שַׁאֲלוּ מֵה' מָטָר בְּעֵת מַלְקוֹשׁ ה' עֹשֶׂה חֲזִיזִים וּמְטַר־גֶּשֶׁם יִתֵּן לָהֶם לְאִישׁ עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה

שַׁאֲלוּ, אם תבקשו מֵה' מָטָר, אפילו בְּעֵת מַלְקוֹשׁ, בסוף החורף – ה' עֹשֶׂה חֲזִיזִים, ברקים וּמְטַר־גֶּשֶׁם, ממטרים יִתֵּן לָהֶם – לְכל אִישׁ יצמח עֵשֶׂב בַּשָּׂדֶה.

כִּי הַתְּרָפִים דִּבְּרוּ־אָוֶן וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ הֶבֶל יְנַחֵמוּן עַל־כֵּן נָסְעוּ כְמוֹ־צֹאן יַעֲנוּ כִּי־אֵין רֹעֶה

כִּי בעבר הַתְּרָפִים, כלי ניחוש, או: צלמיות ששימשו כאלילים, דִּבְּרוּ־אָוֶן, דברים שאין בהם ממש, וְהַקּוֹסְמִים חָזוּ שֶׁקֶר, וַחֲלֹמוֹת – הַשָּׁוְא, כזב יְדַבֵּרוּ, הֶבֶל יְנַחֵמוּן. חולמי החלומות צפו לישראל נחמות של הבל, ושומעיהם סמכו עליהם. עַל־כֵּן נָסְעוּ, נעקרו הנה והנה כְמוֹ־צֹאן, יַעֲנוּ, יעונו, ידוכאו כִּי־אֵין להם רֹעֶה.

עַל־הָרֹעִים חָרָה אַפִּי וְעַל־הָעַתּוּדִים אֶפְקוֹד כִּי־פָקַד ה' צְבָאוֹת אֶת־עֶדְרוֹ אֶת־בֵּית יְהוּדָה וְשָׂם אוֹתָם כְּסוּס הוֹדוֹ בַּמִּלְחָמָה

ולא רק מנבאי השקר אשמים, גם עַל־הָרֹעִים, מנהיגי ישראל חָרָה אַפִּי, אני כועס, וְעַל־הָעַתּוּדִים, התיישים ההולכים בראש העדר, השולטים והמשפיעים אֶפְקוֹד, אעניש. כל אלה יסולקו מתפקידם כִּי־פָקַד, זכר לטובה ה' צְבָאוֹת בעצמו אֶת־עֶדְרוֹ – אֶת־בֵּית יְהוּדָה, וְשָׂם אוֹתָם לו כְּסוּס הוֹדוֹ בַּמִּלְחָמָה, בעלי כוח והדר, במקום שיהיה צאן פסיבי שהכול מושלים בו.

מִמֶּנּוּ פִנָּה מִמֶּנּוּ יָתֵד מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה מִמֶּנּוּ יֵצֵא כָל־נוֹגֵשׂ יַחְדָּו

מִמֶּנּוּ – מהעם עצמו תיווצר פִנָּה, זווית הבית, אבן יסוד. לחלופין: מגדל בקצה החומה. מִמֶּנּוּ יָתֵד לבניין, מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה, ואז – מִמֶּנּוּ יֵצֵא כָל־נוֹגֵשׂ יַחְדָּו. כל לוחציו יסולקו מתוכו.

וְהָיוּ כְגִבֹּרִים בּוֹסִים בְּטִיט חוּצוֹת בַּמִּלְחָמָה וְנִלְחֲמוּ כִּי ה' עִמָּם וְהֹבִישׁוּ רֹכְבֵי סוּסִים

וְהָיוּ בני יהודה כְגִבֹּרִים בּוֹסִים, דורכים בְּטִיט, בוץ חוּצוֹת בַּמִּלְחָמָה. הם ירמסו את אויביהם כעפר וכרפש. וְנִלְחֲמוּ כִּי ה' עִמָּם, וְהֹבִישׁוּ, יביישו את רֹכְבֵי הסוּסִים של האויב.

וְגִבַּרְתִּי אֶת־בֵּית יְהוּדָה וְאֶת־בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ וְהוֹשְׁבוֹתִים כִּי רִחַמְתִּים וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר לֹא־זְנַחְתִּים כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם

וְגִבַּרְתִּי, אחזק אֶת־בֵּית יְהוּדָה, וְאֶת־בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ, וְהוֹשְׁבוֹתִים, אשיבם למקומם כִּי רִחַמְתִּים. וְהָיוּ כַּאֲשֶׁר, כאילו לֹא־זְנַחְתִּים, עזבתי אותם מעולם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֶעֱנֵם עכשיו, בזמן הגאולה.

וְהָיוּ כְגִבּוֹר אֶפְרַיִם וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ יָיִן וּבְנֵיהֶם יִרְאוּ וְשָׂמֵחוּ יָגֵל לִבָּם בַּה'

וְהָיוּ כְגִבּוֹר – אֶפְרַיִם, וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ ביָיִן, וּבְנֵיהֶם יִרְאוּ וְשָׂמֵחוּ, יָגֵל, ישמח לִבָּם בַּה'.

אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ

אֶשְׁרְקָה, אשרוק לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כשריקת הרועה לכינוס צאנו, כִּי פְדִיתִים, גאלתי אותם, וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ, כמה שירבו, לחלופין: כפי שרבו בעבר.

וְאֶזְרָעֵם בָּעַמִּים וּבַמֶּרְחַקִּים יִזְכְּרוּנִי וְחָיוּ אֶת בְּנֵיהֶם וָשָׁבוּ

וְאֶזְרָעֵם, גם אם פיזרתי אותם בָּעַמִּים, וּבַמֶּרְחַקִּים יִזְכְּרוּנִי וייענו לקריאתי וְחָיוּ אֶת, עם בְּנֵיהֶם וָשָׁבוּ.

וַהֲשִׁבוֹתִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם וְאֶל־אֶרֶץ גִּלְעָד וּלְבָנוֹן אֲבִיאֵם וְלֹא יִמָּצֵא לָהֶם

וַהֲשִׁבוֹתִים מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמֵאַשּׁוּר אֲקַבְּצֵם, וְאֶל־אֶרֶץ גִּלְעָד וּלְבָנוֹן אֲבִיאֵם וְלֹא יִמָּצֵא, יספיק המקום לָהֶם, כי כל הגולים ישובו.

וְעָבַר בַּיָּם צָרָה וְהִכָּה בַיָּם גַּלִּים וְהֹבִישׁוּ כֹּל מְצוּלוֹת יְאֹר וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר

וְעָבַר בַּיָּם צָרָה, שֶׁבר, וְהִכָּה בַיָּם את הגַּלִּים, וְהֹבִישׁוּ, יתייבשו כֹּל מְצוּלוֹת, מעמקי יְאֹר, וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר, וְשֵׁבֶט השלטון של מִצְרַיִם יָסוּר. ם יָסוּר.

וְגִבַּרְתִּים בַּה' וּבִשְׁמוֹ יִתְהַלָּכוּ נְאֻם ה'

וְגִבַּרְתִּים – את ישראל בַּה', וּבִשְׁמוֹ יִתְהַלָּכוּ. נְאֻם ה'.