menu
small logo

חזור

הלכות איסורי המזבח

פרק ד

אֶחָד הַבְּהֵמָה וְאֶחָד הָעוֹף שֶׁנִּרְבַּע, אוֹ שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם, אוֹ הֻקְצָה, אוֹ נֶעֱבַד — הַכֹּל פָּסוּל לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.

הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְשֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם, אִם הָיוּ שָׁם שְׁנֵי עֵדִים — הֲרֵי הַבְּהֵמָה אוֹ הָעוֹף נִסְקָלִין, וּבְשָׂרָן אָסוּר בַּהֲנָיָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בָּאֵלּוּ שֶׁהֵן אֲסוּרִין לַגָּבֹהַּ.

וּבַמֶּה אָמְרוּ שֶׁהֵן אֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ? בְּשֶׁהָיוּ מֻתָּרִין לַהֶדְיוֹט, כְּגוֹן שֶׁהָיָה שָׁם עֵד אֶחָד בִּלְבַד וְהַבְּעָלִים שׁוֹתְקִין, אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שָׁם עֵד כְּלָל. הָיָה שָׁם עֵד אֶחָד וְהַבְּעָלִים מַכְחִישִׁין אוֹתוֹ — הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין אַף לַמִּזְבֵּחַ.

בְּהֵמָה שֶׁשִּׂחֲקוּ בָּהּ וְהִגִּיחוּהָ עַד שֶׁהֵמִיתָה אֶת הָאָדָם — הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה לַמִּזְבֵּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כַּאֲנוּסָה.

אֵין הַבְּהֵמָה נִפְסֶלֶת מִשּׁוּם רוֹבֵעַ אוֹ נִרְבָּע עַד שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם שֶׁרְבָעָהּ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. בֵּין יִשְׂרְאֵלִי בֵּין גּוֹי אוֹ עֶבֶד, הוֹאִיל וּרְבָעָהּ אָדָם — נִפְסְלָה. וְאִם הָאָדָם הוּא שֶׁנִּרְבַּע מִן הַבְּהֵמָה — אֵינָהּ נִפְסֶלֶת עַד שֶׁתִּהְיֶה הָאִשָּׁה הַנִּרְבַּעַת בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, אוֹ יְהִי הָאִישׁ הַנִּרְבָּע בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד.

מֵאֵימָתַי תִּפָּסֵל הַבְּהֵמָה אוֹ הָעוֹף מִשּׁוּם מֻקְצֶה? מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ בָּהֶן הַכּוּמָרִין מַעֲשֶׂה, כְּגוֹן שֶׁיָּגֹזּוּ אוֹתוֹ אוֹ יַעַבְדוּ בּוֹ לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה. אֲבָל בִּדְבָרִים אֵינוֹ נַעֲשֶׂה מֻקְצֶה, שֶׁאֵין הֶקְדֵּשׁ לַעֲבוֹדָה זָרָה.

הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע, בֵּין שֶׁהָיְתָה הַבְּהֵמָה שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁהָיְתָה שֶׁל חֲבֵרוֹ, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, בֵּין לִפְנֵי הַקְדָּשָׁה בֵּין לְאַחַר הַקְדָּשָׁה — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל הַמֻּקְצֶה: אִם הָיָה שֶׁלּוֹ וְהִקְצָה קֹדֶם שֶׁיַּקְדִּישׁ — נִפְסַל; הִקְצָה שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁהִקְצָה שֶׁלּוֹ אַחַר שֶׁהִקְדִּישׁוֹ — הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁאֵין אָדָם מַקְצֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ.

הַנֶּעֱבָד, בֵּין שֶׁעָבַד שֶׁלּוֹ בֵּין שֶׁל חֲבֵרוֹ, בֵּין בְּאֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה, בֵּין לִפְנֵי הֶקְדֵּשׁ בֵּין לְאַחַר הֶקְדֵּשׁ — הֲרֵי זֶה אָסוּר, וְיִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם קָבוּעַ וְיִפָּדֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַנֶּעֱבָד — הוּא וְכָל מַה שֶּׁעָלָיו אֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ, שֶׁכָּל צִיפּוּיֵי נֶעֱבָד אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה. אֲבָל הַמֻּקְצֶה — הוּא אָסוּר, וּמַה שֶּׁעָלָיו מֻתָּר לַמִּזְבֵּחַ.

הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְהַר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָיָה — הֲרֵי אֲבָנָיו אֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ. וְכֵן הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְמַעְיָן הַנּוֹבֵעַ בְּאַרְצוֹ — הֲרֵי מֵימָיו פְּסוּלִין לְנַסֵּךְ. אֲשֵׁרָה שֶׁבָּטְלָה — אֵין מְבִיאִין מִמֶּנָּה גְּזָרִין לַמַּעֲרָכָה. וְכֵן הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לִבְהֵמָה — כְּשֵׁם שֶׁנִּפְסְלָה לַמִּזְבֵּחַ כָּךְ צֶמֶר שֶׁלָּהּ פָּסוּל לְבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וְקַרְנֶיהָ פְּסוּלִין לַחֲצוֹצְרוֹת, וְשׁוֹקֶיהָ לַחֲלִילִין, וּבְנֵי מֵעֶיהָ לְנִימִין — הַכֹּל פָּסוּל.

כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בַּהֲנָיָה.

אֵי זֶה הוּא אֶתְנָן? הָאוֹמֵר לְזוֹנָה: 'הֵא לָךְ דָּבָר זֶה בִּשְׂכָרִיךְ' — אֶחָד זוֹנָה גּוֹיָה, אוֹ שִׁפְחָה, אוֹ יִשְׂרְאֵלִית שֶׁהִיא עֶרְוָה עָלָיו אוֹ מֵחַיָּבֵי לָאוִין. אֲבָל הַפְּנוּיָה, אֲפִלּוּ הָיָה כֹּהֵן — אֶתְנַנָּהּ מֻתָּר. וְכֵן אִשְׁתּוֹ נִדָּה — אֶתְנַנָּהּ מֻתָּר, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא עֶרְוָה.

נָשָׂא אַחַת מֵחַיָּבֵי לָאוִין — כָּל שֶׁיִּתֵּן לָהּ מֵחֲמַת בְּעִילָה, הֲרֵי זֶה אֶתְנָן וְאָסוּר. וְהַזְּכוּר — אֶתְנַנּוֹ אָסוּר. נָתְנָה הָאִשָּׁה אֶתְנָן לַבּוֹעֵל — הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם אֶתְנָן.

הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'הֵא לְךָ דָּבָר זֶה, וְתָלִין שִׁפְחָתְךָ אֵצֶל עַבְדִּי הָעִבְרִי' — הֲרֵי זֶה אֶתְנָן, וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים — הֲרֵי זֶה מֻתָּר בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. וְהוּא הַדִּין בְּאוֹמֵר לְזוֹנָה: 'הֵא לָךְ דָּבָר זֶה וְהִבָּעֲלִי לִפְלוֹנִי הַיִּשְׂרְאֵלִי' — הֲרֵי זֶה אֶתְנָן.

פָּסַק עִם הַזּוֹנָה שֶׁיִּתֵּן לָהּ טָלֶה אֶחָד, וְנָתַן לָהּ הַרְבֵּה, אֲפִלּוּ נָתַן לָהּ אֶלֶף — כֻּלָּן אֶתְנָן וַאֲסוּרִין לַמִּזְבֵּחַ. נָתַן לָהּ אֶתְנַנָּהּ וְלֹא בָּא עָלֶיהָ, אֶלָּא אָמַר לָהּ: 'יְהִי אֶצְלִיךְ עַד שֶׁאָבֹא עָלַיִךְ' — כְּשֶׁיָּבֹא עָלֶיהָ יֵאָסֵר.

קָדְמָה וְהִקְרִיבַתּוּ קֹדֶם שֶׁיָּבֹא עָלֶיהָ — כָּשֵׁר, וְהוּא שֶׁיֹּאמַר לָהּ בְּעֵת שֶׁנָּתַן: 'אֵימָתַי שֶׁתֵּרָצִי לוֹ קְנִי אוֹתוֹ מֵעַכְשָׁיו'. אֲבָל אִם לֹא אָמַר לָהּ כֵּן — אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהַקְרִיב דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהּ.

קָדְמָה וְהִקְדִּישַׁתּוּ קֹדֶם שֶׁיָּבֹא עָלֶיהָ, וְאַחַר כָּךְ בָּא עָלֶיהָ — הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם הוּא אֶתְנָן, הוֹאִיל וּבָא עָלֶיהָ קֹדֶם שֶׁתַּקְרִיבֶנּוּ, אוֹ אֵינוֹ אֶתְנָן, שֶׁהֲרֵי הִקְדִּישַׁתּוּ קֹדֶם בִּיאָה. לְפִיכָךְ לֹא יַקְרִיב, וְאִם קָרַב — נִרְצָה.

