menu
small logo

חזור

הלכות מעשה הקרבנות

פרק ב

הַיַּיִן וְהַסֹּלֶת שֶׁמְּבִיאִין עִם הַקָּרְבָּן הֵן הַנִּקְרָאִין נְסָכִים, וְהַסֹּלֶת לְבַדָּהּ נִקְרֵאת מִנְחַת נְסָכִים. וּמִנְחַת נְסָכִים אֵינָהּ טְעוּנָה לֹא תְּנוּפָה וְלֹא הַגָּשָׁה וְלֹא לְבוֹנָה, אֲבָל טְעוּנָה מֶלַח, וְכֻלָּהּ נִשְׂרֶפֶת עַל הַמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. וְהַיַּיִן יִתְנַסֵּךְ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְאֵין נוֹתְנִין אוֹתוֹ עַל הָאֵשׁ, אֶלָּא מַגְבִּיהַּ יָדוֹ וְיוֹצֵק עַל הַיְסוֹד, וְהוּא יוֹרֵד לַשִּׁיתִין.

אֵין טָעוּן נְסָכִים אֶלָּא עוֹלַת בְּהֵמָה וְהַשְּׁלָמִים בִּלְבַד, בֵּין הָיוּ קָרְבַּן צִבּוּר אוֹ קָרְבַּן יָחִיד. אַף כֶּבֶשׂ יוֹלֶדֶת וְאֵילוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, הוֹאִיל וְהֵן עוֹלוֹת — טְעוּנִין נְסָכִים. אֲבָל הָעוֹף וְהָאֲשָׁמוֹת וְהַחַטָּאוֹת — אֵין מְבִיאִין עִמָּהֶן נְסָכִים, חוּץ מֵחַטַּאת מְצֹרָע וַאֲשָׁמוֹ, שֶׁנִּתְפָּרְשׁוּ נִסְכֵּיהֶם בַּתּוֹרָה.

וּמִנַּיִן שֶׁאֵין מְבִיאִין נְסָכִים עִם הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם? שֶׁנֶּאֱמַר: "לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה" (במדבר טו,ג) — דָּבָר הַבָּא בְּנֶדֶר וּנְדָבָה, יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם וּבְכוֹר וּמַעֲשֵׂר וּפֶסַח, הוֹאִיל וְאֵינָן בָּאִין בְּנֶדֶר וּנְדָבָה אֵינָן טְעוּנִין נְסָכִים. וּמִנַּיִן לְהָבִיא שַׁלְמֵי חֲגִיגָה וְעוֹלַת רְאִיָּה לַנְּסָכִים? שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ בְּמֹעֲדֵיכֶם" (שם).

כַּמָּה הוּא שִׁעוּר הַנְּסָכִים? נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ אוֹ כִּבְשָׂה — עִשָּׂרוֹן סֹלֶת בָּלוּל בִּרְבִיעִית הַהִין שֶׁמֶן, וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין. וְכֵן נִסְכֵּי הָעֵז, בֵּין קָטֹן בֵּין גָּדוֹל, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה, אוֹ נִסְכֵּי רָחֵל אַף עַל פִּי שֶׁהִיא גְּדוֹלָה.

אֲבָל נִסְכֵּי אַיִל הֵן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים סֹלֶת בָּלוּל בִּשְׁלִישִׁית הַהִין שֶׁמֶן, וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִישִׁית הַהִין.

וְנִסְכֵּי הַפָּר אוֹ הָעֵגֶל, בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת — שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים סֹלֶת בָּלוּל בַּחֲצִי הַהִין שֶׁמֶן, וְיַיִן לַנֶּסֶךְ חֲצִי הַהִין.

אֵלּוּ הֵן הַנְּסָכִים, בֵּין לְעוֹלָה בֵּין לִשְׁלָמִים, כַּשִּׁעוּר הַזֶּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם" (במדבר טו,יב).

אֵין מוֹסִיפִין עַל הַשִּׁעוּרִין הָאֵלּוּ וְאֵין גּוֹרְעִין מֵהֶן, וְאִם הוֹסִיף אוֹ גָּרַע כָּל שֶׁהוּא — פָּסַל; חוּץ מִכֶּבֶשׂ הָעוֹלָה שֶׁמַּקְרִיבִין בְּיוֹם הֲנָפַת הָעֹמֶר, שֶׁהַנְּסָכִים שֶׁלּוֹ שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים בָּלוּל בִּשְׁלִישִׁית הַהִין שֶׁמֶן. אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְפְּלָה סָלְתּוֹ, לֹא נִכְפַּל יֵינוֹ, אֶלָּא יַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין.

הַמְּצֹרָע מֵבִיא עִם שְׁלֹשָׁה כְּבָשִׂים שֶׁלּוֹ, שֶׁהֵן חַטָּאת וְאָשָׁם וְעוֹלָה, שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים. וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁהֵן בָּאִין בִּגְלַל הַזְּבָחִים שֶׁלּוֹ, עִשָּׂרוֹן עִם כָּל כֶּבֶשׂ, בָּלוּל בִּרְבִיעִית הַהִין שֶׁמֶן, וּרְבִיעִית יַיִן עִם כָּל עִשָּׂרוֹן מִשְּׁלָשְׁתָּן, כִּשְׁאָר נִסְכֵּי הַכְּבָשִׂים. וְהַמַּקְרִיב אֶת הַפַּלְגָּס — מֵבִיא עִמּוֹ נִסְכֵּי אַיִל, וְלֹא עָלָה לוֹ זִבְחוֹ.

