מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְטִיר הַקְּטֹרֶת עַל מִזְבַּח הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל פַּעֲמַיִם בְּכָל יוֹם, בַּבֹּקֶר וּבֵין הָעַרְבַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים" וכו' (שמות ל,ז). לֹא הִקְטִירוּ עָלָיו בַּבֹּקֶר — יַקְטִירוּ בֵּין הָעַרְבַּיִם, אֲפִלּוּ הָיוּ מְזִידִין. וְאֵין מְחַנְּכִין מִזְבַּח הַזָּהָב אֶלָּא בִּקְטֹרֶת שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.

כַּמָּה מַקְטִירִין מִמֶּנָּה בְּכָל יוֹם? מִשְׁקַל מֵאָה דִּינָרִין, חֲמִשִּׁים בַּבֹּקֶר וַחֲמִשִּׁים בֵּין הָעַרְבַּיִם. מִזְבֵּחַ שֶׁנֶּעֱקַר — מַקְטִירִין קְטֹרֶת בִּמְקוֹמוֹ. וּקְטֹרֶת שֶׁפָּקְעָה מֵעַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ — אֲפִלּוּ קְרָטִין שֶׁבָּהּ אֵין מַחֲזִירִין אוֹתָן.

בְּעֵת שֶׁמַּקְטִירִין הַקְּטֹרֶת בַּהֵיכָל בְּכָל יוֹם — פּוֹרְשִׁין כָּל הָעָם מִן הַהֵיכָל וּמִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, לֹא יִהְיֶה שָׁם אָדָם עַד שֶׁיֵּצֵא זֶה שֶׁהִקְטִיר הַקְּטֹרֶת. וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁיִּכָּנֵס בְּדַם חַטָּאוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בִּפְנִים — פּוֹרְשִׁין הַכֹּל מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ עַד שֶׁיֵּצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְכָל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ" וכו' (ויקרא טז,יז) — בִּנְיַן אָב לְכָל כַּפָּרָה שֶׁבַּקֹּדֶשׁ שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁם אָדָם.

כֵּיצַד סֵדֶר הַקְטָרַת הַקְּטֹרֶת בְּכָל יוֹם? מִי שֶׁזָּכָה בְּדִשּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי נִכְנָס וּכְלִי קֹדֶשׁ בְּיָדוֹ, וּטְנִי הָיָה שְׁמוֹ, וְשֶׁל זָהָב הָיָה וּמַחֲזִיק קַבַּיִם וָחֵצִי. מַנִּיחַ הַטְּנִי בָּאָרֶץ לְפָנָיו, וְחוֹפֵן בְּיָדָיו הָאֵפֶר וְהַפֶּחָם שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּזְבֵּחַ וְנוֹתֵן לְתוֹךְ הַטְּנִי, וּבָאַחֲרוֹנָה מְכַבֵּד אֶת הַשְּׁאָר לְתוֹכוֹ, וּמַנִּיחוֹ שָׁם בַּהֵיכָל וְיוֹצֵא.

וּמִי שֶׁזָּכָה בַּקְּטֹרֶת נוֹטֵל כְּלִי מָלֵא קְטֹרֶת גָּדוּשׁ, וְכִסּוּי הָיָה לוֹ, וּבָזֵךְ הָיָה שְׁמוֹ, וְנוֹתֵן הַבָּזֵךְ בְּתוֹךְ כְּלִי אַחֵר, וְכַף הָיָה שְׁמוֹ, וּמְכַסֶּה אֶת הַכַּף בְּבֶגֶד קָטָן, וְאוֹחֵז הַכַּף בְּיָדוֹ וְנִכְנָס, וְעִמּוֹ אַחֵר בְּמַחְתָּה שֶׁל אֵשׁ בְּיָדוֹ.

