שְׁנַיִם שֶׁרָצוּ לְהָבִיא שְׁלָמִים אוֹ עוֹלָה בְּשֻׁתָּפוּת — מְבִיאִין, בֵּין בְּנֶדֶר בֵּין בִּנְדָבָה, וַאֲפִלּוּ עוֹף יָבֹא בְּשֻׁתָּפוּת.

וְאֶחָד אֲנָשִׁים וְאֶחָד נָשִׁים אוֹ עֲבָדִים מְבִיאִין כָּל הַקָּרְבָּנוֹת. אֲבָל הַגּוֹיִם — אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן אֶלָּא עוֹלוֹת בִּלְבַד, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה" (ויקרא כב,כה). אֲפִלּוּ עוֹלַת הָעוֹף מְקַבְּלִין מִן הַגּוֹי, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.

אֲבָל אֵין מְקַבְּלִין מֵהֶן שְׁלָמִים וְלֹא מְנָחוֹת וְלֹא חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. וְכֵן עוֹלוֹת שֶׁאֵינָן בָּאוֹת בְּנֶדֶר וּנְדָבָה — אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן מִן הַגּוֹיִם, כְּגוֹן עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְכַיּוֹצֵא בָּהּ מֵעוֹלוֹת שֶׁאֵינָן בָּאוֹת מִשּׁוּם נֶדֶר וְלֹא מִשּׁוּם נְדָבָה.

גּוֹי שֶׁהֵבִיא שְׁלָמִים — מַקְרִיבִין אוֹתָן עוֹלוֹת, שֶׁהַגּוֹי לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם. נָדַר שְׁלָמִים וּנְתָנָן לְיִשְׂרָאֵל עַל מְנַת שֶׁיִּתְכַּפֵּר בָּהֶן לְיִשְׂרָאֵל — אוֹכְלִין אוֹתָן הַיִּשְׂרְאֵלִים כְּשַׁלְמֵי יִשְׂרָאֵל. וְכֵן אִם נְתָנָן לַכֹּהֵן — כֹּהֵן אוֹכְלָן.

יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מְשֻׁמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה אוֹ מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָא — אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ קָרְבָּן כְּלָל. אֲפִלּוּ הָעוֹלָה שֶׁמְּקַבְּלִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹי אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָהּ מִן הַמְשֻׁמָּד הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם" (ויקרא א,ב) — מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: "מִכֶּם", וְלֹא כֻּלְּכֶם, לְהוֹצִיא אֶת הַמְשֻׁמָּד. אֲבָל אִם הָיָה מְשֻׁמָּד לִשְׁאָר עֲבֵרוֹת — מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ כָּל הַקָּרְבָּנוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה.

הָיָה מְשֻׁמָּד לַעֲבֵרָה, וְהוּא מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ לַעֲשׂוֹתָהּ וְהֻרְגַּל בָּהּ, בֵּין לְהַכְעִיס בֵּין לְתֵאָבוֹן — אֵין מְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ קָרְבָּן לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה. כֵּיצַד? כְּגוֹן שֶׁהָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל חֵלֶב, בֵּין לְהַכְעִיס בֵּין לְתֵאָבוֹן, וְשָׁגַג וְאָכַל חֵלֶב וְהֵבִיא חַטָּאת — אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ.

עוֹלוֹת הַגּוֹיִם — אֵין מְבִיאִין עִמָּהֶן נְסָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה" (במדבר טו,יג), אֲבָל נִסְכֵּיהֶן קְרֵבִין מִשֶּׁל צִבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם" (שם טו,יב). וְאֵינָן טְעוּנוֹת סְמִיכָה, שֶׁאֵין סְמִיכָה אֶלָּא בְּיִשְׂרָאֵל, בָּאֲנָשִׁים וְלֹא בַּנָּשִׁים.

כָּל קָרְבְּנוֹת בְּהֵמָה שֶׁיַּקְרִיב הַיָּחִיד, בֵּין חוֹבָה בֵּין נְדָבָה — סוֹמֵךְ עֲלֵיהֶן כְּשֶׁהֵן חַיִּים, חוּץ מִן הַבְּכוֹר וְהַמַּעֲשֵׂר וְהַפֶּסַח, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ קָרְבָּנוֹ" (ויקרא ג,ב). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁכָּל קָרְבָּן בְּמַשְׁמַע, חוּץ מִן פֶּסַח וּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר.

הָעוֹף אֵינוֹ טָעוּן סְמִיכָה. וְכֵן כָּל הַמָּעוֹת שֶׁדִּינָם שֶׁיִּפְּלוּ לְתֵבוֹת שֶׁל נְדָבָה, שֶׁכְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת שְׁקָלִים שֶׁכֻּלָּם יָבֹאוּ עוֹלוֹת — אֵין בַּעַל אוֹתָן הַמָּעוֹת סוֹמֵךְ עַל אוֹתָהּ הָעוֹלָה, וְאֵינוֹ מֵבִיא עָלֶיהָ נְסָכִים, אֶלָּא נְסָכֶיהָ מִשֶּׁל צִבּוּר. וְאִם הָיָה כֹּהֵן — עֲבוֹדָתָהּ וְעוֹרָהּ שֶׁל אַנְשֵׁי מִשְׁמָר.

