אֵין כֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנָס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֶלָּא מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְכֹהֵן הֶדְיוֹט נִכְנָס בְּכָל יוֹם לַקֹּדֶשׁ לָעֲבוֹדָה.

וְהֻזְהֲרוּ כָּל הַכֹּהֲנִים שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַקֹּדֶשׁ אוֹ לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז,ב) — זֶה קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, "מִבֵּית לַפָּרֹכֶת" (שם) — לְהַזְהִיר עַל כָּל הַבַּיִת.

כֹּהֵן שֶׁנִּכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בִּשְׁאָר יְמוֹת הַשָּׁנָה, בֵּין כֹּהֵן הֶדְיוֹט בֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל, אוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּכְנַס לוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה — חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלֹא יָמוּת" (ויקרא טז,ב). וְכַמָּה פְּעָמִים הוּא נִכְנָס לְשָׁם בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים? אַרְבַּע, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ. אִם נִכְנַס חֲמִישִׁית — חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם.

וְהַנִּכְנָס לַקֹּדֶשׁ חוּץ לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁלֹּא לָעֲבוֹדָה אוֹ לְהִשְׁתַּחֲוָיָה, בֵּין הֶדְיוֹט בֵּין גָּדוֹל — לוֹקֶה, וְאֵינוֹ חַיָּב מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת וכו' וְלֹא יָמוּת" (ויקרא טז,ב) — עַל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּמִיתָה, עַל שְׁאָר הַבַּיִת בְּלָאו, וְלוֹקֶה.

כֹּהֵן שֶׁיָּצָא מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה בִּלְבַד — חַיָּב מִיתָה, בֵּין כֹּהֵן גָּדוֹל בֵּין כֹּהֵן הֶדְיוֹט, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִפֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֹא תֵצְאוּ פֶּן תָּמֻתוּ" (ויקרא י,ז), כְּלוֹמַר: לֹא תַּנִּיחוּ עֲבוֹדָה וְתֵצְאוּ מְבֹהָלִים וּדְחוּפִים מִפְּנֵי גְּזֵרָה זוֹ. וְכֵן זֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּכֹהֵן גָּדוֹל: "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא" (שם כא,יב) — אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה בִּלְבַד, שֶׁלֹּא יַנִּיחַ עֲבוֹדָתוֹ וְיֵצֵא.

אִם כֵּן, מִפְּנֵי מָה נִשְׁתַּנָּת אַזְהָרָה זוֹ בְּכֹהֵן גָּדוֹל? שֶׁכֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ — אֵינוֹ עוֹבֵד, מִפְּנֵי שֶׁהוּא אוֹנֵן, וְאִם עָבַד וְהוּא אוֹנֵן שֶׁל תּוֹרָה — חִלֵּל עֲבוֹדָתוֹ, בֵּין בְּקָרְבַּן יָחִיד בֵּין בְּקָרְבַּן צִבּוּר.

אֲבָל כֹּהֵן גָּדוֹל עוֹבֵד כְּשֶׁהוּא אוֹנֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל" (ויקרא כא,יב), כְּלוֹמַר יֵשֵׁב וְיַעֲבֹד עֲבוֹדָה כְּשֶׁהָיָה עוֹסֵק בָּהּ, וְאֵינָהּ מִתְחַלֶּלֶת.

וּמִנַּיִן שֶׁעֲבוֹדַת הָאוֹנֵן פְּסוּלָה? מִקַּל וָחוֹמֶר: אִם בַּעַל מוּם, שֶׁאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים — אִם עָבַד חִלֵּל; אוֹנֵן שֶׁהוּא אָסוּר לֶאֱכוֹל בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ" (דברים כו,יד) — דִּין הוּא שֶׁיְּחַלֵּל.

וְאַף עַל פִּי שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל עוֹבֵד אוֹנֵן — אָסוּר לֶאֱכֹל בַּקֳּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכַלְתִּי חַטָּאת הַיּוֹם הַיִּיטַב בְּעֵינֵי יי" (ויקרא י,יט). וְכֵן אֵינוֹ חוֹלֵק לֶאֱכֹל לָעֶרֶב.

