מִצְוַת עֲשֵׂה לְהַקְרִיב שְׁנֵי כְּבָשִׂים עוֹלוֹת בְּכָל יוֹם, וְהֵן הַנִּקְרָאִין תְּמִידִין, אֶחָד בַּבֹּקֶר וְאֶחָד בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: “שְׁנַיִם לַיּוֹם עֹלָה תָמִיד" וכו' (במדבר כח,ג).

וְאֵימָתַי זְמַן שְׁחִיטָתָן? שֶׁל בֹּקֶר שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַחַמָּה, מִשֶּׁיָּאִיר פְּנֵי כָּל הַמִּזְרָח. וּפַעַם אַחַת דָּחֲקָה שָׁעָה אֶת הַצִּבּוּר בְּבַיִת שֵׁנִי, וְהִקְרִיבוּ תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת בַּיּוֹם.

תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ מִשֶּׁיַּאֲרִיךְ הַצֵּל וְיֻכַּר לַכֹּל שֶׁהֶאֱרִיךְ, וְהוּא מִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וָמַעְלָה, עַד סוֹף הַיּוֹם. וְלֹא הָיוּ שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם אֶלָּא בִּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה.

וְלָמָּה מְאַחֲרִין אוֹתוֹ שְׁתֵּי שָׁעוֹת אַחַר תְּחִלַּת זְמַן שְׁחִיטָתוֹ? מִפְּנֵי הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁל יְחִידִים אוֹ שֶׁל צִבּוּר, לְפִי שֶׁאָסוּר לְהַקְרִיב קָרְבָּן כְּלָל קֹדֶם תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְלֹא שׁוֹחֲטִין קָרְבָּן אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. חוּץ מִקָּרְבַּן פֶּסַח לְבַדּוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיַּקְרִיבוּ כָּל יִשְׂרָאֵל פִּסְחֵיהֶן בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת.

אֵין שׁוֹחֲטִין אֶת הַפֶּסַח אֶלָּא אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְכֵן מְחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים מַקְרִיבִין כַּפָּרָתָן אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ טְהוֹרִין לֶאֱכֹל פִּסְחֵיהֶן לָעֶרֶב.

עֶרֶב פְּסָחִים, בֵּין בַּחֹל בֵּין בְּשַׁבָּת, הָיָה הַתָּמִיד נִשְׁחָט בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה, וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם פְּנַאי לִשְׁחֹט פִּסְחֵיהֶן. וְאִם חָל עֶרֶב פְּסָחִים לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת, הָיוּ שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה בִּתְחִלַּת זְמַנּוֹ, וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶן רֶוַח לִצְלוֹת קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס הַשַּׁבָּת.

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, מַקְטִירִין כָּל דָּבָר הָרָאוּי לְהַקְטָרָה כָּל הַיּוֹם. וּמַקְטִירִין אֵבְרֵי עוֹלוֹת וְהָאֵמוּרִין עַד חֲצִי הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. וְאֵבָרִים וְאֵמוּרִים שֶׁלֹּא נִתְאַכְּלוּ, בֵּין מִן הַתָּמִיד בֵּין מִשְּׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת — מְהַפְּכִין בָּהֶן כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, שֶׁנֶּאֱמַר: “כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר" (ויקרא ו,ב).

אֵבָרִים שֶׁל תָּמִיד דּוֹחִין אֶת הַטֻּמְאָה, וְאֵינָן דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת, אֶלָּא בְּעֶרֶב שַׁבָּת בִּלְבַד מַקְטִירִין אֵבְרֵי תָּמִיד שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁהַתָּמִיד תְּחִלָּתוֹ דּוֹחָה שַׁבָּת, וְסוֹפוֹ אֵינוֹ דּוֹחֶה.

חֶלְבֵי שַׁבָּת קְרֵבִין בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב אִם חָל יוֹם טוֹב לִהְיוֹת בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, אֲבָל אֵין קְרֵבִין בְּלֵילֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: “עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ" (במדבר כח,י) — וְלֹא בְּשַׁבָּת אַחֶרֶת, וְלֹא עוֹלַת חֹל בְּיוֹם טוֹב.

אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת — מַקְטִירִין חֶלְבֵי הַפְּסָחִים בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב, מִפְּנֵי שֶׁהֵן כְּחֶלְבֵי שַׁבָּת.

אֵין פּוֹחֲתִין מִשִּׁשָּׁה טְלָאִים הַמְבֻקָּרִין בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ, וְיִהְיוּ מוּכָנִים קֹדֶם יוֹם הַקְרָבָתָן בְּאַרְבָּעָה יָמִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ מְבַקְּרִין אוֹתוֹ מִתְּחִלָּה, לֹא הָיוּ שׁוֹחֲטִין אֶת הַתָּמִיד עַד שֶׁמְּבַקְּרִין אוֹתוֹ שְׁנִיָּה קֹדֶם הַשְּׁחִיטָה לְאוֹר הָאֲבוּקוֹת. וּמַשְׁקִין אוֹתוֹ מַיִם בְּכוֹס שֶׁל זָהָב, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נוֹחַ לְהֶפְשֵׁט.

כְּמַעֲשֵׂה תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר, כֵּן מַעֲשֵׂה תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְהַכֹּל כְּמַעֲשֵׂה הָעוֹלָה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּמַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת. וְלֹא הָיוּ כּוֹפְתִין אֶת הַטָּלֶה, שֶׁלֹּא יְחַקּוּ אֶת הַמִּינִים, אֶלָּא אוֹחֲזִים יָדָיו וְרַגְלָיו בִּידֵיהֶן. וְכָךְ הָיְתָה עֲקֵדָתוֹ: רֹאשׁוֹ לַדָּרוֹם וּפָנָיו לַמַּעֲרָב.

תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית שֶׁל בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה, וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מִזְרָחִית מִמֶּנָּה, עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ; דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן שֶׁיִּהְיוּ נִשְׁחָטִין כְּנֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ.

טָעוּ אוֹ שָׁגְגוּ, אֲפִלּוּ הֵזִידוּ, וְלֹא הִקְרִיבוּ תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר — יַקְרִיבוּ תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּשֶׁנִּתְחַנֵּךְ הַמִּזְבֵּחַ. אֲבָל אִם הָיָה מִזְבֵּחַ חָדָשׁ שֶׁעֲדַיִן לֹא קָרַב עָלָיו כְּלוּם — לֹא יַקְרִיבוּ עָלָיו תְּחִלָּה בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁאֵין מְחַנְּכִין מִזְבַּח הָעוֹלָה אֶלָּא בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר.