חזור
הלכות איסורי המזבח
פרק אמִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת כָּל הַקָּרְבָּנוֹת תְּמִימִים וּמֻבְחָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן" (ויקרא כב,כא) — זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה.
וְכָל הַמַּקְדִּישׁ בְּהֵמָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מוּם לְגַבֵּי הַמִּזְבֵּחַ — עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְלוֹקֶה עַל הֶקְדֵּשׁוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּל אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא תַקְרִיבוּ" (שם כב,כ). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין. אֲפִלּוּ הִקְדִּישׁוֹ לִדְמֵי נְסָכִים — לוֹקֶה, שֶׁבִּזְיוֹן קָדָשִׁים הוּא.
הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר 'שְׁלָמִים' וְאָמַר 'עוֹלָה', 'עוֹלָה' וְאָמַר 'שְׁלָמִים' — לֹא אָמַר כְּלוּם, עַד שֶׁיִּהְיֶה פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין. לְפִיכָךְ, הַמִּתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל בַּעַל מוּם 'עוֹלָה' וְהִקְדִּישׁוֹ שְׁלָמִים, אוֹ שְׁלָמִים וְאָמַר 'עוֹלָה', אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְכַּוֵּן לְאִסּוּר — אֵינוֹ לוֹקֶה. מִי שֶׁדִּמָּה שֶׁמֻּתָּר לְהַקְדִּישׁ בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ וְהִקְדִּישׁ — הֲרֵי זֶה קָדוֹשׁ, וְאֵינוֹ לוֹקֶה.
הַשּׁוֹחֵט בַּעַל מוּם לְשֵׁם קָרְבָּן — לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בְּבַעֲלֵי מוּמִין: "לֹא תַקְרִיבוּ אֵלֶּה לַיי" (ויקרא כב,כב), וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַשּׁוֹחֵט. וְכֵן הַזּוֹרֵק דַּם בַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַמִּזְבֵּחַ — לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בָּהֶן: "לֹא תַקְרִיבוּ לַיי" (שם כב,כד), מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לַזּוֹרֵק.
וְכֵן הַמַּקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין עַל הַמִּזְבֵּחַ — לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִשֶּׁה לֹא תִתְּנוּ מֵהֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ" (שם כב,כב) — אֵלּוּ הַחֲלָבִים. נִמְצֵאתָ לָמֵד שֶׁאִם הִקְדִּישׁ בַּעַל מוּם, וּשְׁחָטוֹ, וְזָרַק דָּמוֹ, וְהִקְטִיר אֵמוּרָיו — לוֹקֶה אַרְבַּע מַלְקֻיּוֹת.
אֶחָד בַּעַל מוּם קָבוּעַ אוֹ בַּעַל מוּם עוֹבֵר, אִם הִקְרִיבוֹ — עוֹבֵר בְּכָל אֵלּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא תִזְבַּח לַיי אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה" וכו' (דברים יז,א), מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה לְבַעַל מוּם עוֹבֵר, כְּגוֹן שֶׁהָיָה בַּבְּהֵמָה גָּרָב לַח אוֹ חֲזָזִית, אִם הִקְרִיבָהּ — לוֹקֶה.
וְלֹא קָרְבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד, אֶלָּא אַף קָרְבְּנוֹת הַגּוֹיִם, אִם הִקְרִיבָן וְהֵן בַּעֲלֵי מוּמִין — לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה" (ויקרא כב,כה).
הַמַּטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים, כְּגוֹן שֶׁסִּמֵּא עֵינוֹ אוֹ קָטַע יָדוֹ — לוֹקֶה, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר בַּקָּרְבָּן: "כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ" (ויקרא כב,כא), מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזּוֹ אַזְהָרָה שֶׁלֹּא יִתֵּן בּוֹ מוּם. וְאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, שֶׁהֲרֵי הָיָה רָאוּי לְקָרְבָּן וּפְסָלוֹ, אֲבָל בַּזְּמַן הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה — אֵינוֹ לוֹקֶה.
הִטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים, וּבָא אַחֵר וְהִטִּיל בָּהּ מוּם אַחֵר — הַשֵּׁנִי אֵינוֹ לוֹקֶה.
אֶחָד הַמַּטִּיל מוּם בַּקֳּדָשִׁים עַצְמָן אוֹ בִּתְמוּרָתָן, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁהַמַּטִּיל מוּם בִּתְמוּרָתָן — אֵינוֹ לוֹקֶה, לְפִי שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לְקָרְבָּן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. וְכֵן הַמַּטִּיל מוּם בַּתְּשִׁיעִי שֶׁל טָעוּת עֲשִׂירִי — אֵינוֹ לוֹקֶה.
הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם לַמִּזְבֵּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁלּוֹקֶה — הֲרֵי זוֹ נִתְקַדְּשָׁה, וְתִפָּדֶה בְּעֵרֶךְ הַכֹּהֵן וְתֵצֵא לְחֻלִּין, וְיָבִיא בְּדָמֶיהָ קָרְבָּן. וְכֵן הַדִּין בְּבֶהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהּ מוּם. וּמִצְוַת עֲשֵׂה הִיא לִפְדּוֹת קָדָשִׁים שֶׁנּוֹלַד בָּהֶן מוּם, וְיֵצְאוּ לְחֻלִּין וְיֵאָכְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ בָשָׂר" (דברים יב,טו) — מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהַכָּתוּב מְדַבֵּר בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין שֶׁיִּפָּדוּ. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בַּעֲרָכִין שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִם כָּל בְּהֵמָה טְמֵאָה אֲשֶׁר לֹא יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קָרְבָּן לַיי" (ויקרא כז,יא) — שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּבַעֲלֵי מוּמִין שֶׁיִּפָּדוּ.
מַה בֵּין בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ לְבַעֲלַת מוּם עוֹבֵר? שֶׁהַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ: אִם יָלְדָה וְהִיא קֹדֶשׁ — יִפָּדֶה הַוָּלָד וְיֵצֵא לְחֻלִּין, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא תָּמִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה טָפֵל חָמוּר מִן הָעִקָּר; וְאִם נִתְעַבְּרָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה וְיָלְדָה אַחַר פִּדְיוֹן — הַוָּלָד חֻלִּין. וְאִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה — נִפְדֵּית אַחַר שֶׁתָּמוּת, שֶׁהֲרֵי לֹא חָלָה קְדֻשָּׁה גְּמוּרָה עַל גּוּפָהּ, אֶלָּא עַל דָּמֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בַּעֲלַת מוּם קָבוּעַ.
אֲבָל הַמַּקְדִּישׁ בַּעֲלַת מוּם עוֹבֵר אוֹ תְּמִימָה, וְאַחַר שֶׁהִקְדִּישָׁהּ נוֹלַד בָּהּ מוּם קָבוּעַ: אִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה — תִּקָּבֵר כִּשְׁאָר הַקֳּדָשִׁים הַתְּמִימִין, מִפְּנֵי שֶׁהִיא צְרִיכָה הַעֲמָדָה וְהַעֲרָכָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בַּעֲרָכִין. וְאִם נִשְׁחֲטָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה — הֲרֵי זוֹ נִפְדֵּית כָּל זְמַן שֶׁהִיא מְפַרְכֶּסֶת, וְאַחַר כָּךְ תֵּאָכֵל. וְאִם יָלְדָה — יִקְרַב וְלָדָהּ. נִתְעַבְּרָה קֹדֶם שֶׁתִּפָּדֶה וְיָלְדָה אַחַר שֶׁנִּפְדֵּית — הַוָּלָד אָסוּר, וְאֵינוֹ נִפְדֶּה.
אֶלָּא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? סָמוּךְ לְפִדְיוֹן אִמּוֹ מַתְפִּיס זֶה הַוָּלָד לְשֵׁם אוֹתוֹ הַזֶּבַח, לְפִי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַקְרִיבוֹ מִכֹּחַ אִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁבָּא מִכֹּחַ קְדֻשָּׁה דְּחוּיָה.
כָּל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין, כְּשֶׁיִּפָּדוּ — מֻתָּר לִשְׁחֹט אוֹתָן בְּשׁוּק הַטַּבָּחִים, וְלִמְכֹּר אוֹתָן שָׁם בַּשּׁוּק, וְלִשְׁקֹל בְּשָׂרָם בַּלִּיטְרָא, כִּשְׁאָר הַחֻלִּין, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וּמִן הַמַּעֲשֵׂר. מִפְּנֵי שֶׁמְּכִירָתָן בַּשּׁוּק מוֹסִיף בִּדְמֵיהֶן: שְׁאָר הַקֳּדָשִׁים שֶׁדְּמֵיהֶן חוֹזְרִין לַהֶקְדֵּשׁ, שֶׁהֲרֵי מֵבִיא בִּדְמֵיהֶן בְּהֵמָה אַחֶרֶת — מוֹכְרִין אוֹתָן כְּחֻלִּין בַּשּׁוּק; אֲבָל הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר, שֶׁאֵין דְּמֵיהֶן לַהֶקְדֵּשׁ אֶלָּא נֶאֱכָלִין בְּמוּמָן, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר — אֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתָן בְּשׁוּק הַטַּבָּחִים, וְאֵין מוֹכְרִין אוֹתָן שָׁם.
אֲפִלּוּ הִתְפִּיס בְּכוֹר לְבֶדֶק הַבַּיִת — אֵינוֹ נִשְׁקָל בַּלִּיטְרָא וְלֹא יִמָּכֵר בַּשּׁוּק, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַתְפִּיס אֶלָּא דָּבָר הַקָּנוּי לוֹ קִנְיָן גָּמוּר.