menu
small logo

חזור

זכריה

פרק יב

מַשָּׂא דְבַר־ה' עַל־יִשְׂרָאֵל נְאֻם־ה' נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וְיֹצֵר רוּחַ־אָדָם בְּקִרְבּוֹ

מַשָּׂא דְבַר־ה' עַל־יִשְׂרָאֵל: נְאֻם־ה' שהוא נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, יוצר את העולם כולו ושולט בו, ולא רק במערכות הגדולות – וְיֹצֵר רוּחַ־אָדָם בְּקִרְבּוֹ, ודואג לכל אדם ואדם באופן פרטי,

הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת־יְרוּשָׁלִַם סַף רַעַל לְכָל־הָעַמִּים סָבִיב וְגַם עַל־יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר עַל־יְרוּשָׁלִָם

הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת־יְרוּשָׁלִַם סַף, כלי קיבול נוזלים, מין ספל רַעַל לְכָל־הָעַמִּים סָבִיב. יבוא יום וירושלים, המיוסרת בעצמה, תהיה ככוס תמרורים ומוקד לסבלו של כל מי שינסה להתגרות בה ולהילחם כנגדה. וְגַם עַל־יְהוּדָה יִהְיֶה מוטל להשתתף בַמָּצוֹר עַל־יְרוּשָׁלִָם.

וְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא אָשִׂים אֶת־יְרוּשָׁלִַם אֶבֶן מַעֲמָסָה לְכָל־הָעַמִּים כָּל־עֹמְסֶיהָ שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ

וְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא אָשִׂים אֶת־יְרוּשָׁלִַם אֶבֶן מַעֲמָסָה, כבדה לְכָל־הָעַמִּים, אבן שכָּל־עֹמְסֶיהָ, המנסים להרימה שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ, ייפגעו. וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ על מנת לסלק אותה, משום שהיא מהווה אבן נגף לכל העמים.

בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם־ה' אַכֶּה כָל־סוּס בַּתִּמָּהוֹן וְרֹכְבוֹ בַּשִּׁגָּעוֹן ועַל־בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת־עֵינַי וְכֹל סוּס הָעַמִּים אַכֶּה בַּעִוָּרוֹן

בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם־ה', אַכֶּה כָל־סוּס בַּתִּמָּהוֹן, תדהמה וְאת רֹכְבוֹ בַּשִּׁגָּעוֹן. הסוסים יהיו מבולבלים, ורוכביהם ישתגעו ולא יעלה בידם לנהל מלחמה. ולעומת זאת עַל־בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת־עֵינַי, אשגיח. וְכֹל סוּס הָעַמִּים שיקומו על ישראל, אַכֶּה בַּעִוָּרוֹן. ירושלים תהיה מבודדת, ועמים אחרים יבואו ויאלצו את בני יהודה להצטרף למלחמה עליה.

וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בַּה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם

וְאָמְרוּ אז אַלֻּפֵי, ראשי יְהוּדָה, שבעצם לא יהיו מעוניינים לנצח במלחמה זו, בְּלִבָּם: אַמְצָה, חזֵּק לִי את יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בַּה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם. הלוואי שיתחזקו יושבי ירושלים, והמצור ייכשל.

בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת־אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר וְאָכְלוּ עַל־יָמִין וְעַל־שְׂמֹאול אֶת־כָּל־הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלִָם

בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת־אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר, מעין סיר או כירת אֵשׁ בוערת בְּעֵצִים, וּכְלַפִּיד אֵשׁ דולק ומכלה בְּעָמִיר, קבוצת שיבולים, וְאָכְלוּ עַל־יָמִין וְעַל־שְׂמֹאול אֶת־כָּל־הָעַמִּים סָבִיב. וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עוֹד תַּחְתֶּיהָ, תישאר יציבה במקומה, בִּירוּשָׁלִָם. היא לא תנוע ולא תגְלה.

וְהוֹשִׁעַ ה' אֶת־אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה לְמַעַן לֹא־תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית־דָּוִיד וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם עַל־יְהוּדָה

וְהוֹשִׁעַ ה' אֶת־אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה, תחילה, ויעניק להם כוח לְמַעַן לֹא־תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת, גאות בֵּית־דָּוִיד, שאיננו רק משפחת המלוכה המצומצמת, אלא כל המשתייכים לזרע המלוכה, שהיו כנראה קבוצה מובחנת ואולי תקיפה, וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם עַל־יְהוּדָה. מכאן שהייתה בין יהודה לירושלים מעין תחרות.

בַּיּוֹם הַהוּא יָגֵן ה' בְּעַד יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּדָוִיד וּבֵית דָּוִיד כֵּאלֹהִים כְּמַלְאַךְ ה' לִפְנֵיהֶם

בַּיּוֹם הַהוּא יָגֵן ה' בְּעַד יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם, וְהָיָה הַנִּכְשָׁל, החלשים שבָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא גיבורים ַּיּוֹם הַהוּא כְּדָוִיד. וּבֵית דָּוִיד יהיו כֵּאלֹהִיםכְּמַלְאַךְ ה' ההולך לִפְנֵיהֶם.

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֲבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל־יְרוּשָׁלִָם

וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא אֲבַקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד אֶת־כָּל־הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל־יְרוּשָׁלִָם להקים עליה מצור.

וְשָׁפַכְתִּי עַל־בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל־הַבְּכוֹר

וְשָׁפַכְתִּי עַל־בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים. הם יפנו אלי בתפילה, וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת, על אֲשֶׁר־דָּקָרוּ האויבים אדם אחד, שלא פורש שמו, וְסָפְדוּ עָלָיו אנשי ירושלים כְּמִסְפֵּד עַל הַיָּחִיד, כמו שבוכים על בן יחיד שמת, וְהָמֵר, ימררו עָלָיו כְּהָמֵר עַל־הַבְּכוֹר שנפטר, שזהו מוות שיש בו היבטים נוספים מלבד עצם הצער על אבדן קרוב.

בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן

בַּיּוֹם הַהוּא יִגְדַּל הַמִּסְפֵּד בִּירוּשָׁלִַם כְּמִסְפַּד הֲדַדְרִמּוֹן בְּבִקְעַת מְגִדּוֹן. כמספד על אדם ידוע בתקופתם. מכיוון שהאיש שנהרג הוא גיבור ישראל או מלך, יהיה זה אבל ציבורי –

וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית־דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת בֵּית־נָתָן לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד

וְסָפְדָה הָאָרֶץ מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת לְבָד. כל אחת מן המשפחות הרבות שיתאספו תשב לעצמה באופן מאורגן ובצניעות: מִשְׁפַּחַת בֵּית־דָּוִיד לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. הגברים והנשים יתאבלו בנפרד. מִשְׁפַּחַת בֵּית־נָתָן, משפחה שאינה ידועה לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד.

מִשְׁפַּחַת בֵּית־לֵוִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד

מִשְׁפַּחַת בֵּית־לֵוִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. מִשְׁפַּחַת הַשִּׁמְעִי לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד. נראה שאלו הן משפחות האצולה של ירושלים, בית המלוכה, הכהונה וכיוצא בהן. אולם גם שאר המשפחות ישתתפו באבל –

כֹּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד

כֹּל הַמִּשְׁפָּחוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת, שלא נמנו כאן, מִשְׁפָּחֹת מִשְׁפָּחֹת לְבָד וּנְשֵׁיהֶם לְבָד.