menu
small logo

חזור

הלכות פסולי המוקדשין

פרק יב

שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים וְעֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁהוֹסִיף בְּמִדָּתָן כָּל שֶׁהוּא אוֹ חִסֵּר כָּל שֶׁהוּא — פְּסוּלוֹת.

חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר שֶׁחָסְרוּ: עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק דַּם הַזֶּבַח — פְּסוּלִין; מִשֶּׁנִּזְרַק דַּם הַזֶּבַח — כְּשֵׁרִים.

וְכֵן שְׁתֵּי הַלֶּחֶם שֶׁחָסְרוּ: עַד שֶׁלֹּא נִזְרַק דָּמָם שֶׁל כְּבָשִׂים — פְּסוּלִים; מִשֶּׁנִּזְרַק דָּמָם — כְּשֵׁרִים.

וְכֵן שְׁנֵי סְדָרִים שֶׁחָסְרוּ: עַד שֶׁלֹּא הֻקְטְרוּ הַבָּזִיכִין — פְּסוּלִין; מִשֶּׁהֻקְטְרוּ — כְּשֵׁרִים.

אֲבָל הַנְּסָכִים שֶׁחָסְרוּ, בֵּין מִשֶּׁקָּרַב הַזֶּבַח בֵּין עַד שֶׁלֹּא קָרַב — כְּשֵׁרִים, וְיָבִיא נְסָכִים אֲחֵרִים לְמַלֹּאותָן.

נְסָכִים שֶׁקָּדְשׁוּ בִּכְלִי שָׁרֵת, וְנִפְסַל הַזֶּבַח: אִם נִפְסַל בַּשְּׁחִיטָה — לֹא קָדְשׁוּ הַנְּסָכִים לִקְרַב; נִפְסַל מִקַּבָּלָה וָאֵילָךְ — קָדְשׁוּ הַנְּסָכִים לִקְרַב, שֶׁאֵין הַנְּסָכִים מִתְקַדְּשִׁין לִקְרַב אֶלָּא בִּשְׁחִיטַת הַזֶּבַח. וּמַה יַּעֲשֶׂה בָּהֶן? אִם הָיָה שָׁם זֶבַח אַחֵר זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה — יִקְרְבוּ עִמּוֹ; וְאִם לֹא הָיָה שָׁם זֶבַח זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה — נַעֲשׂוּ כְּמִי שֶׁנִּפְסְלוּ בְּלִינָה, וְיִשָּׂרְפוּ.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּקָרְבַּן צִבּוּר, מִפְּנֵי שֶׁלֵּב בֵּית דִּין מַתְנֶה עֲלֵיהֶן. אֲבָל בְּקָרְבַּן יָחִיד — הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יִקְרְבוּ עִם זֶבַח אַחֵר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא זָבוּחַ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אֶלָּא מַנִּיחִין עַד שֶׁיִּפָּסְלוּ בְּלִינָה, וְיִשָּׂרְפוּ.

וְכָל הַזְּבָחִים שֶׁנִּזְבְּחוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָן — יִקְרְבוּ נִסְכֵּיהֶם.

וְלַד תּוֹדָה וּתְמוּרָתָהּ, וְהַמַּפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ: אִם הֱבִיאָן לְאַחַר שֶׁכִּפֵּר בְּתוֹדָה רִאשׁוֹנָה — אֵינָן טְעוּנִין לֶחֶם; וְאִם עֲדַיִן לֹא כִּפֵּר בָּהּ, וַהֲרֵי הִיא וַחֲלִיפָתָהּ אוֹ הִיא וּוְלָדָהּ אוֹ הִיא וּתְמוּרָתָהּ עוֹמְדוֹת — הֲרֵי שְׁתֵּיהֶן צְרִיכוֹת לֶחֶם.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּנוֹדֵר תּוֹדָה. אֲבָל תּוֹדַת נְדָבָה — חֲלִיפָתָהּ וּתְמוּרָתָהּ טְעוּנִין לֶחֶם, וּוְלָדָהּ אֵינוֹ טָעוּן לֶחֶם, בֵּין לִפְנֵי כַּפָּרָה בֵּין לְאַחַר כַּפָּרָה.

הִפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, וְנִמְצְאוּ הָרִאשׁוֹנוֹת וַהֲרֵי שְׁלָשְׁתָּן עוֹמְדוֹת: נִתְכַּפֵּר בָּרִאשׁוֹנָה — שְׁנִיָּה אֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם, שְׁלִישִׁית טְעוּנָה לֶחֶם; נִתְכַּפֵּר בַּשְּׁלִישִׁית — שְׁנִיָּה אֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם, רִאשׁוֹנָה טְעוּנָה לֶחֶם; נִתְכַּפֵּר בָּאֶמְצָעִית — שְׁתֵּיהֶן אֵין טְעוּנוֹת לֶחֶם.

הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְתוֹדָתוֹ וְאָבְדוּ, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֵּיהֶן, וְלֹא הִסְפִּיק לִקַּח בָּהֶן תּוֹדָה עַד שֶׁנִּמְצְאוּ מָעוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת — יָבִיא מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ תּוֹדָה בְּלַחְמָהּ, וְהַשְּׁאָר יָבִיא בָּהֶן תּוֹדָה וְאֵינָהּ טְעוּנָה לֶחֶם, אֲבָל טְעוּנָה נְסָכִים.