בָּא עָלֶיהָ וְלֹא נָתַן לָהּ, וּלְאַחַר זְמַן נָתַן לָהּ, אֲפִלּוּ אַחַר כַּמָּה שָׁנִים — הֲרֵי זֶה אֶתְנָן. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּגוֹיָה שֶׁאָמַר לָהּ: 'בְּטָלֶה זֶה', שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מְשִׁיכָה, אוֹ בְּיִשְׂרְאֵלִית שֶׁהָיָה הַטָּלֶה בַּחֲצֵרָהּ, וְאָמַר לָהּ: 'אִם לֹא אֶתֵּן לָךְ מָעוֹת בְּיוֹם פְּלוֹנִי, הֲרֵי הוּא שֶׁלָּךְ'. אֲבָל אִם אָמַר לָהּ: 'הִבָּעֲלִי לוֹ בְּטָלֶה' סְתָם, וּבָא עָלֶיהָ, וּלְאַחַר זְמַן שָׁלַח לָהּ טָלֶה — הֲרֵי זֶה מֻתָּר מִשּׁוּם אֶתְנָן.

אֵין אָסוּר מִשּׁוּם אֶתְנָן וּמְחִיר אֶלָּא גּוּפָן, לְפִיכָךְ אֵינוֹ חָל אֶלָּא עַל דָּבָר הָרָאוּי לִקְרַב לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כְּגוֹן בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְתוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה וְיַיִן שֶׁמֶן וְסֹלֶת. נָתַן לָהּ מָעוֹת וְלָקְחָה בָּהֶן קָרְבָּן — הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר.

נָתַן לָהּ חִטִּים וְעָשָׂת אוֹתָן סֹלֶת, זֵיתִים וְעָשָׂת אוֹתָן שֶׁמֶן, עֲנָבִים וְעָשָׂת אוֹתָן יַיִן — הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִים, שֶׁכְּבָר נִשְׁתַּנּוּ.

נָתַן לָהּ בֶּהֱמַת קָדָשִׁים בְּאֶתְנַנָּהּ — לֹא נֶאֶסְרָה לַמִּזְבֵּחַ, וַאֲפִלּוּ מִנָּה אוֹתָהּ עַל פִּסְחוֹ וְעַל חֲגִיגָתוֹ בְּאֶתְנַנָּהּ — לֹא נִפְסְלוּ הַמֻּקְדָּשִׁין, שֶׁכְּבָר זָכָה בָּהֶן גָּבֹהַּ מִשָּׁעָה שֶׁהֻקְדְּשׁוּ. וְכֵן אִם נָתַן לָהּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ — לֹא פְּסָלוֹ, שֶׁאֵין אָדָם אוֹסֵר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. אֲבָל אִם נָתַן לָהּ עוֹפוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁהֵן מֻקְדָּשִׁין — אֶתְנָן חָל עֲלֵיהֶן, וַאֲסוּרִין. וּבְדִבְרֵי קַבָּלָה הוּא זֶה.

אֵי זֶה הוּא מְחִיר כֶּלֶב? זֶה הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'הֵא לְךָ טָלֶה זֶה תַּחַת כֶּלֶב זֶה'. וְכֵן אִם הֶחֱלִיף כֶּלֶב בְּכַמָּה בְּהֵמוֹת אוֹ עוֹפוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן — כֻּלָּן אֲסוּרוֹת לַמִּזְבֵּחַ.

שְׁנֵי שֻׁתָּפִין שֶׁחָלְקוּ, זֶה לָקַח עֲשָׂרָה טְלָאִים וְזֶה לָקַח תִּשְׁעָה וְכֶלֶב: שֶׁעִם הַכֶּלֶב מֻתָּרִין, אֲבָל הָעֲשָׂרָה שֶׁכְּנֶגְדוֹ: אִם יֵשׁ אֶחָד מֵהֶן דָּמָיו כִּדְמֵי הַכֶּלֶב אוֹ יָתֵר עַל דְּמֵי הַכֶּלֶב — מוֹצִיאוֹ מִן הָעֲשָׂרָה כְּנֶגֶד הַכֶּלֶב, וְיִהְיֶה מְחִירוֹ, וּשְׁאָרָן מֻתָּר; וְאִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן דָּמָיו פְּחוּתִין מִדְּמֵי הַכֶּלֶב — הֲרֵי הָעֲשָׂרָה כֻּלָּן אֲסוּרִין.

נִשְׁתַּנָּה הַמְּחִיר, כְּגוֹן שֶׁהֶחֱלִיף כֶּלֶב בְּחִטִּים וְנַעֲשׂוּ סֹלֶת — הֲרֵי זֶה מֻתָּר. אֶתְנַן כֶּלֶב וּמְחִיר זוֹנָה — מֻתָּרִין. אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב — מֻתָּרִין לְבֶדֶק הַבַּיִת, שֶׁהֲרֵי הֵן מִשְׁתַּנִּין, אֲבָל גּוּפוֹ שֶׁל אֶתְנָן לֹא יַעֲשֶׂה רִקּוּעִים לַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: "לְכָל נֶדֶר" (דברים כג,יט) — לְהָבִיא אֶת הָרִקּוּעִים.