חזור
שמואל ב
פרק חוַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה מִיַּד פְּלִשְׁתִּים
וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן, וַיַּךְ דָּוִד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם, וַיִּקַּח דָּוִד אֶת מֶתֶג הָאַמָּה, שם עיר
וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת וַתְּהִי מוֹאָב לְדָוִד לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה
וַיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם – את אנשי הצבאיַּךְ אֶת מוֹאָב וַיְמַדְּדֵם בַּחֶבֶל, חוט מדידה – הַשְׁכֵּב אוֹתָם אַרְצָה, וַיְמַדֵּד שְׁנֵי חֲבָלִים לְהָמִית וּמְלֹא הַחֶבֶל לְהַחֲיוֹת. הרג שני שלישים מהם. דוד לא היה מעוניין לכבוש את מואב אלא להשמיד את כוחותיה הצבאיים – וַתְּהִי מוֹאָב לְדָוִד לַעֲבָדִים נֹשְׂאֵי מִנְחָה, מס, המבטא כניעה וקבלת מרות.
וַיַּךְ דָּוִד אֶת הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה בְּלֶכְתּוֹ לְהָשִׁיב יָדוֹ בּנְהַר פְּרָת
וַיַּךְ דָּוִד אֶת הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה, ממלכה ארמית במרכז סוריה ובמערבה, בְּלֶכְתּוֹ, בזמן שהדדעזר הלך לְהָשִׁיב יָדוֹ, להרחיב את גבולו,
וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי וַיְעַקֵּר דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב וַיּוֹתֵר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב
וַיִּלְכֹּד דָּוִד מִמֶּנּוּ אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת פָּרָשִׁים וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי. וַיְעַקֵּר, כרת, השמיד דָּוִד אֶת כָּל הָרֶכֶב, וַיּוֹתֵר, השאיר מִמֶּנּוּ מֵאָה רָכֶב בלבד, מתוך מאות רבות של רכבים.
וַתָּבֹא אֲרַם דַּמֶּשֶׂק לַעְזֹר לַהֲדַדְעֶזֶר מֶלֶךְ צוֹבָה וַיַּךְ דָּוִד בַּאֲרָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף אִישׁ
וַתָּבֹא אֲרַם דַּמֶּשֶׂק, ממלכה ארמית אחרת בסוריה שעיר בירתה הייתה דמשק,
וַיָּשֶׂם דָּוִד נְצִבִים בַּאֲרַם דַּמֶּשֶׂק וַתְּהִי אֲרָם לְדָוִד לַעֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה וַיֹּשַׁע ה' אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ
וַיָּשֶׂם דָּוִד נְצִבִים, מושלים עליונים מטעמו בַּאֲרַם דַּמֶּשֶׂק, וַתְּהִי אֲרָם לְדָוִד לַעֲבָדִים נוֹשְׂאֵי מִנְחָה. וַיֹּשַׁע ה' אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ. לפעמים דוד היה צריך להתמודד עם שתי חזיתות ועם גורמי הפתעה, ואף על פי כן ניצח בכל המלחמות.
וַיִּקַּח דָּוִד אֵת שִׁלְטֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הָיוּ אֶל עַבְדֵי הֲדַדְעָזֶר וַיְבִיאֵם יְרוּשָׁלִָם
וַיִּקַּח דָּוִד אֵת שִׁלְטֵי, מגִני
וּמִבֶּטַח וּמִבֵּרֹתַי עָרֵי הֲדַדְעָזֶר לָקַח הַמֶּלֶךְ דָּוִד נְחֹשֶׁת הַרְבֵּה מְאֹד
וּמִבֶּטַח וּמִבֵּרֹתַי, בֶּטַח וּמִבֵּרֹתַי,עָרֵי הֲדַדְעָזֶר, לָקַח הַמֶּלֶךְ דָּוִד נְחֹשֶׁת הַרְבֵּה מְאֹד.