הַהִין הוּא שְׁנֵים עָשָׂר לֹג, וּכְבָר הוֹדַעְנוּ שִׁעוּר הַלֹּג עִם מִדּוֹת אֲחֵרוֹת בְּהִלְכוֹת עֵרוּבִין. וְהָעִשָּׂרוֹן הוּא הָעֹמֶר, שֶׁהוּא שִׁעוּר חַלָּה, וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שִׁעוּרוֹ בְּעִנְיַן חַלָּה.

כְּשֶׁמּוֹדְדִין הַנְּסָכִים אוֹ הַמְּנָחוֹת, בֵּין מִנְחַת יָחִיד בֵּין מִנְחַת צִבּוּר — אֵין מוֹדְדִין אוֹתָן בְּמִדָּה שֶׁל שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנוֹת לַפָּר אוֹ שֶׁל שְׁנַיִם לָאַיִל, אֶלָּא מוֹדֵד הַכֹּל בְּעִשָּׂרוֹן אֶחָד שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ. וְכֵן הַשֶּׁמֶן שֶׁל נְסָכִים — מוֹדְדִין אוֹתוֹ בְּמִדָּתוֹ שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. וְשֶׁמֶן שֶׁל מִנְחוֹת הַיָּחִיד — בַּלֹּג שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, כְּמִנְיַן הָעֶשְׂרוֹנוֹת כְּמִנְיַן הַלֻּגִּין.

בֵּרוּצֵי הַמִּדּוֹת שֶׁל סֹלֶת — חֹל, שֶׁאֵין גַּב הָעִשָּׂרוֹן קֹדֶשׁ, וּבֵרוּצֵי הַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן — קֹדֶשׁ, לְפִי שֶׁהוּא יוֹרֵד עַל גַּבֵּי הַכְּלִי, וּכְלֵי הַלַּח נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְלָמָּה יִתְקַדְּשׁוּ הַבֵּרוּצִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין כַּוָּנַת הַמּוֹדֵד אֶלָּא לְמַה שֶּׁבַּכְּלִי בִּלְבַד? כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: מוֹצִיאִין מִכְּלִי שָׁרֵת לְחֹל.

מֶה הָיוּ עוֹשִׂין בַּבֵּרוּצֵין? אִם יֵשׁ שָׁם זֶבַח אַחֵר — יִקְרְבוּ עִמּוֹ; וְאִם לֹא — יִפָּסְלוּ בְּלִינָה; וְאִם לָאו — מְקַיְּצִין בָּהֶן הַמִּזְבֵּחַ.

כֵּיצַד? לוֹקְחִין בָּהֶן עוֹלוֹת, הַבָּשָׂר לַשֵּׁם וְהָעוֹרוֹת לַכֹּהֲנִים.

הַסֹּלֶת עִם הַשֶּׁמֶן שֶׁל נְסָכִים אֵינָן מְעַכְּבִין אֶת הַיַּיִן, וְלֹא הַיַּיִן מְעַכְּבָן. וְלֹא הַנְּסָכִים מְעַכְּבִין אֶת הַזֶּבַח, אֶלָּא מֵבִיא אָדָם קָרְבָּנוֹ הַיּוֹם וּנְסָכָיו אַחַר עֲשָׂרָה יָמִים, אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד צִבּוּר, וְהוּא שֶׁלֹּא קָדְשׁוּ הַנְּסָכִים בִּכְלִי שָׁרֵת. אֲבָל אִם נְתָנָן לִכְלִי שָׁרֵת, אִם לָנוּ — יִפָּסְלוּ בַּלִּינָה.

אֵין מְבִיאִין נְסָכִים אֶלָּא מִן הַחֻלִּין. לֹא יְבִיאֵם מִתְּרוּמָה, וְלֹא מִמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי, וְלֹא מִן הַבִּכּוּרִים. וַאֲפִלּוּ תּוֹדָה שֶׁמֵּבִיא לַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר, לֹא יָבִיא נְסָכֶיהָ אֶלָּא מִן הַחֻלִּין.

כָּל שִׁעוּרֵי הַנְּסָכִים הָאֲמוּרִין בְּסֵפֶר יְחֶזְקֵאל, וּמִנְיַן אוֹתָן הַקָּרְבָּנוֹת, וְסִדְרֵי הָעֲבוֹדָה הַכְּתוּבִין שָׁם — כֻּלָּן מִלּוּאִין הֵן, וְאֵינָן נוֹהֲגִין לְדוֹרוֹת, אֶלָּא הַנָּבִיא צִוָּה וּפֵרֵשׁ כֵּיצַד יִהְיוּ מַקְרִיבִין הַמִּלּוּאִים עִם חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בִּימֵי הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ כְּשֶׁיִּבָּנֶה בַּיִת שְׁלִישִׁי.

וּכְשֵׁם שֶׁהִקְרִיבוּ הַנְּשִׂיאִים בַּחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ דְּבָרִים שֶׁאֵין כְּמוֹתָן לְדוֹרוֹת וְהִקְרִיבוּ בְּשַׁבָּת, כָּךְ הַנָּשִׂיא מַקְרִיב חֲנֻכָּתוֹ בְּשַׁבָּת לֶעָתִיד, כַּאֲשֶׁר מְפֹרָשׁ שָׁם.

וְכֵן קָרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיבוּ בִּימֵי עֶזְרָא הַבָּאִים מֵהַשְּׁבִי — מִלּוּאִים הָיוּ, וְאֵינָן נוֹהֲגִין לְדוֹרוֹת. אֲבָל דְּבָרִים הַנּוֹהֲגִין לְדוֹרוֹת הֵן דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, כְּמוֹ שֶׁהֶעְתִּיקוּ מִפִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֵין לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶן וְלֹא לִגְרֹעַ.