וְכֵן הַמַּפְרִישׁ תּוֹדָתוֹ וְאָבְדָה, וְהִפְרִישׁ מָעוֹת תַּחְתֶּיהָ, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת — יָבִיא בַּמָּעוֹת תּוֹדָה בְּלֹא לֶחֶם. וְכֵן הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְתוֹדָתוֹ וְאָבְדוּ, וְהִפְרִישׁ תּוֹדָה תַּחְתֵּיהֶן, וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ הַמָּעוֹת — יָבִיא מִן הַמָּעוֹת תּוֹדָה בְּלַחְמָהּ, וְזוֹ הַתּוֹדָה הָאַחֲרוֹנָה תִּקְרַב בְּלֹא לֶחֶם.

הָאוֹמֵר: 'הֲרֵי זוֹ תּוֹדָה וַהֲרֵי זוֹ לַחְמָהּ': אָבַד הַלֶּחֶם — מֵבִיא לֶחֶם אַחֵר; אָבְדָה הַתּוֹדָה — אֵינוֹ מֵבִיא תּוֹדָה אַחֶרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהַלֶּחֶם בָּא בִּגְלַל הַתּוֹדָה, וְאֵין הַתּוֹדָה בָּאָה בִּגְלַל הַלֶּחֶם.

הִפְרִישׁ מָעוֹת לְתוֹדָתוֹ וְנוֹתְרוּ — מֵבִיא בָּהֶן לֶחֶם. הִפְרִישׁ לַלֶּחֶם וְהוֹתִיר — אֵינוֹ מֵבִיא בָּהֶן תּוֹדָה.

הָאוֹמֵר: 'הֲרֵי זוֹ תּוֹדָה', וְנִתְעָרְבָה בִּתְמוּרָתָהּ, וּמֵתָה אַחַת מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זוֹ הִיא — הֲרֵי זוֹ הַנִּשְׁאֶרֶת אֵין לָהּ תַּקָּנָה, שֶׁאִם יָבִיא עִמָּהּ לֶחֶם — שֶׁמָּא הַתְּמוּרָה הִיא, וְאִם הֱבִיאָהּ בְּלֹא לֶחֶם — שֶׁמָּא הַתּוֹדָה הִיא. לְפִיכָךְ לֹא תִּקְרַב זוֹ לְעוֹלָם, אֶלָּא תִּרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בָּהּ מוּם.

תּוֹדָה שֶׁנִּפְרְסָה חַלָּה מֵחַלּוֹתֶיהָ — כֻּלָּן פְּסוּלוֹת. יָצָאת הַחַלָּה אוֹ נִטְמֵאת — שְׁאָר הַחַלּוֹת כְּשֵׁרוֹת. נִפְרַס לַחְמָהּ אוֹ נִטְמָא אוֹ יָצָא עַד שֶׁלֹּא נִשְׁחֲטָה הַתּוֹדָה — מֵבִיא לֶחֶם אַחֵר וְשׁוֹחֵט. וְאִם אַחַר שֶׁנִּשְׁחֲטָה נִפְרַס אוֹ נִטְמָא אוֹ יָצָא — הַדָּם יִזָּרֵק וְהַבָּשָׂר יֵאָכֵל, וְהַלֶּחֶם כֻּלּוֹ פָּסוּל, וִידֵי נִדְרוֹ לֹא יָצָא.

נִזְרַק הַדָּם, וְאַחַר כָּךְ נִפְרַס מִקְצָת הַלֶּחֶם אוֹ נִטְמָא אוֹ יָצָא — תּוֹרֵם מִן הַשָּׁלֵם עַל הַפָּרוּס, וּמִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא, וּמִמַּה שֶּׁבִּפְנִים עַל שֶׁבַּחוּץ.

תּוֹדָה שֶׁנִּשְׁחֲטָה עַל שְׁמוֹנִים חַלּוֹת — לֹא קָדְשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים. וְאִם אָמַר: 'יִקְדְּשׁוּ אַרְבָּעִים מִתּוֹךְ שְׁמוֹנִים' — מוֹשֵׁךְ אַרְבָּעִים מִן הַשְּׁמוֹנִים, וּמֵרִים מֵהֶן אֶחָד מִכָּל קָרְבָּן, וְהָאַרְבָּעִים הַשְּׁנִיּוֹת יִפָּדוּ וְיֵצְאוּ לְחֻלִּין.

הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה, וְהָיָה לַחְמָהּ חוּץ לְחוֹמַת בֵּית פַּגִי — לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. אֲבָל אִם הָיָה חוּץ לָעֲזָרָה — קָדַשׁ הַלֶּחֶם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לִפְנִים.

שְׁחָטָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ פְּנֵי הַלֶּחֶם בַּתַּנּוּר, וַאֲפִלּוּ קָרְמוּ כֻּלָּם חוּץ מֵאַחַת מֵהֶן — לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם.

שְׁחָטָהּ וְנִפְסְלָה בִּשְׁחִיטָתָהּ בְּמַחֲשֶׁבֶת זְמַן אוֹ בְּמַחֲשֶׁבֶת מָקוֹם — קָדַשׁ הַלֶּחֶם. נִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם אוֹ טְרֵפָה, אוֹ שֶׁנִּשְׁחֲטָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ — לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם. וְכֵן הַדִּין בְּאֵיל נָזִיר עִם הַלֶּחֶם שֶׁלּוֹ.