וְכֵיצַד חוֹתֶה? זֶה שֶׁזָּכָה בַּמַּחְתָּה לוֹקֵחַ מַחְתָּה שֶׁל כֶּסֶף, וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּמְפַנֶּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵלָךְ וָהֵלָךְ, וְנוֹטֵל מִן הַגֶּחָלִים שֶׁנִּתְאַכְּלוּ בְּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה, וְיוֹרֵד וּמְעָרָן לְתוֹךְ מַחְתָּה שֶׁל זָהָב. אִם נִתְפַּזְּרוּ מִן הַגֶּחָלִים כְּמוֹ קַב אוֹ פָּחוֹת — מְכַבְּדָן לָאַמָּה, וּבְשַׁבָּת כּוֹפֶה עֲלֵיהֶן הַפְּסַכְתֵּר. וְאִם נִתְפַּזֵּר יָתֵר עַל קַב — חוֹזֵר וְחוֹתֶה.

שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָיָה הַפְּסַכְתֵּר מְשַׁמֵּשׁ: כּוֹפִין אוֹתוֹ עַל הַגֶּחָלִים וְעַל הַשֶּׁרֶץ בְּשַׁבָּת, וּמוֹרִידִין בּוֹ אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ.

וּמַקְדִּים לִפְנֵיהֶן זֶה שֶׁדִּשֵּׁן הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וְנוֹטֵל הַטְּנִי שֶׁבּוֹ דִּשּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ, וּמִשְׁתַּחֲוֶה וְיוֹצֵא. וְזֶה שֶׁבְּיָדוֹ הַמַּחְתָּה צוֹבֵר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וּמְרַדְּדָן בְּשׁוּלֵי הַמַּחְתָּה, וּמִשְׁתַּחֲוֶה וְיוֹצֵא. וְזֶה שֶׁבְּיָדוֹ הַכַּף נוֹטֵל אֶת הַבָּזֵךְ מִתּוֹךְ הַכַּף, וְנוֹתְנוֹ לַאֲהוּבוֹ אוֹ לִקְרוֹבוֹ, וְרוֹאֶה: אִם נִתְפַּזֵּר מִן הַקְּטֹרֶת מְעַט בַּכַּף — אֲהוּבוֹ אוֹ קְרוֹבוֹ נוֹתֵן לוֹ לְתוֹךְ חָפְנָיו זֶה שֶׁנִּתְפַּזֵּר, עִם הַקְּטֹרֶת שֶׁבַּבָּזֵךְ, וּמִשְׁתַּחֲוֶה וְיוֹצֵא.

וְאוֹמְרִין לְזֶה הַמַּקְטִיר: ‘הִזָּהֵר שֶׁלֹּא תַּתְחִיל מִלְּפָנֶיךָ, שֶׁלֹּא תִּכָּוֶה'. וּמַתְחִיל וּמַשְׁלִיךְ הַקְּטֹרֶת עַל הָאֵשׁ בְּנַחַת, כְּמִי שֶׁמְּרַקֵּד סֹלֶת, עַד שֶׁתִּתְרַדֶּה עַל כָּל הָאֵשׁ.

וְאֵין הַמַּקְטִיר מַקְטִיר עַד שֶׁהַמְמֻנֶּה אוֹמֵר לוֹ: ‘הַקְטֵר'. וְאִם כֹּהֵן גָּדוֹל הוּא — אוֹמֵר לוֹ: ‘אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, הַקְטֵר'. וְאַחַר שֶׁאוֹמְרִין לוֹ — יִפְרְשׁוּ כָּל הָעָם, וְיַקְטִיר הַמַּקְטִיר, וְיִשְׁתַּחֲוֶה וְיֵצֵא.

דִּשּׁוּן הַמְּנוֹרָה וַהֲטָבַת נֵרוֹתֶיהָ בַּבֹּקֶר וּבֵין הָעַרְבַּיִם — מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו" (שמות כז,כא). וְהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת דּוֹחָה שַׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה, כְּקָרְבְּנוֹת שֶׁקָּבוּעַ לָהֶן זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שם כז,כ; ויקרא כד,ב).

