חזור
שמואל ב
פרק זוַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ וַה' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו
וַיְהִי כִּי יָשַׁב הַמֶּלֶךְ בְּבֵיתוֹ, וַה' הֵנִיחַ לוֹ מִסָּבִיב מִכָּל אֹיְבָיו, לא היו מלחמות באותה שעה,
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא רְאֵה נָא אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל נָתָן הַנָּבִיא: רְאֵה נָא, אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית אֲרָזִים שבנה לי חירם, וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים יֹשֵׁב בְּתוֹךְ הַיְרִיעָה. אין זה נאה. יש לבנות בית לה'.
וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל הַמֶּלֶךְ כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ לֵךְ עֲשֵׂה כִּי ה' עִמָּךְ
וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל הַמֶּלֶךְ: כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ – לֵךְ עֲשֵׂה, כִּי ה' עִמָּךְ. נתן מדעתו הסכים לרצון דוד.
וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל נָתָן לֵאמֹר
ואולם – וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא, וַיְהִי דְּבַר ה' אֶל נָתָן לֵאמֹר: :
לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי אֶל דָּוִד כֹּה אָמַר ה' הַאַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי
לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל עַבְדִּי, אֶל דָּוִד: כֹּה אָמַר ה': "הַאם אַתָּה תִּבְנֶה לִּי בַיִת לְשִׁבְתִּי?! אין זה תפקידך,
כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן
כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת לְמִיּוֹם הַעֲלֹתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה, וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן. גם משכן שילה לא היה בית של ממש. אמנם קירותיו היו קירות אבן, אך הוא היה מקורה ביריעות משכן.
בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים
בְּכֹל הזמנים אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הֲאם דָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת, עם אַחַד שִׁבְטֵי, מנהיגי
וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מֵאַחַר הַצֹּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי עַל יִשְׂרָאֵל
וְעַתָּה, כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִד: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: "אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה, ממקום המרעה,
וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ
וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ, וָאַכְרִתָה אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ, וְעָשִׂתִי לְךָ שֵׁם גָּדוֹל כְּשֵׁם הַגְּדֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. שמך כמלך גדול יצא בכל ארצות המזרח.
וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי לְיִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה
וְשַׂמְתִּי מָקוֹם בטוח לְעַמִּי, לְיִשְׂרָאֵל, וּנְטַעְתִּיו וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז, יזדעזע עוֹד, וְלֹא יֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה, רשעים לְעַנּוֹתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה, קודם שהקמתי להם שופטים,
וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ וְהִגִּיד לְךָ ה' כִּי בַיִת יַעֲשֶׂה לְּךָ ה'
וּלְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוִּיתִי, מיניתי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. אתה אינך נתון באותן מצוקות שעמד ישראל בפניהן בעבר – וַהֲנִיחֹתִי לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ. ממלכתך יציבה. וְהִגִּיד לְךָ ה' כִּי בַיִת, בית מלוכה
כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ וְשָׁכַבְתָּ אֶת אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ וַהֲכִינֹתִי אֶת מַמְלַכְתּוֹ
כִּי, כאשר יִמְלְאוּ יָמֶיךָ, תגיע שעתך למות, וְשָׁכַבְתָּ אֶת, עם אֲבֹתֶיךָ – וַהֲקִימֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יֵצֵא מִמֵּעֶיךָ, שעתיד להיוולד לך, וַהֲכִינֹתִי, אייסד ואבסס אֶת מַמְלַכְתּוֹ. בנך ימלוך אחריך.
הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם
אותו מלך שייוולד במציאות נינוחה ושלווה, הוּא יִבְנֶה בַּיִת לִשְׁמִי, וְכֹנַנְתִּי, אייסד אֶת כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ עַד עוֹלָם. מלכותו לא תתבטל.
אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים וּבְנִגְעֵי בְּנֵי אָדָם
אתו יהיה לי קשר מיוחד – אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב, וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן, אֲשֶׁר בְּהַעֲוֹתוֹ, אם הוא יעשה עוול כלשהו, וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט, בשוט שאֲנָשִׁים מכים בו את בניהם וּבְנִגְעֵי, במכות בְּנֵי אָדָם. אעניש אותו כמו שמענישים בן.
וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ
וְאולם חַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מֵעִם שָׁאוּל, אֲשֶׁר הֲסִרֹתִי מִלְּפָנֶיךָ. בריתי עם בניך תישאר לעד –
וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם
וְנֶאְמַן, יתקיים בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ, בחייך. כִּסְאֲךָ, כסא המלוכה שלך יִהְיֶה נָכוֹן, מבוסס עַד עוֹלָם".
כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד
כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הַחִזָּיוֹן, מראה הנבואה הלילי הַזֶּה, כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִד.
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי ה' וַיֹּאמֶר מִי אָנֹכִי ה' אֱלוֹהִים וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִד וַיֵּשֶׁב, שהה
וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ ה' אֱלוֹהִים וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם ה' אֱלוֹהִים
וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת, קטנה היא מתנת המלוכה בְּעֵינֶיךָ, ה' אֱלוֹהִים, וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק, לדורות העתידיים. וְכי זֹאת תּוֹרַת הָאָדָם, ה' אֱלוֹהִים?! מה יכול אדם עוד לבקש,
וּמַה יּוֹסִיף דָּוִד עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ ואַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עַבְדְּךָ ה' אֱלוֹהִים
וּמַה יּוֹסִיף דָּוִד, ומה אוסיף עוֹד לְדַבֵּר אֵלֶיךָ?! והרי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת עַבְדְּךָ, ה' אֱלוֹהִים. אינני ראוי לכך –
בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ וּכְלִבְּךָ עָשִׂיתָ אֵת כָּל הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת לְהוֹדִיעַ אֶת עַבְדֶּךָ
בַּעֲבוּר דְּבָרְךָ וּכְלִבְּךָ, כרצונך עָשִׂיתָ אֵת כָּל הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת ורצית
עַל כֵּן גָּדַלְתָּ ה' אֱלוֹהִים כִּי אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ בְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ
עַל כֵּן גָּדַלְתָּ, אתה גדול, ה' אֱלוֹהִים, כִּי אֵין כָּמוֹךָ, וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ בְּכֹל, ככל
וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו
וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד, מיוחד
וַתְּכוֹנֵן לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם וְאַתָּה ה' הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים
וַתְּכוֹנֵן, הקמת לְךָ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם, וְאַתָּה, ה', הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים.
וְעַתָּה ה' אֱלוֹהִים הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ הָקֵם עַד עוֹלָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ
וְעַתָּה, ה' אֱלוֹהִים, מה ביכולתי לבקש?! הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ – הָקֵם עַד עוֹלָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. קיים את הבטחתך לי.
וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהִים עַל יִשְׂרָאֵל וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ
וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר: ה' צְבָאוֹת אֱלֹהִים ימלוך עַל יִשְׂרָאֵל, וּבֵית עַבְדְּךָ דָוִד יִהְיֶה נָכוֹן לְפָנֶיךָ וימשיך להתקיים.
כִּי אַתָּה ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל גָּלִיתָה אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר בַּיִת אֶבְנֶה לָּךְ עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת
כִּי אַתָּה, ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, גָּלִיתָה, גילית אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ לֵאמֹר: "בַּיִת, מלכות אֶבְנֶה לָּךְ". עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ אֶת לִבּוֹ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיךָ אֶת הַתְּפִלָּה הַזֹּאת, ולהודות על מה שיש לי ועל מה שהובטח לי לעתיד לבוא.
וְעַתָּה ה' אֱלוֹהִים אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת וַתְּדַבֵּר אֶל עַבְדְּךָ אֶת הַטּוֹבָה הַזֹּאת
וְעַתָּה, ה' אֱלוֹהִים, אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים, השולט בכול, ושבידו לקיים, וּדְבָרֶיךָ יִהְיוּ אֱמֶת, יתאמתו, וַתְּדַבֵּר, שהרי דיברת אֶל עַבְדְּךָ אֶת הַטּוֹבָה הַזֹּאת.
וְעַתָּה הוֹאֵל וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה ה' אֱלוֹהִים דִּבַּרְתָּ וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם
וְעַתָּה הוֹאֵל, רצה וּבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ, כִּי אַתָּה, ה' אֱלוֹהִים, דִּבַּרְתָּ, וּמִבִּרְכָתְךָ יְבֹרַךְ בֵּית עַבְדְּךָ לְעוֹלָם.