חזור
זכריה
פרק ווָאָשֻׁב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים וְהֶהָרִים הָרֵי נְחֹשֶׁת
וָאָשֻׁב וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבַּע מַרְכָּבוֹת יֹצְאוֹת מִבֵּין שְׁנֵי הֶהָרִים שלנגד עיני, וְהֶהָרִים אינם הרים רגילים אלא הָרֵי נְחֹשֶׁת.
בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה סוּסִים אֲדֻמִּים וּבַמֶּרְכָּבָה הַשֵּׁנִית סוּסִים שְׁחֹרִים
בַּמֶּרְכָּבָה הָרִאשֹׁנָה סוּסִים אֲדֻמִּים, כנראה בצבע חום הנוטה לאדום,
וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית סוּסִים לְבָנִים וּבַמֶּרְכָּבָה הָרְבִעִית סוּסִים בְּרֻדִּים אֲמֻצִּים
וּבַמֶּרְכָּבָה הַשְּׁלִשִׁית סוּסִים לְבָנִים, וּבַמֶּרְכָּבָה הָרְבִעִית סוּסִים בְּרֻדִּים, מנומרים, אולי מנוקדים כברד,
וָאַעַן וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה־אֵלֶּה אֲדֹנִי
וָאַעַן וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי: מָה־אֵלֶּה, אֲדֹנִי?
וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָי אֵלֶּה אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם יוֹצְאוֹת מֵהִתְיַצֵּב עַל אֲדוֹן כָּל־הָאָרֶץ
וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָי: ארבע מרכבות אֵלֶּה הן אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם היוֹצְאוֹת מֵהִתְיַצֵּב עַל, לאחר שהתייצבו לפני אֲדוֹן כָּל־הָאָרֶץ.
אֲשֶׁר־בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים יֹצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפוֹן וְהַלְּבָנִים יָצְאוּ אֶל־אַחֲרֵיהֶם וְהַבְּרֻדִּים יָצְאוּ אֶל־אֶרֶץ הַתֵּימָן
המרכבה אֲשֶׁר־בָּהּ הַסּוּסִים הַשְּׁחֹרִים יֹצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפוֹן, וְהסוסים הַלְּבָנִים יָצְאוּ אֶל־אַחֲרֵיהֶם – אחרי השחורים,
וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ וַיְבַקְשׁוּ לָלֶכֶת לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וַתִּתְהַלַּכְנָה בָּאָרֶץ
וְהָאֲמֻצִּים יָצְאוּ וַיְבַקְשׁוּ לָלֶכֶת לְהִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, ללא כיוון מסוים. וַיֹּאמֶר, ביציאתם נאמר להם: "לְכוּ הִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ". וַתִּתְהַלַּכְנָה בָּאָרֶץ. שתי מרכבות הולכות אפוא כל אחת לצד מוגדר אחד, והן מבטאות את הממלכות הגדולות ששוכנות מצפון ומדרום ומשפיעות על יושבי הארץ. לשתי האחרות אין השפעה משמעותית על הארץ.
וַיַּזְעֵק אֹתִי וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר רְאֵה הַיּוֹצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפוֹן הֵנִיחוּ אֶת־רוּחִי בְּאֶרֶץ צָפוֹן
וַיַּזְעֵק אֹתִי בדחיפות, וַיְדַבֵּר אֵלַי לֵאמֹר: רְאֵה את הסוסים הַיּוֹצְאִים אֶל־אֶרֶץ צָפוֹן. הם הגיעו לשם והֵנִיחוּ אֶת־רוּחִי, השקיטו את כעסי ועשו רצוני בְּאֶרֶץ צָפוֹן. אף על פי שהנבואה בכללה עוסקת בכוחות עליונים, היא קשורה לזמן ומקום ארציים. ארץ ישראל במרכז, ועם זאת ליישוב היהודי בארץ הצפון, בבל, היה קיום ארוך, ושם הייתה הנחת רוח מסוימת.
וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃
וַיְהִי דְבַר־ה' אֵלַי לֵאמֹר׃
לָקוֹחַ מֵאֵת הַגּוֹלָה מֵחֶלְדַּי וּמֵאֵת טוֹבִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה וּבָאתָ אַתָּה בַּיּוֹם הַהוּא וּבָאתָ בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן־צְפַנְיָה אֲשֶׁר־בָּאוּ מִבָּבֶל
לָקוֹחַ, קח, הרם תרומה מֵאֵת האנשים שבאו מן הַגּוֹלָה, מֵחֶלְדַּי וּמֵאֵת טוֹבִיָּה וּמֵאֵת יְדַעְיָה, וּבָאתָ אַתָּה בַּיּוֹם הַהוּא, וּבָאתָ אל בֵּית יֹאשִׁיָּה בֶן־צְפַנְיָה, מדובר באנשים חשובים ובעלי אמצעים אֲשֶׁר־בָּאוּ מִבָּבֶל. הנביא מצטווה לקחת מהם תרומות.
וְלָקַחְתָּ כֶסֶף־וְזָהָב וְעָשִׂיתָ עֲטָרוֹת וְשַׂמְתָּ בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל
וְלָקַחְתָּ כֶסֶף־וְזָהָב וְעָשִׂיתָ מהם עֲטָרוֹת, כתרים, וְשַׂמְתָּ עטרה בְּרֹאשׁ יְהוֹשֻׁעַ בֶּן־יְהוֹצָדָק, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל,
וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר הִנֵּה־אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ ומִתַּחְתָּיו יִצְמָח וּבָנָה אֶת־הֵיכַל ה'
וְאָמַרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר: הִנֵּה־אִישׁ צֶמַח שְׁמוֹ. כנראה הכוונה לזרֻבבל, שפירוש שמו הוא זרע בבל, והוא האיש שצמח מבבל.
וְהוּא יִבְנֶה אֶת־הֵיכַל ה' וְהוּא־יִשָּׂא הוֹד וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל־כִּסְאוֹ וְהָיָה כֹהֵן עַל כִּסְאוֹ ועֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם
וְהוּא יִבְנֶה אֶת־הֵיכַל ה', וְהוּא־יִשָּׂא הוֹד מלכות, וְיָשַׁב וּמָשַׁל עַל־כִּסְאוֹ. האיש המכונה צמח יהיה המושל הפוליטי, וְהָיָה יהושע כֹהֵן עַל, לצד כִּסְאוֹ, בעל הסמכות הדתית, ואף על פי כן עֲצַת שָׁלוֹם תִּהְיֶה בֵּין שְׁנֵיהֶם.
וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן־צְפַנְיָה לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל ה'
וְהָעֲטָרֹת תִּהְיֶה גם לְחֵלֶם וּלְטוֹבִיָּה וְלִידַעְיָה וּלְחֵן בֶּן־צְפַנְיָה, לְזִכָּרוֹן בְּהֵיכַל ה'. מלבד העטרה שניתנת לכהן הגדול יישארו בהיכל ה' לזיכרון עולם עטרות בעבור האישים החשובים שבישראל.
וּרְחוֹקִים יָבֹאוּ וּבָנוּ בְּהֵיכַל ה' וִידַעְתֶּם כִּי־ה' צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם וְהָיָה אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם
ההיכל היה אז בראשית בנייתו הרצופה קשיים. הוא לא היה בניין מפואר כלל, אבל העניין עתיד להשתנות – וּרְחוֹקִים יָבֹאוּ וּבָנוּ בְּהֵיכַל ה', וכאשר הוא ילך וישתכלל ותראו שהנבואה הזו אכן התקיימה – וִידַעְתֶּם כִּי־ה' צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, וְהָיָה, הדבר הזה יתקיים אִם־שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּן בְּקוֹל ה' אֱלֹהֵיכֶם.