חזור
זכריה
פרק יגבַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מָקוֹר נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם לְחַטַּאת וּלְנִדָּה
בַּיּוֹם הַהוּא, יום הגאולה, יִהְיֶה מָקוֹר של מים נִפְתָּח לְבֵית דָּוִיד וּלְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם. עתיד להיבקע מעיין בירושלים,
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אַכְרִית אֶת־שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן־הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד וְגַם אֶת־הַנְּבִיאִים וְאֶת־רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן־הָאָרֶץ
וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא, נְאֻם ה' צְבָאוֹת, אַכְרִית, אשמיד אֶת־שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים, האלילים מִן־הָאָרֶץ, וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד. באותם זמנים עבודה זרה הייתה נוכחת בעולם וגם מי שלא עבדו לה הכירו את שמות האלילים. זכריה מנבא שלעתיד לבוא יחדלו מלהאמין בהם, והם יאבדו את משמעותם, ייעלמו מן העולם ויישכחו. וְגַם אֶת־הַנְּבִיאִים, את כוח הנבואה – נבואת השקר שתיעלם עם העבודה הזרה ועם רוח הטומאה.
וְהָיָה כִּי־יִנָּבֵא אִישׁ עוֹד וְאָמְרוּ אֵלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ יֹלְדָיו לֹא תִחְיֶה כִּי שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ בְּשֵׁם ה'וּדְקָרֻהוּ אָבִיהוּ וְאִמּוֹ יֹלְדָיו בְּהִנָּבְאוֹ
וְהָיָה כִּי־יִנָּבֵא אִישׁ עוֹד, מי שפתאום תנוח עליו הרוח ויתחיל להתנבא, וְאָמְרוּ אֵלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ יֹלְדָיו, הקרובים אליו ביותר: לֹא תִחְיֶה, כִּי שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ בְּשֵׁם ה'. מכיוון שהנבואה תיפסק, המתנבא ייתפס כאדם לא הגון, ואפילו מסוכן. בימי הבית הראשון פעלו גם נביאי שקר לצד נביאי אמת, ולמרות שלא הכול קיבלו את דבריהם, הנבואה הייתה מכובדת בעיני כול. לעומת זאת בעתיד – וּדְקָרֻהוּ אָבִיהוּ וְאִמּוֹ יֹלְדָיו בְּהִנָּבְאוֹ, משום שנעשה נביא.
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר לְמַעַן כַּחֵשׁ
וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵבֹשׁוּ הַנְּבִיאִים אִישׁ מֵחֶזְיֹנוֹ בְּהִנָּבְאֹתוֹ. הנביאים יתביישו בחזיונותיהם הנבואיים, והנבואה תיתפס כמביכה. וְלֹא יִלְבְּשׁוּ אַדֶּרֶת שֵׂעָר, בגד חריג בפשטותו שנהגו הנביאים ללבוש.
וְאָמַר לֹא נָבִיא אָנֹכִי אִישׁ־עֹבֵד אֲדָמָה אָנֹכִי כִּי־אָדָם הִקְנַנִי מִנְּעוּרָי
וְאָמַר: לֹא נָבִיא אָנֹכִי, אלא אִישׁ־עֹבֵד אֲדָמָה, חקלאי פשוט אָנֹכִי, כִּי־אָדָם הִקְנַנִי מִנְּעוּרָי, קנו אותי לעבוד במקנה וברכוש עוד כשהייתי צעיר. לא רק שהנביא, איש הרוח ובעל החזון, לא ירצה לנבא, הוא אף יכחיש שהיה אי-פעם נביא.
וְאָמַר אֵלָיו מָה הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה בֵּין יָדֶיךָ וְאָמַר אֲשֶׁר הֻכֵּיתִי בֵּית מְאַהֲבָי
וְאָמַר אֵלָיו אדם אחר: מָה הַמַּכּוֹת הָאֵלֶּה בֵּין יָדֶיךָ? לעתים במהלך הנבואה היו נביאי השקר משתוללים, מתגודדים ואולי גם מכים את עצמם.
חֶרֶב עוּרִי עַל־רֹעִי וְעַל־גֶּבֶר עֲמִיתִי נְאֻם ה' צְבָאוֹת הַךְ אֶת־הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל־הַצֹּעֲרִים
חֶרֶב, מלחמה או מגפה, עוּרִי, התעוררי עַל־רֹעִי, המנהיג שלי והענישי אותו, וְעַל־גֶּבֶר עֲמִיתִי, על האנשים הגדולים, שהם חברַי כביכול,
וְהָיָה בְכָל־הָאָרֶץ נְאֻם־ה' פִּי־שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ
וְהָיָה בְכָל־הָאָרֶץ, נְאֻם־ה', פִּי־שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ, שני שליש מאוכלוסיית העולם יאבדו וימותו,
וְהֵבֵאתִי אֶת־הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת־הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת־הַזָּהָב הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר ה' אֱלֹהָי
וְהֵבֵאתִי אֶת־הַשְּׁלִשִׁית, שנשארה בָּאֵשׁ, וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף, כמו שצורפים ומנקים אֶת־הַכֶּסֶף מהסיגים, וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת־הַזָּהָב לנקותו לגמרי. אחרי שיוסרו כל אלו שאינם ראויים, מי שיעבור את כל המבחנים הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי, וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ. אָמַרְתִּי: עַמִּי הוּא, וְהוּא מצדו יֹאמַר: ה' אֱלֹהָי.