מִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת אֵשׁ יְקוּדָה תָּמִיד עַל הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו,ו). וְאַף עַל פִּי שֶׁהָאֵשׁ יוֹרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם, מִצְוָה לְהָבִיא אֵשׁ מִן הַהֶדְיוֹט, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ" (שם א,ז).

בַּבֹּקֶר עוֹרְכִין עֵצִים, וְעוֹשִׂין בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה שֶׁל אֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר" (ויקרא ו,ה). וְכֵן מִצְוָה לַעֲלוֹת בִּשְׁנֵי גְּזָרִים שֶׁל עֵץ עִם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר יָתֵר עַל עֲצֵי הַמַּעֲרָכָה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים" (שם). וְכֵן מוֹסִיפִין שְׁנֵי גְּזָרִין עִם תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָרְכוּ עֵצִים עַל הָאֵשׁ" (שם א,ז). מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁבְּתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

שְׁנֵי גְּזָרִין שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם — מַעֲלִין אוֹתָן שְׁנֵי כֹּהֲנִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּעֵץ יְחִידִי בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְעָרְכוּ" (שם) — הֲרֵי כָּאן שְׁנַיִם. אֲבָל שֶׁל שַׁחַר — בְּכֹהֵן אֶחָד.

שָׁלֹשׁ מַעֲרָכוֹת שֶׁל אֵשׁ עוֹשִׂין בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם: רִאשׁוֹנָה — מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה, שֶׁעָלֶיהָ מַקְרִיבִין הַתָּמִיד עִם שְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת. וּמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה בְּצִדָּהּ קְטַנָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה לוֹקְחִין אֵשׁ בַּמַּחְתָּה לְהַקְטִיר קְטֹרֶת בְּכָל יוֹם. וּמַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית — אֵין עָלֶיהָ כְּלוּם, אֶלָּא לְקִיּוּם מִצְוַת הָאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: “אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד" (ויקרא ו,ו).

מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר: “עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר" (ויקרא ו,ב) — זוֹ מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה; “וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (שם) — זוֹ מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת; “וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (שם ו,ה) — זוֹ מַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית שֶׁל קִיּוּם הָאֵשׁ. אֲבָל אֵבָרִים וּפְדָרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ מִבָּעֶרֶב — נוֹתְנִין אוֹתָן בְּצִדֵּי מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה.

הַמְכַבֶּה אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ — לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: “לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו,ה; ו,ו). אֲפִלּוּ גַּחֶלֶת אַחַת, וַאֲפִלּוּ הוֹרִידָהּ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְכִבָּהּ — לוֹקֶה. אֲבָל אֵשׁ מַחְתָּה וְאֵשׁ מְנוֹרָה שֶׁהֱכִינָהּ בַּמִּזְבֵּחַ לְהַדְלִיק מִמֶּנָּה, אַף עַל פִּי שֶׁכִּבָּה אוֹתָן בְּרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ — פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי נִתְּקָה לְמִצְוָה אַחֶרֶת, וְאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן ‘אֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ'.

כְּשֶׁמְּסַדֵּר עֲצֵי מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה, מְסַדֵּר אוֹתָהּ בְּמִזְרַח הַמִּזְבֵּחַ, וְיִהְיוּ מַרְאֶיהָ שֶׁהִתְחִיל לְסַדֵּר מִן הַמִּזְרָח. וְרֶוַח הָיָה בֵּין הַגְּזָרִין, וְרָאשֵׁי הַגְּזָרִין הַפְּנִימִין הָיוּ נוֹגְעִין בַּדֶּשֶׁן שֶׁבְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, וְהוּא הַנִּקְרָא תַּפּוּחַ.

וְאַחַר שֶׁמְּסַדֵּר מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה, חוֹזֵר וּבוֹרֵר עֲצֵי תְּאֵנָה יָפִים, וּמְסַדֵּר מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטֹרֶת מִכְּנֶגֶד קֶרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית, מְשׁוּכָה מִן הַקֶּרֶן כְּלַפֵּי צָפוֹן אַרְבַּע אַמּוֹת, וּבָהּ כְּמוֹ חָמֵשׁ סְאִין גֶּחָלִים. וּבְשַׁבָּת עוֹשִׂין בָּהּ כְּמוֹ שְׁמוֹנַת סְאִין גֶּחָלִים, מִפְּנֵי שֶׁעָלֶיהָ מַקְטִירִין בְּכָל שַׁבָּת שְׁנֵי בָּזִיכִין לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים.

מַעֲרָכָה שְׁלִישִׁית שֶׁל קִיּוּם הָאֵשׁ — עוֹשֶׂה אוֹתָהּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצֶה מִן הַמִּזְבֵּחַ, וּמַצִּית בָּהּ אֶת הָאֵשׁ. וְלֹא יַצִּית לְמַטָּה וְיַעֲלֶה אוֹתָהּ לַמִּזְבֵּחַ, אֶלָּא בַּמִּזְבֵּחַ עַצְמוֹ מַצִּיתִין, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (ויקרא ו,ב) — מִכָּאן לַהַצָּתָה שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אֶלָּא בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ.

הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם — מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן" (ויקרא ו,ג), וְהִיא עֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדוֹת כְּהֻנָּה. וּבִגְדֵי כְּהֻנָּה שֶׁתּוֹרֵם בָּהֶן הַדֶּשֶׁן יִהְיוּ פְּחוּתִין מִן הַכֵּלִים שֶׁמְּשַׁמֵּשׁ בָּהֶן בִּשְׁאָר עֲבוֹדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: “וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים" (שם ו,ד), “וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן" (שם ו,ג): אֵינוֹ אוֹמֵר “אֲחֵרִים" שֶׁיִּהְיוּ בְּגָדִים חֹל, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ פְּחוּתִין מִן הָרִאשׁוֹנוֹת, לְפִי שֶׁאֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁיִּמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ בַּבְּגָדִים שֶׁבִּשֵּׁל בָּהֶן קְדֵרָה לְרַבּוֹ.

אֵימָתַי תּוֹרְמִין הַדֶּשֶׁן? בְּכָל יוֹם — מִשֶּׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וּבָרְגָלִים — מִשְּׁלִישׁ אַחֲרוֹן שֶׁל לַיְלָה. וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים — מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה.

כֵּיצַד תּוֹרְמִין? מִי שֶׁזָּכָה לִתְרֹם טוֹבֵל וְלוֹבֵשׁ בִּגְדֵי הֲרָמָה, וּמְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְאוֹמְרִין לוֹ: ‘הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִּגַּע בַּכְּלִי עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ'. וְאַחַר כָּךְ לוֹקֵחַ הַמַּחְתָּה, וְשֶׁל כֶּסֶף הָיְתָה, וְהִיא הָיְתָה נְתוּנָה בַּמִּקְצוֹעַ בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ. וְנוֹטֵל אֶת הַמַּחְתָּה, וְעוֹלֶה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּמְפַנֶּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וָהֵילָךְ, וְחוֹתֶה מִן הַגֶּחָלִים שֶׁנִּתְאַכְּלוּ בְּלֵב הָאֵשׁ, וְיוֹרֵד לְמַטָּה לָאָרֶץ.

וְהוֹפֵךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, וּמְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְמִזְרַח הַכֶּבֶשׁ כְּמוֹ עֶשֶׂר אַמּוֹת כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן, וְצוֹבֵר אֶת הַגֶּחָלִים שֶׁחָתָה עַל גַּבֵּי הָרִצְפָּה, רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, בַּמָּקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין מֻרְאַת הָעוֹף וְדִשּׁוּן הַמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה. וַחֲתִיָּה זוֹ שֶׁחוֹתֶה בַּמַּחְתָּה וּמוֹרִיד לָרִצְפָּה אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ — הִיא הַמִּצְוָה שֶׁל כָּל יוֹם.

אַחַר שֶׁיָּרַד זֶה שֶׁתָּרַם, רָצִין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים וּמְקַדְּשִׁין יְדֵיהֶן וְרַגְלֵיהֶן בִּמְהֵרָה, וְנוֹטְלִין אֶת הַמַּגְרֵפוֹת וְאֶת הַצִּנּוֹרוֹת וְעוֹלִין לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וְכָל אֵבְרֵי הָעוֹלוֹת וְאֵמוּרֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ כָּל הַלַּיְלָה — מַחֲזִירִין אוֹתָן לִצְדָדֵי הַמִּזְבֵּחַ. וְאִם אֵין הַצְּדָדִין מַחֲזִיקִין — סוֹדְרִין אוֹתָן בַּכֶּבֶשׁ כְּנֶגֶד הַסּוֹבֵב.

וְאַחַר כָּךְ גּוֹרְפִין אֶת הַדֶּשֶׁן בַּמַּגְרֵפוֹת מִכָּל צְדָדֵי הַמִּזְבֵּחַ, וּמַעֲלִין אוֹתוֹ עֲרֵמָה עַל גַּבֵּי הַתַּפּוּחַ. וְגוֹרְפִין מֵאוֹתָהּ הָעֲרֵמָה בִּפְסַכְתֵּר, וְהוּא כְּלִי גָּדוֹל שֶׁמַּחֲזִיק לֶתֶךְ, וּמוֹרִידִין אוֹתוֹ לְמַטָּה. וּבָרְגָלִים לֹא הָיוּ מוֹרִידִין אוֹתוֹ, אֶלָּא מַנִּיחִין הָעֲרֵמָה גְּבוֹהָה בְּאֶמְצַע הַמִּזְבֵּחַ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נוֹי לַמִּזְבֵּחַ.

כָּל מִי שֶׁרָצָה מִן הַכֹּהֲנִים — מְמַלֵּא מִן הַדֶּשֶׁן שֶׁהוֹרִידוּ לְמַטָּה, וּמוֹצִיא חוּץ לָעִיר לְשֶׁפֶךְ הַדֶּשֶׁן. וְאֵין לְהוֹצָאַת הַדֶּשֶׁן לַחוּץ פַּיִס, אֶלָּא כָּל הָרוֹצֶה. וּמֵעוֹלָם לֹא נִתְעַצֵּל כֹּהֵן מִלְּהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן.

וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין הוֹצָאָתוֹ לַחוּץ עֲבוֹדָה — אֵין בַּעֲלֵי מוּמִין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ.

וּכְשֶׁמּוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעִיר — מַנִּיחִין אוֹתוֹ בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָרוּחוֹת מְנַשְּׁבוֹת בּוֹ בְּחָזְקָה וְלֹא הַזְּרָמִים גּוֹרְפִין אוֹתוֹ. וְלֹא יְפַזְּרֶנּוּ שָׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: “וְשָׂמוֹ" (ויקרא ו,ג) — שֶׁיַּנִּיחֶנּוּ בְּנַחַת. וְאָסוּר לֵהָנוֹת בּוֹ.