אוֹנֵן שֶׁעָבַד — אֵינוֹ לוֹקֶה, וּמֻתָּר לִגַּע בַּקֳּדָשִׁים אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא טָבַל, שֶׁלֹּא עָשׂוּ מַעֲלָה אֶלָּא בַּאֲכִילָה, אֲבָל בִּנְגִיעָה — הֲרֵי הוּא טָהוֹר, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

אֵי זֶה הוּא אוֹנֵן? זֶה שֶׁמֵּת לוֹ מֵת מִן הַקְּרוֹבִים שֶׁהוּא חַיָּב לְהִתְאַבֵּל עֲלֵיהֶן. בְּיוֹם הַמִּיתָה בִּלְבַד הוּא שֶׁנִּקְרָא אוֹנֵן מִדִּין תּוֹרָה, וּבַלַּיְלָה הוּא אוֹנֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.

וּמֵת שֶׁשָּׁהָה יָמִים וְאַחַר כָּךְ נִקְבַּר — כָּל אוֹתָן הַיָּמִים שֶׁאַחַר יוֹם הַמִּיתָה הוּא אוֹנֵן מִדִּבְרֵיהֶם, וְכֵן יוֹם הַקְּבוּרָה, וְאֵינוֹ תּוֹפֵשׂ לֵילוֹ.

לְפִיכָךְ, מִי שֶׁמֵּת לוֹ מֵת וּקְבָרוֹ לְאַחַר יוֹם הַמִּיתָה — כָּל יוֹם הַקְּבוּרָה אֵינוֹ מַקְרִיב וְאֵינוֹ אוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים מִדִּבְרֵיהֶם, וְטוֹבֵל וְאוֹכֵל לָעֶרֶב. וְיוֹם שְׁמוּעָה קְרוֹבָה וְיוֹם לִקּוּט עֲצָמוֹת — הֲרֵי הוּא כְּיוֹם קְבוּרָה, שֶׁאֵינוֹ תּוֹפֵשׂ לֵילוֹ וַאֲפִלּוּ מִדִּבְרֵיהֶם, לְפִיכָךְ טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב.

אֲבָל יוֹם הַמִּיתָה — כְּשֵׁם שֶׁאָסוּר לֶאֱכֹל בּוֹ קָדָשִׁים מִן הַתּוֹרָה, כָּךְ אָסוּר לֶאֱכֹל בְּלֵילוֹ מִדִּבְרֵיהֶם, חוּץ מִן הַפֶּסַח בִּלְבַד, שֶׁהוּא אוֹכֵל לָעֶרֶב, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמוֹ.

הָאָבֵל אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ קָרְבְּנוֹתָיו כָּל שִׁבְעָה, אֲפִלּוּ יַיִן אוֹ עֵצִים אוֹ לְבוֹנָה. וְכֵן הַמְּצֹרָע אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ קָרְבְּנוֹתָיו; כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְבִיאָה אֶל הַמַּחֲנֶה — אֵינוֹ רָאוּי לְהַקְרָבָה. אֲבָל הַמְנֻדֶּה — יֵשׁ בּוֹ סָפֵק אִם מְשַׁלֵּחַ אוֹ אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ, לְפִיכָךְ אִם הִקְרִיבוּ עָלָיו — נִרְצָה.

טְמֵא שֶׁרֶץ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְהֶעָרֵל — מְשַׁלְּחִין אֶת קָרְבְּנוֹתֵיהֶן וּמַקְרִיבִין עֲלֵיהֶן, חוּץ מִפֶּסַח, שֶׁאֵין שׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ עַל טְמֵא שֶׁרֶץ, וְאֵין שׁוֹחֲטִין עַל הֶעָרֵל פֶּסַח, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר. אֲבָל טְמֵא מֵת — אֵין מַקְרִיבִין עָלָיו קָרְבָּן כְּלָל עַד שֶׁיִּטְהַר.