כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה — חֲמִשִּׁים, וּכְבָר נִמְנוּ.

וְיֵשׁ מוּמִין אֲחֵרִים מְיֻחָדִין בַּבְּהֵמָה וְאֵינָן רְאוּיִין לִהְיוֹת בָּאָדָם, וּשְׁלֹשָׁה וְעֶשְׂרִים הֵן, וְזֶה הוּא פְּרָטָן: א) אִם הָיָה גַּלְגַּל עֵינָהּ עָגֹל כְּשֶׁל אָדָם. ב) עֵינָהּ אַחַת גְּדוֹלָה כְּשֶׁל עֵגֶל, וְהַשְּׁנִיָּה קְטַנָּה כְּשֶׁל אַוָּז. אֲבָל אִם הָיְתָה אֹזֶן גְּדוֹלָה וְאֹזֶן קְטַנָּה, אֲפִלּוּ קְטַנָּה עַד כְּפוֹל — כָּשֵׁר. ג) אִם יֵשׁ בְּלֹבֶן עֵינָהּ יַבֹּלֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שֵׂעָר. ד) אִם נִקַּב הָעוֹר שֶׁבֵּין שְׁנֵי חֳטָמֶיהָ בְּמָקוֹם הַנִּרְאֶה. ה) פִּיהָ דּוֹמֶה לְשֶׁל חֲזִיר, פָּרוּס, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְחֻדָּד כְּשַׁפּוּד.

ו) חִטֶּיהָ הַחִיצוֹנוֹת שֶׁנִּקְּבוּ. ז) אוֹ שֶׁנִּגְמְמוּ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַר מִקְצָתָן. ח) אוֹ שֶׁנִּפְגְּמוּ. ט) אִם נֶעֶקְרוּ חִטֶּיהָ הַפְּנִימִיּוֹת, שֶׁהֲרֵי בְּעֵת שֶׁפּוֹתַחַת פִּיהָ וְצוֹוַחַת הֵן נִרְאִין חֲסֵרִין.

י) אִם נִטְּלוּ קַרְנֶיהָ וְזַכְרוּתָן עִמָּהֶן וְלֹא נִשְׁאַר מֵהֶן כְּלוּם. אֲבָל נְקֵבָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קַרְנַיִם — כְּשֵׁרָה. יא) אִם נִפְגַּם הָעוֹר שֶׁחוֹפֶה אֶת גִּיד הַבְּהֵמָה. יב) אִם נִפְגְּמָה הָעֶרְוָה שֶׁל נְקֵבָה. יג) אִם נִפְגַּם הַזָּנָב מִן הָעֶצֶם, אֲבָל לֹא מִן הַפֶּרֶק. יד) אִם הָיָה רֹאשׁ הַזָּנָב מְפֻצָּל לִשְׁנַיִם בִּשְׁנֵי עֲצָמִים. טו) אִם הָיָה בֵּין חֻלְיָה לְחֻלְיָה מְלֹא אֶצְבַּע בָּשָׂר. יו) אִם הָיָה הַזָּנָב קָצָר. וְעַד כַּמָּה? בַּגְּדִי: חֻלְיָה אַחַת — מוּם, שְׁתַּיִם — כָּשֵׁר; וּבַטָּלֶה: אֹרֶךְ שְׁתֵּי חֻלְיוֹת — מוּם, הָיְתָה שָׁלֹשׁ — כָּשֵׁר. יז) זְנַב הַגְּדִי שֶׁהָיָה רַךְ וּמְדֻלְדָּל, דּוֹמֶה לְשֶׁל חֲזִיר. יח) אִם נִשְׁבַּר עֶצֶם הַזָּנָב. אֲבָל אִם נִשְׁבַּר עֶצֶם מִצַּלְעוֹתָיו — כָּשֵׁר, מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ בַּגָּלוּי.

יט) בַּעַל חָמֵשׁ רַגְלַיִם. כ) אִם אֵין לוֹ אֶלָּא שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם. כא) אִם הָיְתָה אַחַת מֵרַגְלָיו וְיָדָיו פַּרְסָתָהּ עֲגֻלָּה כְּשֶׁל חֲמוֹר, אַף עַל פִּי שֶׁהִיא סְדוּקָה וּפְרוּסָה. כב) אִם הָיְתָה רַגְלוֹ אוֹ יָדוֹ קְלוּטָה כְּשֶׁל חֲמוֹר, וְזֶה הוּא "קָלוּט" הָאָמוּר בַּתּוֹרָה (ויקרא כב,כג). כג) אִם נִגְמְמוּ טְלָפֶיהָ בְּזַכְרוּתָן עִמָּהֶן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַר מִזַּכְרוּתָן מְעַט קָרוֹב לַבָּשָׂר.

