חזור
הלכות ביאת מקדש
פרק גמִצְוַת עֲשֵׂה לְשַׁלֵּחַ כָּל הַטְּמֵאִים מִן הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ" (במדבר ה,ב) –
זֶה הַמַּחֲנֶה הָאָמוּר כָּאן הוּא מַחֲנֵה שְׁכִינָה, שֶׁהוּא מִפֶּתַח עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְלִפְנִים.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהַמְּצֹרָע וְהַזָּב וּטְמֵא מֵת, שְׁלָשְׁתָּם בְּמָקוֹם אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר בַּמְּצֹרָע: "בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא יג,מו) — זֶה מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שֶׁהוּא מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְלִפְנִים; מַה מְּצֹרָע שֶׁטֻּמְאָתוֹ חֲמוּרָה, חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ, אַף כָּל שֶׁטֻּמְאָתוֹ חֲמוּרָה, חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ.
לְפִיכָךְ מְשַׁלְּחִין אֶת הַמְּצֹרָע חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת, שֶׁהוּא חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּבִיאָה, מַה שֶּׁאֵין הַזָּב מְטַמֵּא.
וּמְשַׁלְּחִין זָבִים וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, שֶׁהוּא חוּץ לְהַר הַבַּיִת, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְטַמְּאִין הַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב אֲפִלּוּ מִתַּחַת הָאֶבֶן, מַה שֶּׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא.
טְמֵא מֵת, אֲפִלּוּ הַמֵּת עַצְמוֹ — מֻתָּר לְהִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ" (שמות יג,יט) — עִמּוֹ בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה.
הַחֵיל — מְשַׁלְּחִין מִמֶּנּוּ גּוֹיִם וּטְמֵאֵי מֵת וּבוֹעֲלֵי נִדּוֹת, אֲבָל טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם, שֶׁכְּבָר טָבַל.
עֶזְרַת הַנָּשִׁים — מְשַׁלְּחִין מִמֶּנָּה טְבוּל יוֹם, אֲבָל לֹא מְחֻסַּר כִּפּוּרִים, שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ. וְאִסּוּר טְבוּל יוֹם בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְלִפְנִים — אֲפִלּוּ מְחֻסַּר כִּפּוּרִים לֹא יִכָּנֵס לְשָׁם, שֶׁעֲדַיִן לֹא טָהַר טָהֳרָה גְּמוּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן וְטָהֵרָה" (ויקרא יב,ח) — מִכְּלָל שֶׁעֲדַיִן לֹא גָּמְרָה טָהֳרָתָהּ.
הַטָּמֵא הַמְשֻׁלָּח מֵהַר הַבַּיִת, אִם נִכְנַס — עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְלוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (דברים כג,יא) — זֶה מַחֲנֵה שְׁכִינָה; "לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה" (שם) — זֶה מַחֲנֵה לְוִיָּה.
וְכֵן מְצֹרָע שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם — לוֹקֶה. אֲבָל אִם נִכְנַס לִשְׁאָר הֶעָרִים הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "בָּדָד יֵשֵׁב" (ויקרא יג,מו) — אֵינוֹ לוֹקֶה.
נִכְנַס הַמְּצֹרָע לְהַר הַבַּיִת — לוֹקֶה שְׁמוֹנִים. אֲבָל טְמֵא מֵת אוֹ טְבוּל יוֹם שֶׁנִּכְנַס לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים, אוֹ מְחֻסַּר כִּפּוּרִים שֶׁנִּכְנַס לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה — מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
וּכְשֵׁם שֶׁשִּׁלּוּחַ טְמֵאִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בַּעֲשֵׂה, כָּךְ אִם נִכְנְסוּ — עוֹבְרִין בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם" (במדבר ה,ג) — זֶה מַחֲנֵה שְׁכִינָה.
וּמִנַּיִן שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא אִם נִכְנַס, אֲבָל אִם נָגַע בָּעֲזָרָה מֵאֲחוֹרֶיהָ פָּטוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר בַּיּוֹלֶדֶת: "וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא" (ויקרא יב,ד).
טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ: בְּמֵזִיד — עָנוּשׁ כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ" (ויקרא יז,טז); בְּשׁוֹגֵג — מֵבִיא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁנֶּאֱמַר: "אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא" (שם ה,ב). וְאֵין חַיָּבִין כָּרֵת אוֹ קָרְבָּן אֶלָּא מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל וְלִפְנִים, אוֹ עַל תּוֹסֶפֶת הָעֲזָרָה שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה קִדּוּשׁ גָּמוּר, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
וְאֵי זֶה הוּא הַטָּמֵא שֶׁחַיָּב כָּרֵת עַל הַמִּקְדָּשׁ? כָּל שֶׁנִּטְמָא בְּטֻמְאוֹת מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, שֶׁכְּבָר נִתְפָּרֵשׁ בִּנְזִירוּת, אוֹ שֶׁיִּגַּע בְּאָדָם אוֹ בְּכֵלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּאוֹתָן הַטֻּמְאוֹת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, שֶׁהֲרֵי הוּא שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן שֶׁנָּגַע בְּמֵת, אוֹ שֶׁנִּטְמָא בִּשְׁאָר אֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁיִּתְפָּרְשׁוּ בִּמְקוֹמָן.
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כָּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִן הַתּוֹרָה — חַיָּב כָּרֵת עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ, וַאֲפִלּוּ אַחַר שֶׁטָּבַל, עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ. אֲבָל הַמִּתְטַמֵּא בְּטֻמְאוֹת מִן הַמֵּתִים שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה — הֲרֵי זֶה פָּטוּר עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ.
וְכֵן הַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים שֶׁנָּגְעוּ בְּאָדָם שֶׁנָּגַע בְּמֵת, אוֹ שֶׁנָּגַע בְּאָדָם שֶׁנָּגַע בְּכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא טָמֵא רִאשׁוֹן לְעִנְיַן תְּרוּמָה וּלְטַמֵּא בְּשַׂר הַקֳּדָשִׁים — הֲרֵי זֶה פָּטוּר עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּטוּר — מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
הַמַּכְנִיס שֶׁרֶץ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ לַמִּקְדָּשׁ, אוֹ שֶׁהִכְנִיס אָדָם טָמֵא לַמִּקְדָּשׁ — הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת, שֶׁהֲרֵי טִמֵּא מִקְדַּשׁ יי. אֲבָל הַזּוֹרֵק כֵּלִים טְמֵאִים לַמִּקְדָּשׁ, אֲפִלּוּ הָיוּ כֵּלִים שֶׁנָּגְעוּ בְּמֵת — פָּטוּר מִן הַכָּרֵת, אֲבָל חַיָּב מַלְקוּת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִם לֹא יְכַבֵּס" וכו' (ויקרא יז,טז), מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ: עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנוּשׁ כָּרֵת, עַל כִּבּוּס בְּגָדָיו לוֹקֶה אַרְבָּעִים.
יֵרָאֶה לִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה אֶלָּא עַל בְּגָדִים שֶׁהֵן אַב טֻמְאָה, כְּגוֹן בְּגָדִים שֶׁנָּגַע בָּהֶן זֶה הַטָּמֵא לְמֵת, שֶׁהֵן אַב טֻמְאָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. אֲבָל בֶּגֶד שֶׁהוּא רִאשׁוֹן, אִם הִכְנִיסוֹ לַמִּקְדָּשׁ — אֵינוֹ לוֹקֶה עָלָיו, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
וְכֵן טָמֵא שֶׁהִכְנִיס יָדָיו לַמִּקְדָּשׁ — מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְכֵן כָּל הַטָּמֵא בְּאָב מֵאֲבוֹת הַטֻּמְאוֹת שֶׁל דִּבְרֵיהֶם, אוֹ שֶׁאָכַל אֳכָלִין טְמֵאִין וְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד קוֹדֶם שֶׁיִּטְבֹּל — מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת — פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא" (ויקרא יב,ד) — דֶּרֶךְ בִּיאָה חִיְּבָה תּוֹרָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא פָּטוּר מִכָּרֵת, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. אֲפִלּוּ נִכְנַס בְּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר — מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, בֵּין שֶׁנִּכְנַס בַּמִּגְדָּל דֶּרֶךְ גַּגּוֹת בֵּין שֶׁנִּכְנַס בּוֹ דֶּרֶךְ פְּתָחִים.
