וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנוֹת

וָאֶשָּׂא אֶת־עֵינַי במראה הנבואה וָאֵרֶא וְהִנֵּה אַרְבַּע קְרָנוֹת, מעין קורות ניגוח גדולות המשמשות לביקוע חומות.

וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי מָה אֵלֶּה וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה אֶת־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלִָם

וָאֹמַר אֶל־הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי: מָה משמעותן של אֵלֶּה? וַיֹּאמֶר אֵלַי: אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת המנגחות והשוברות מסמלות את אויבי ישראל אֲשֶׁר זֵרוּ, פיזרו אֶת־יְהוּדָה, אֶת־יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלִָם.

וַיַּרְאֵנִי ה' אַרְבָּעָה חָרָשִׁים

וַיַּרְאֵנִי ה' לאחר מכן אַרְבָּעָה חָרָשִׁים, בעלי מלאכה בחומרים קשים.

וָאֹמַר מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשׂוֹת וַיֹּאמֶר לֵאמֹר אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר־זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה כְּפִי אִישׁ לֹא נָשָׂא רֹאשׁוֹ וַיָּבֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אֹתָם לְיַדּוֹת אֶת־קַרְנוֹת הַגּוֹיִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרוֹתָהּ

וָאֹמַר: מָה אֵלֶּה בָאִים לַעֲשׂוֹת? וַיֹּאמֶר לֵאמֹר, במלים אלו: אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר־זֵרוּ אֶת־יְהוּדָה כְּפִי, עד כדי כך שאִישׁ לֹא נָשָׂא רֹאשׁוֹ. הקרנות שראית הרסו ודיכאו את הארץ, עד שאיש לא העז להרים ראש. וַיָּבֹאוּ החרשים האֵלֶּה לְהַחֲרִיד, לזעזע ולשבר אֹתָם – את הקרנות לְיַדּוֹת, להשליך, לסלק אֶת־קַרְנוֹת הַגּוֹיִם הַנֹּשְׂאִים קֶרֶן אֶל־אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרוֹתָהּ.

וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה־אִישׁ וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה

וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא וְהִנֵּה־אִישׁ מהלך וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה, חבל ארוך שמשמש מודדי שטח.

וָאֹמַר אָנָה אַתָּה הֹלֵךְ וַיֹּאמֶר אֵלַי לָמֹד אֶת־יְרוּשָׁלִַם לִרְאוֹת כַּמָּה־רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ

וָאֹמַר: אָנָה, לאן אַתָּה הֹלֵךְ? וַיֹּאמֶר אֵלַי: לָמֹד, למדוד אֶת־יְרוּשָׁלִַם, לִרְאוֹת כַּמָּה־רָחְבָּהּ וְכַמָּה אָרְכָּהּ. ירושלים נתונה בתהליכי בנייה, ואני הולך להכין את תכנית בניין העיר.

וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי יֹצֵא וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתוֹ

וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי, שאמר לי לאן הוא הולך, יֹצֵא, וּמַלְאָךְ אַחֵר יֹצֵא לִקְרָאתוֹ,

וַיֹּאמֶר אֵלָו רֻץ דַּבֵּר אֶל־הַנַּעַר הַלָּז לֵאמֹר פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ

וַיֹּאמֶר המשלח את המלאך, אֵלָו: רֻץ דַּבֵּר אֶל־הַנַּעַר הַלָּז, המשרת ההוא, המודד. לחלופין: המלאך היוצא אמר למלאך הדובר בי לומר 'לצעיר ההוא', לזכריה. יש בביטוי זה נימה כלשהי של זלזול. לֵאמֹר: פְּרָזוֹת, ללא חומה סביב תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ. ירושלים לא תוגבל. היא תגדל ותתפשט.

וַאֲנִי אֶהְיֶה־לָּהּ נְאֻם־ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ

ובמקום החומה היא תוגן באופן אחר – וַאֲנִי אֶהְיֶה־לָּהּ, נְאֻם־ה', חוֹמַת אֵשׁ להגנתה סָבִיב, וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ.

הוֹי הוֹי וְנֻסוּ מֵאֶרֶץ צָפוֹן נְאֻם־ה' כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי אֶתְכֶם נְאֻם־ה'

הוֹי הוֹי, קריאות דרבון, צאו וְנֻסוּ, מהרו, לאו דווקא בבריחה מגורם מאיים, מֵאֶרֶץ צָפוֹן, וחזרו לארצכם, נְאֻם־ה', כִּי כְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם פֵּרַשְׂתִּי, הרחקתי אֶתְכֶם. אתם מפוזרים בכל קצווי תבל. נְאֻם־ה'.

הוֹי צִיּוֹן הִמָּלְטִי יוֹשֶׁבֶת בַּת בָּבֶל

הוֹי, צִיּוֹן הגולה, הִמָּלְטִי, אַת היוֹשֶׁבֶת בתוך בַּת, אוכלוסיית בָּבֶל.

כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אַחַר כָּבוֹד שְׁלָחַנִי אֶל־הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים אֶתְכֶם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ

כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת, שאַחַר כָּבוֹד, בשביל כבודכם שְׁלָחַנִי. או: ה' מעניק לי את הכוח וממילא גם את הכבוד להישלח אֶל־הַגּוֹיִם הַשֹּׁלְלִים, השודדים אֶתְכֶם, ותפקידי להזהיר אותם כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם, ישראל, לרעה, כאילו נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ שלו. מעשה זה עצמו יביא לו את העונש.

כִּי הִנְנִי מֵנִיף אֶת־יָדִי עֲלֵיהֶם וְהָיוּ שָׁלָל לְעַבְדֵיהֶם וִידַעְתֶּם כִּי־ה' צְבָאוֹת שְׁלָחָנִי

כִּי הִנְנִי מֵנִיף אֶת־יָדִי עֲלֵיהֶם – על הגויים המציקים לכם, וְהָיוּ שָׁלָל לְעַבְדֵיהֶם היהודים. וכשתראו את הדברים הללו מתקיימים – וִידַעְתֶּם כִּי־ה' צְבָאוֹת שְׁלָחָנִי.

רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת־צִיּוֹן כִּי הִנְנִי־בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם־ה'

רָנִּי, שירי וְשִׂמְחִי, בַּת־צִיּוֹן, כִּי הִנְנִי־בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ. נְאֻם־ה'.

וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל־ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי־ה' צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ

וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל־ה' בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם יחד אתך, וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ, וכאשר תראי זאת – וְיָדַעַתְּ כִּי־ה' צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ.

וְנָחַל ה' אֶת־יְהוּדָה חֶלְקוֹ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם

וְנָחַל, ינחיל ה' אֶת־יְהוּדָה חֶלְקוֹ, ה' ישיב ליהודה את נחלתו עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ, וּבָחַר עוֹד, שוב בִּירוּשָׁלִָם.

הַס כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי ה' כִּי נֵעוֹר מִמְּעוֹן קָדְשׁוֹ

הַס, החרישו כָּל בָּשָׂר מִפְּנֵי ה', כִּי נֵעוֹר, כבר התעורר מִמְּעוֹן, מבית קָדְשׁוֹ, מן השמים להושיעך ולשכון בך.