כָּל מוּם מִשְּׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים מוּם הַמְּנוּיִין בַּבְּהֵמָה — פּוֹסְלִין אוֹתָהּ מִן הַקָּרְבָּן. וְאִם נָפַל אֶחָד מֵהֶן בִּתְמִימָה שֶׁהִיא קֹדֶשׁ — תִּפָּדֶה וְתֵצֵא לְחֻלִּין, חוּץ מִזָּקֵן וְחוֹלֶה וּמְזֹהָם; אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְקָרְבָּן — אֵינוֹ נִפְדֶּה, אֶלָּא יְהִי קַיָּם וְרוֹעֶה עַד שֶׁיִּוָּלֵד בּוֹ מוּם אַחֵר קָבוּעַ מִשְּׁאָר הַמּוּמִין, וְיִפָּדֶה.

וְכֵן בֶּהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁנּוֹלַד בָּהּ מוּם עוֹבֵר — אֵינָהּ קְרֵבָה וְלֹא נִפְדֵּית.

וְאַרְבָּעָה מוּמִין עוֹבְרִין יֵשׁ בַּבְּהֵמָה וּבָאָדָם, וְאֵלּוּ הֵן: א) גָּרָב לַח. ב) חֲזָזִית שֶׁאֵינָהּ מִצְרִית. ג) מַיִם שֶׁיּוֹרְדִין בָּעַיִן וְאֵינָן קְבוּעִין. ד) סַנְוֵרִים שֶׁאֵינָן קְבוּעִים.

וְיֵשׁ שָׁם אַרְבָּעָה חֳלָיִים אֲחֵרִים, אִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן בַּבְּהֵמָה — אֵין מַקְרִיבִין אוֹתָהּ, לְפִי שֶׁאֵינָהּ מִן הַמֻּבְחָר, וְהַכָּתוּב אוֹמֵר: "מִבְחַר נְדָרֶיךָ" (דברים יב,יא, ושם: נִדְרֵיכֶם): א) מִי שֶׁבְּלֹבֶן עֵינוֹ יַבֹּלֶת שֶׁאֵין בָּהּ שֵׂעָר. ב) אִם נִגְמְמוּ קַרְנָיו, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁאַר מִזַּכְרוּתָן מְעַט סָמוּךְ לַבָּשָׂר. ג) אִם נִפְגְּמוּ חִטָּיו הַפְּנִימִיּוֹת. ד) אִם נִגְמְמוּ חִטָּיו הַפְּנִימִיּוֹת. אִם הָיָה אֶחָד מֵאֵלּוּ בַּקֳּדָשִׁים — לֹא קְרֵבִין וְלֹא נִפְדִּין, אֶלָּא יִרְעוּ עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהֶן מוּם. וְאִם הִקְרִיבָן — יֵרָאֶה לִי שֶׁהֻרְצוּ.

וְכֵן בֶּהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁנֶּעֶבְרָה בָּהּ עֲבֵרָה אוֹ שֶׁהֵמִיתָה אֶת הָאָדָם בְּעֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים — לֹא קְרֵבָה וְלֹא נִפְדֵּית, עַד שֶׁיִּוָּלֵד לָהּ מוּם קָבוּעַ.

בְּהֵמָה שֶׁנּוֹלַד לָהּ אַחַת מִן הַטְּרֵפוֹת הָאוֹסְרִין אוֹתָהּ בַּאֲכִילָה — אֲסוּרָה לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָנֶיךָ" (מלאכי א,ח). וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְקָרְבָּן — אֵין פּוֹדִין אוֹתָהּ, שֶׁאֵין פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לַכְּלָבִים, אֶלָּא יִרְעוּ עַד שֶׁיָּמוּתוּ, וְיִקָּבְרוּ.

נִשְׁחֲטָה וְנִמְצֵאת טְרֵפָה — הֲרֵי זוֹ תֵּצֵא לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. וְכֵן אִם נִמְצָא אֵבֶר מֵאֵבָרֶיהָ הַפְּנִימִיִּין חָסֵר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ טְרֵפָה, כְּגוֹן שֶׁנִּמְצֵאת בְּכֻלְיָה אַחַת אוֹ שֶׁנִּטַּל הַטְּחוֹל — הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה לַמִּזְבֵּחַ וְתִשָּׂרֵף, לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִיא בַּעֲלַת מוּם, שֶׁאֵין חֶסְרוֹן שֶׁבִּפְנִים מוּם, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁאֵין מַקְרִיבִין חָסֵר כְּלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: "תְּמִימִם יִהְיוּ לָכֶם" (במדבר כח,יט; כח,לא; כט,ח). וְכָל הַיָּתֵר — כֶּחָסֵר. לְפִיכָךְ, אִם נִמְצָא לָהּ שָׁלֹשׁ כֻּלְיוֹת אוֹ שְׁנֵי טְחוֹלִים — פְּסוּלָה.