כָּל מָקוֹם שֶׁחַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתוֹ קָרְבָּן, אִם נִמְצֵאת שָׁם טֻמְאָה בְּשַׁבָּת — מוֹצִיאִין אוֹתָהּ, וּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת — כּוֹפִין עָלָיו כְּלִי עַד אַחַר הַשַּׁבָּת. וּכְשֶׁהֵן מוֹצִיאִין, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֶלָּא בִּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, שֶׁלֹּא לְרַבּוֹת אֶת הַטֻּמְאָה.
אֶחָד טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לְמִקְדָּשׁ טָהוֹר, אוֹ טָהוֹר שֶׁנִּכְנַס לְמִקְדָּשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֻמְאָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מֵת תַּחַת אֹהֶל בַּמִּקְדָּשׁ וְנִכְנַס הוּא תַּחַת הָאֹהֶל — הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת, שֶׁהֲרֵי בִּיאָתוֹ וְטֻמְאָתוֹ בָּאִין כְּאַחַת.
נִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְנִטְמָא שָׁם אַחַר שֶׁנִּכְנַס, אֲפִלּוּ טִמֵּא עַצְמוֹ שָׁם בְּמֵזִיד — יְמַהֵר וְיִבָּהֵל וְיֵצֵא בְּדֶרֶךְ קְצָרָה.
וְאָסוּר לִשְׁהוֹת אוֹ לְהִשְׁתַּחֲווֹת אוֹ לָצֵאת בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה. וְאִם שָׁהָה, אוֹ שֶׁיָּצָא בָּאֲרֻכָּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁהָה, אוֹ שֶׁהֶחֱזִיר פָּנָיו לַהֵיכָל וְהִשְׁתַּחֲוָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁהָה — חַיָּב כָּרֵת, וְאִם הָיָה שׁוֹגֵג — מֵבִיא קָרְבָּן.
לֹא הֶחֱזִיר פָּנָיו, אֶלָּא הִשְׁתַּחֲוָה דֶּרֶךְ יְצִיאָתוֹ כְּלַפֵּי חוּץ — פָּטוּר, אֶלָּא אִם כֵּן שָׁהָה כַּשִּׁעוּר. וְכַמָּה שִׁעוּר שְׁהִיָּתוֹ? כְּדֵי לִקְרוֹת: "וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ וְהֹדוֹת לַיי כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (דברי הימים ב ז,ג), וְזֶה הוּא שִׁעוּר הִשְׁתַּחֲוָיָה.
וְאֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה? כָּל שֶׁאֶפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִן הַמִּקְדָּשׁ בְּדֶרֶךְ קְצָרָה מִמֶּנָּה.
יָצָא בַּקְּצָרָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָץ אֶלָּא הָלַךְ עָקֵב בְּצַד גּוּדָל, אֲפִלּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ — פָּטוּר. יָצָא בָּאֲרֻכָּה, אַף עַל פִּי שֶׁרָץ וְדָחַק עַצְמוֹ בְּכָל כֹּחוֹ, וְנִמְצָא שִׁעוּר זְמַן שֶׁהָלַךְ בּוֹ הָאֲרֻכָּה פָּחוֹת מִשִּׁעוּר הַזְּמַן שֶׁמְּהַלֵּךְ כָּל אָדָם בַּקְּצָרָה — הוֹאִיל וְיָצָא בָּאֲרֻכָּה, חַיָּב.
יָצָא בַּקְּצָרָה, וְהָלַךְ מְעַט וְעָמַד וְשָׁהָה מְעַט, וְחָזַר וְהָלַךְ וְשָׁהָה מְעַט, עַד שֶׁנִּצְטָרֵף מִכָּל הַשְּׁהִיּוֹת כְּדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה — בְּמֵזִיד אֵינוֹ לוֹקֶה, בְּשׁוֹגֵג אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן, מִפְּנֵי שֶׁהַדָּבָר סָפֵק, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.