וַיִּשְׁמַע תֹּעִי מֶלֶךְ חֲמָת כִּי הִכָּה דָוִד אֵת כָּל חֵיל הֲדַדְעָזֶר
וַיִּשְׁמַע תֹּעִי מֶלֶךְ חֲמָת, עיר מדינה במרכז סוריה של היום, כִּי הִכָּה דָוִד אֵת כָּל חֵיל הֲדַדְעָזֶר.
וַיִּשְׁלַח תֹּעִי אֶת יוֹרָם בְּנוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד לִשְׁאָל לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרֲכוֹ עַל אֲשֶׁר נִלְחַם בַּהֲדַדְעֶזֶר וַיַּכֵּהוּ כִּי אִישׁ מִלְחֲמוֹת תֹּעִי הָיָה הֲדַדְעָזֶר וּבְיָדוֹ הָיוּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת
וַיִּשְׁלַח תֹּעִי אֶת יוֹרָם בְּנוֹ אֶל הַמֶּלֶךְ דָּוִד לִשְׁאָל לוֹ לְשָׁלוֹם וּלְבָרֲכוֹ עַל אֲשֶׁר נִלְחַם בַּהֲדַדְעֶזֶר וַיַּכֵּהוּ, כִּי אִישׁ מִלְחֲמוֹת לתֹּעִי הָיָה הֲדַדְעָזֶר. לאות תודה לדוד שהביס את מלך צובא, שלח תועי את בנו בראש משלחת, וּבְיָדוֹ הָיוּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּכְלֵי נְחֹשֶׁת מתנות לדוד.
גַּם אֹתָם הִקְדִּישׁ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לַה' עִם הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ מִכָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר כִּבֵּשׁ
גַּם אֹתָם הִקְדִּישׁ הַמֶּלֶךְ דָּוִד לַה', לבניין המקדש, עִם הַכֶּסֶף וְהַזָּהָב אֲשֶׁר הִקְדִּישׁ מִכָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר כִּבֵּשׁ.
מֵאֲרָם וּמִמּוֹאָב וּמִבְּנֵי עַמּוֹן וּמִפְּלִשְׁתִּים וּמֵעֲמָלֵק וּמִשְּׁלַל הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה
את כל החומרים הללו לקח דוד מֵאֲרָם וּמִמּוֹאָב וּמִבְּנֵי עַמּוֹן וּמִפְּלִשְׁתִּים וּמֵעֲמָלֵק וּמִשְּׁלַל הֲדַדְעֶזֶר בֶּן רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה.
וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם בְּשֻׁבוֹ מֵהַכּוֹתוֹ אֶת אֲרָם בְּגֵיא מֶלַח שְׁמוֹנָה עָשָׂר אָלֶף
וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם, התפרסם, או: הקים מצבה לזכרון כיבושיו,
וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים בְּכָל אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד וַיּוֹשַׁע ה' אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ
וַיָּשֶׂם בֶּאֱדוֹם נְצִבִים, בְּכָל אֱדוֹם שָׂם נְצִבִים, וַיְהִי כָל אֱדוֹם עֲבָדִים לְדָוִד. וַיּוֹשַׁע ה' אֶת דָּוִד בְּכֹל אֲשֶׁר הָלָךְ.
וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ
וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, לא רק על יהודה.
וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה עַל הַצָּבָא; וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד מַזְכִּיר
רשימה קצרה של המבנה הממשלתי של דוד: וְיוֹאָב בֶּן צְרוּיָה היה המפקד העליון עַל הַצָּבָא; וִיהוֹשָׁפָט בֶּן אֲחִילוּד – מַזְכִּיר, מי שמעביר לפני המלך את כל הנושאים העומדים להחלטה בתחומי השלטון השונים;
וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר כֹּהֲנִים; וּשְׂרָיָה סוֹפֵר ;
וְצָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב וַאֲחִימֶלֶךְ בֶּן אֶבְיָתָר, שבאו משני בתי האב הגדולים של הכהונה – בית אלעזר ובית איתמר
וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע והַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי ; וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ
וּבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וגדודי הַכְּרֵתִי וְהַפְּלֵתִי תחת פיקודו;