הַכֹּל סוֹמְכִין, חוּץ מֵחֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן וְעֶבֶד וְאִשָּׁה וְסוּמָא וְנָכְרִי. וְאֵין הַשָּׁלִיחַ סוֹמֵךְ, שֶׁאֵין סְמִיכָה אֶלָּא בַּבְּעָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְסָמַךְ יָדוֹ" (ויקרא ג,ב) — לֹא יַד אִשְׁתּוֹ, וְלֹא יַד עַבְדּוֹ, וְלֹא יַד שְׁלוּחוֹ.

חֲמִשָּׁה שֶׁהֵבִיאוּ זֶבַח אֶחָד — כֻּלָּם סוֹמְכִין עָלָיו זֶה אַחַר זֶה, לֹא שֶׁיִּסְמְכוּ כֻּלָּן בְּבַת אַחַת. מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ קָרְבָּנוֹ עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים — הֲרֵי יוֹרְשׁוֹ מְבִיאוֹ וְסוֹמֵךְ עָלָיו וּמֵבִיא נְסָכָיו.

אֵין סְמִיכָה בְּקָרְבְּנוֹת הַצִּבּוּר, חוּץ מִשְּׁתֵּי סְמִיכוֹת: עַל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ, וְעַל פַּר הֶעְלֵם — שְׁלֹשָׁה מִן הַסַּנְהֶדְרִין סוֹמְכִין עָלָיו. וְדָבָר זֶה הֲלָכָה מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁאֵין בַּצִּבּוּר אֶלָּא שְׁתֵּי סְמִיכוֹת.

אֵין סוֹמְכִין אֶלָּא בָּעֲזָרָה. סָמַךְ חוּץ לָעֲזָרָה — חוֹזֵר וְסוֹמֵךְ מִבִּפְנִים. וְאִם הָיָה בַּעַל הַקָּרְבָּן עוֹמֵד בַּחוּץ, וְהִכְנִיס יָדוֹ לִפְנִים וְסָמַךְ — סְמִיכָתוֹ כְּשֵׁרָה, וְהוּא שֶׁיִּסְמֹךְ בְּכָל כֹּחוֹ. וְאֵין סוֹמֵךְ אֶלָּא טָהוֹר, וְאִם סָמַךְ הַטָּמֵא — סָמַךְ.

וּבַמָּקוֹם שֶׁסּוֹמְכִין שׁוֹחֲטִין, וְתֵכֶף לִסְמִיכָה שְׁחִיטָה. וְאִם שָׁחַט בְּמָקוֹם אַחֵר אוֹ שֶׁשִּׁהָה שְׁחִיטָתוֹ — כְּשֵׁרָה. וְהַסְּמִיכָה — שְׁיָרֵי מִצְוָה הִיא, לְפִיכָךְ אִם לֹא סָמַךְ — כִּפֵּר, וְאֵינָהּ מְעַכֶּבֶת, וְאַף עַל פִּי כֵן מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ לֹא כִּפֵּר.

וְצָרִיךְ הַסּוֹמֵךְ לִסְמֹךְ בְּכָל כֹּחוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשׁ הַבְּהֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עַל רֹאשׁ הָעֹלָה" (ויקרא א,ד) — לֹא עַל הַצַּוָּאר וְלֹא עַל הַצְּדָדִין. וְלֹא יְהֵא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּין יָדָיו וּבֵין הַבְּהֵמָה.

וְכֵיצַד סוֹמֵךְ? אִם הָיָה הַקָּרְבָּן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים — מַעֲמִידוֹ בַּצָּפוֹן וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וְהַסּוֹמֵךְ עוֹמֵד בַּמִּזְרָח וּפָנָיו לַמַּעֲרָב, וּמַנִּיחַ שְׁתֵּי יָדָיו בֵּין שְׁנֵי קַרְנָיו, וּמִתְוַדֶּה: עַל חַטָּאת עֲוֹן חַטָּאת, וְעַל אָשָׁם עֲוֹן אָשָׁם, וְעַל הָעוֹלָה מִתְוַדֶּה עֲוֹן עֲשֵׂה וַעֲוֹן לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵׂה.

כֵּיצַד מִתְוַדֶּה? אוֹמֵר: 'חָטָאתִי, עָוִיתִי, פָּשַׁעְתִּי, וְעָשִׂיתִי כָּךְ וְכָךְ, וְחָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה לְפָנֶיךָ, וְזוֹ כַּפָּרָתִי'.

הָיָה הַקָּרְבָּן שְׁלָמִים — סוֹמֵךְ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה מִן הָעֲזָרָה, בִּמְקוֹם שְׁחִיטָה. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁאֵינוֹ מִתְוַדֶּה עַל הַשְּׁלָמִים, אֲבָל אוֹמֵר דִּבְרֵי שֶׁבַח.