אֵי זֶה הוּא סַנְוֵרִים קְבוּעִין? כָּל שֶׁשָּׁהָה שְׁמוֹנִים יוֹם וְלֹא רָאָה. וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים: בְּיוֹם שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים מֵעֵת שֶׁהִרְגִּישׁוּ בּוֹ, וּבְיוֹם אַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים, וּבְיוֹם שְׁמוֹנִים. אִם רָאָה — מוֹנִין לוֹ שְׁמוֹנִים מֵעֵת שֶׁנִּפְסְקָה הָרְאִיָּה.

וּבַמֶּה יִוָּדַע שֶׁהַמַּיִם קְבוּעִין? בְּשֶׁאָכְלָה עֲשָׂבִים לַחִים מֵרֹאשׁ אֲדָר וְעַד חֲצִי נִיסָן, וְאָכְלָה אַחַר כֵּן עֲשָׂבִים יְבֵשִׁים אֱלוּל וַחֲצִי תִּשְׁרֵי, וְלֹא נִתְרַפֵּאת — הֲרֵי אֵלּוּ מַיִם קְבוּעִין.

וְכַמָּה תֹּאכַל מֵעֲשָׂבִים אֵלּוּ הַלַּחִים בִּזְמַן הַלַּח וְהַיְבֵשִׁים בִּזְמַן הַיָּבֵשׁ? כַּגְּרוֹגֶרֶת אוֹ יָתֵר, קֹדֶם סְעוּדָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל כָּל יוֹם בִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אֵלּוּ.

וְצָרִיךְ שֶׁתֹּאכַל אוֹתָן בְּכָל יוֹם אַחַר שְׁתִיָּה, וְתִהְיֶה מֻתֶּרֶת בַּשָּׂדֶה בְּעֵת אֲכִילָה, וְלֹא תִּהְיֶה לְבַדָּהּ, אֶלָּא הִיא וּבְהֵמָה אַחֶרֶת לִצְווֹת עִמָּהּ. אִם נַעֲשָׂה לָהּ כָּל אֵלּוּ וְלֹא נִתְרַפֵּאת — הֲרֵי אֵלּוּ קְבוּעִין וַדַּאי. וְאִם חָסַר אַחַת מִכָּל אֵלֶּה — הֲרֵי זֶה סָפֵק, וְאֵינָהּ קְרֵבָה וְלֹא נִפְדֵּית.

כֵּיצַד? אָכְלָה הַלַּח כְּמִשְׁפָּטָיו בַּאֲדָר כֻּלּוֹ וַחֲצִי נִיסָן, וְאָכְלָה אַחֲרָיו הַיָּבֵשׁ כְּמִשְׁפָּטָיו בַּחֲצִי נִיסָן וְאִיָּר, שֶׁנִּמְצֵאת שֶׁאָכְלָה בִּשְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים עַל הַסֵּדֶר, אוֹ שֶׁאָכְלָה כַּגְּרוֹגֶרֶת אַחַר אֲכִילָה אוֹ קֹדֶם שְׁתִיָּה, אוֹ שֶׁהָיְתָה קְשׁוּרָה, אוֹ שֶׁהָיְתָה לְבַדָּהּ, אוֹ שֶׁהָיְתָה בַּגִּנָּה הַסְּמוּכָה לָעִיר, וְלֹא נִתְרַפֵּאת — כָּל אֵלּוּ סָפֵק קְבוּעִין אוֹ עוֹבְרִין. לְפִיכָךְ, אִם הִטִּיל בָּהּ מוּם אַחֵר — אֵינוֹ לוֹקֶה.

אָכְלָה כְּמִשְׁפָּטֶיהָ בִּזְמַנֵּי הָאֲכִילָה וְלֹא נִתְרַפֵּאת, וַהֲרֵי הִיא בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ -

יֵשׁ בַּדָּבָר סָפֵק אִם לְמַפְרֵעַ הִיא בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ מֵעֵת שֶׁבָּאוּ לָהּ הַמַּיִם, אוֹ מֵעֵת שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתָהּ. לְפִיכָךְ, הַפּוֹדֶה אוֹתָהּ קֹדֶם שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתָהּ, וְנֶהֱנָה בְּאוֹתוֹ הַפִּדְיוֹן אַחַר שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵרְפוּאָתָהּ — הֲרֵי הוּא סָפֵק מוֹעֵל, וְאֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן מְעִילָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.