וְכַמָּה שֶׁמֶן הוּא נוֹתֵן לְכָל נֵר? חֲצִי לֹג שֶׁמֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: “מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר" (שמות כז,כא; ויקרא כד,ג) — תֵּן לוֹ כַּמִּדָּה שֶׁיִּהְיֶה דּוֹלֵק מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר. וְאֵין מְחַנְּכִין הַמְּנוֹרָה אֶלָּא בְּהַדְלָקַת שִׁבְעָה נֵרוֹתֶיהָ בֵּין הָעַרְבַּיִם.

מַה הוּא דִּשּׁוּן הַמְּנוֹרָה? כָּל נֵר שֶׁכָּבָה — מֵסִיר הַפְּתִילָה וְכָל הַשֶּׁמֶן שֶׁבַּנֵּר, וּמְקַנְּחוֹ, וְנוֹתֵן בּוֹ פְּתִילָה אַחֶרֶת וְשֶׁמֶן אַחֵר בַּמִּדָּה, שֶׁהִיא חֲצִי לֹג, וְזֶה שֶׁהֵסִיר מַשְׁלִיכוֹ בִּמְקוֹם הַדֶּשֶׁן אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ עִם דִּשּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַחִיצוֹן, וּמַדְלִיק נֵר שֶׁכָּבָה. וְהַדְלָקַת נֵרוֹת הִיא הֲטָבָתָן. וְנֵר שֶׁמְּצָאוֹ שֶׁלֹּא כָּבָה — מְתַקְּנוֹ.

נֵר מַעֲרָבִי שֶׁכָּבָה — אֵין מַדְלִיקִין אוֹתוֹ אַחַר דִּשּׁוּנוֹ אֶלָּא מִמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. אֲבָל שְׁאָר הַנֵּרוֹת — כָּל נֵר שֶׁכָּבָה מֵהֶן מַדְלִיקוֹ מִנֵּר חֲבֵרוֹ.

וְכֵיצַד מַדְלִיקוֹ? מוֹשֵׁךְ הַפְּתִילָה עַד שֶׁמַּדְלִיקָהּ, וּמַחֲזִירָהּ, לְפִי שֶׁהַנֵּרוֹת קְבוּעִין בַּמְּנוֹרָה. וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַדְלִיקוֹ בְּנֵר אַחֵר, מִשּׁוּם בִּזָּיוֹן.

כָּל הַפְּתִילוֹת שֶׁאָסוּר לְהַדְלִיק בָּהֶן בַּמְּנוֹרָה בְּשַׁבָּת — אָסוּר לְהַדְלִיק בָּהֶן בַּמִּקְדָּשׁ בַּמְּנוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כז,כ; ויקרא כד,ב) — שֶׁתִּהְיֶה שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ.

לֹא הָיָה מֵטִיב כָּל הַנֵּרוֹת בְּפַעַם אַחַת, אֶלָּא מֵטִיב חֲמִשָּׁה נֵרוֹת וּמַפְסִיק, וְעוֹשִׂין עֲבוֹדָה אַחֶרֶת, וְאַחַר כָּךְ נִכְנָס וּמֵטִיב הַשְּׁתַּיִם, כְּדֵי לְהַרְגִּישׁ אֶת כָּל הָעֲזָרָה.

כָּל נֵר שֶׁכָּבָה — מַדְלִיקִין אוֹתוֹ מִנֵּר אֶחָד מֵהֶן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֵיצַד סֵדֶר הַהֲטָבָה? זֶה שֶׁזָּכָה בְּדִשּׁוּן הַמְּנוֹרָה נִכְנָס וּכְלִי בְּיָדוֹ, וְכוּז שְׁמוֹ, וְשֶׁל זָהָב הָיָה, דּוֹמֶה לְקִיתוֹן גָּדוֹל. מְדַשֵּׁן בּוֹ אֶת הַפְּתִילוֹת שֶׁכָּבוּ וְאֶת הַשֶּׁמֶן שֶׁנִּשְׁאַר בַּנֵּר, וּמֵטִיב חֲמִשָּׁה נֵרוֹת, וּמַנִּיחַ הַכּוּז שָׁם לִפְנֵי הַמְּנוֹרָה עַל מַעֲלָה שְׁנִיָּה מִשָּׁלֹשׁ מַעֲלוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ, וְיוֹצֵא. וְאַחַר כָּךְ נִכְנָס וּמֵטִיב שְׁנֵי הַנֵּרוֹת, וְנוֹטֵל הַכּוּז בְּיָדוֹ, וּמִשְׁתַּחֲוֶה וְיוֹצֵא.

חֲבִתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל — מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְרִיבָן בְּכָל יוֹם, מֶחֱצָה בַּבֹּקֶר עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְלִישָׁתָן וַאֲפִיָּתָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה כְּכָל קָרְבָּן שֶׁקָּבוּעַ לוֹ זְמַן, שֶׁנֶּאֱמַר: “תֻּפִינֵי" (ויקרא ו,יד) — שֶׁתְּהֵא נָאָה, וְלֹא תֵּאָפֶה מִבָּעֶרֶב. וְעוֹד, אִם תֵּאָפֶה מִבָּעֶרֶב — תִּפָּסֵל בְּלִינָה, שֶׁהַמַּרְחֶשֶׁת מִכְּלֵי הַקֹּדֶשׁ הִיא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

טְחִינַת סָלְתָּן וְהֶרְקֵדָן בַּחוּץ, וְאֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת.

כֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב מֶחֱצָה בְּשַׁחֲרִית, וּמֵת אוֹ נִטְמָא אוֹ נוֹלַד לוֹ מוּם, וּמִנּוּ כֹּהֵן אַחַר תַּחְתָּיו — לֹא יָבִיא חֲצִי עִשָּׂרוֹן מִבֵּיתוֹ, וְלֹא חֲצִי עִשָּׂרוֹן שֶׁל רִאשׁוֹן, אֶלָּא מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וְחוֹצֵהוּ, וּמַקְרִיב מֶחֱצָה, וּמֶחֱצָה אָבֵד.

נִמְצְאוּ שְׁנֵי חֲצָיִין קְרֵבִין וּשְׁנֵי חֲצָיִין אוֹבְדִין. וְאֵלּוּ שְׁנֵי הַחֲצָיִין הָאוֹבְדִין — מַנִּיחִין אוֹתָן עַד שֶׁתַּעֲבֹר צוּרָתָן, וְיוֹצְאִין לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. וְכֵן אִם אָבַד אוֹ נִטְמָא הַחֵצִי שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְהֵיכָן שׂוֹרְפִין אוֹתָן? בָּעֲזָרָה.

מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשַׁחֲרִית אַחַר שֶׁהִקְרִיב חֲצִי הָעִשָּׂרוֹן, וְלֹא מִנּוּ כֹּהֵן אַחֵר — מְבִיאִין הַיּוֹרְשִׁין עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם, וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ חֲבִתִּין, וּשְׁלֵמָה הָיְתָה קְרֵבָה. מֵת כֹּהֵן גָּדוֹל קֹדֶם שֶׁיַּקְרִיבוּ בַּבֹּקֶר, וְלֹא מִנּוּ כֹּהֵן אַחֵר — מַקְרִיבִין אוֹתוֹ עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם בַּבֹּקֶר וְעִשָּׂרוֹן שָׁלֵם בֵּין הָעַרְבַּיִם. וְאֵין כּוֹפְלִין שַׁמְנָהּ וּלְבוֹנָתָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְפְּלָה הַסֹּלֶת, אֶלָּא מַפְרִישִׁין לָהֶן שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין שֶׁמֶן וְקֹמֶץ לְבוֹנָה: לֹג וּמֶחֱצָה שֶׁמֶן וַחֲצִי קֹמֶץ לְבוֹנָה לָעִשָּׂרוֹן שֶׁל בֹּקֶר, וְלֹג וּמֶחֱצָה שֶׁמֶן וַחֲצִי קֹמֶץ לְבוֹנָה לָעִשָּׂרוֹן שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.