וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל

וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה' אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת בְּיוֹם הִצִּיל ה' אֹתוֹ מִכַּף כָּל אֹיְבָיו וּמִכַּף שָׁאוּל. לאחר המאורעות הסוערים הגיע שקט יחסי לחייו של דוד, אז חיבר שיר תהילה גדול לה' שהציל אותו, גאל אותו ורומם אותו.

וַיֹּאמַר ה' סַלְעִי וּמְצֻדָתִי ומְפַלְטִי לִי

וַיֹּאמַר: ה' סַלְעִי וּמְצֻדָתִי, התוקף, החוסן והמחסה שלי, ואין הוא רק מקום המסתור שלי אלא מְפַלְטִי לִי, המציל אותי גם באופן פעיל יותר.

אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי

אֱלֹהֵי צוּרִי, סלעי, החוזק שלי, אֶחֱסֶה בּוֹ. מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי, פינת הישועה והמפלט שלי, מִשְׂגַּבִּי, המעוז שלי וּמְנוּסִי, המקום שאני בורח אליו, מֹשִׁעִי, מֵחָמָס, מעושק תֹּשִׁעֵנִי. אתה הוא הכול בעבורי.

מְהֻלָּל אֶקְרָא ה'וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ

מְהֻלָּל אֶקְרָא ה', תמיד אהלל את ה' בקראי אליו, הואיל וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ. חיי היו מלאים סכנות, מלחמות ורדיפות, אך ניצלתי מכולן –

כִּי אֲפָפֻנִי מִשְׁבְּרֵי מָוֶת נַחֲלֵי בְלִיַּעַל יְבַעֲתֻנִי

כִּי אֲפָפֻנִי, כיתרו אותי מִשְׁבְּרֵי, גלי מָוֶת, צרות שאיימו על חיי, נַחֲלֵי בְלִיַּעַל, זרמים בלתי נשלטים יְבַעֲתֻנִי, הפחידו אותי.

חֶבְלֵי שְׁאוֹל סַבֻּנִי קִדְּמֻנִי מֹקְשֵׁי מָוֶת

חֶבְלֵי שְׁאוֹל, חבלי רשת היוצאים מהאבדון סַבֻּנִי, סובבו אותי ללכדני, קִדְּמֻנִי בכל מקום שהגעתי אליו מֹקְשֵׁי מָוֶת.

בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה' וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי בְּאָזְנָיו

בַּצַּר לִי אֶקְרָא ה', וְאֶל אֱלֹהַי אֶקְרָא. וַיִּשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ שבקצה הרחוק של המציאות את קוֹלִי, וְשַׁוְעָתִי הגיעה בְּאָזְנָיו.

וַיִּתְגָּעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ מוֹסְדוֹת הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ

וַיִּתְגָּעַשׁ, הגיע פרץ מאי-שם, וַתִּרְעַשׁ, והזדעזעה הָאָרֶץ, מוֹסְדוֹת, יסודות הַשָּׁמַיִם יִרְגָּזוּ. העולם כולו סער ורעד. וַיִּתְגָּעֲשׁוּ השמים והארץ משתוללים כִּי חָרָה לוֹ, ה' זעם על אויבי שבאו לפגוע בי.

עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ וְאֵשׁ מִפִּיו תֹּאכֵל גֶּחָלִים בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ

ומרוב כעס והתחממות עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ, וְאֵשׁ היוצאת מִפִּיו תֹּאכֵל, תשרוף. גֶּחָלִים, רשפים, ניצוצות בָּעֲרוּ מִמֶּנּוּ באופן מבהיל.

וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו

וַיֵּט ה' הפנה וכופף את השָׁמַיִם, וַיֵּרַד לעזור לי, וַעֲרָפֶל, ענן מסתיר תַּחַת רַגְלָיו.

וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּרָא עַל כַּנְפֵי רוּחַ

וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב, מין מלאך וַיָּעֹף, וַיֵּרָא, הוא התגלה עַל כַּנְפֵי רוּחַ.

וַיָּשֶׁת חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו סֻכּוֹת חַשְׁרַת מַיִם עָבֵי שְׁחָקִים

בהופעתו – וַיָּשֶׁת, הוא שם חֹשֶׁךְ סְבִיבֹתָיו להיות סֻכּוֹת, מסַּכים, חַשְׁרַת, היערמות מַיִם, עָבֵי, עננים המסתירים שְׁחָקִים, שמים.

מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ

ומצד אחר, מִנֹּגַהּ, מהזיו שנֶגְדּוֹ, לפניו בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ.

יַרְעֵם מִן שָׁמַיִם ה' וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ

ובזמן הסערה, החושך והאימה, ענני המים והאש הבוערת סביב יַרְעֵם, השמיע רעם מִן שָׁמַיִם ה', וְעֶלְיוֹן יִתֵּן קוֹלוֹ.

וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם בָּרָק וַיָּהֹם

וַיִּשְׁלַח חִצִּים וַיְפִיצֵם, פיזר את אויבַי, חִצֵּי בָּרָק – וַיָּהֹם, הטיל בהם מהומה, או שיבר אותם.

וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי יָם יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל בְּגַעֲרַת ה' מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפּוֹ

האדמה הזדעזעה; הגלים נעתקו ממקומם, וַיֵּרָאוּ אֲפִקֵי, שבילי יָם, יִגָּלוּ מֹסְדוֹת תֵּבֵל. התגלו התהומות. הים נחשף כמעט במערומיו, והוא כמו ברח בְּגַעֲרַת ה', מִנִּשְׁמַת, נשיבת רוּחַ אַפּוֹ.

יִשְׁלַח מִמָּרוֹם יִקָּחֵנִי יַמְשֵׁנִי מִמַּיִם רַבִּים

יִשְׁלַח ה' את ידו מִמָּרוֹם ויִקָּחֵנִי. יַמְשֵׁנִי, הוא הוציא אותי מִמַּיִם רַבִּים,

יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי

יַצִּילֵנִי מֵאֹיְבִי עָז, הקשה, מִשֹּׂנְאַי כִּי אָמְצוּ, אשר גברו מִמֶּנִּי.

יְקַדְּמֻנִי בְּיוֹם אֵידִי וַיְהִי ה' מִשְׁעָן לִי

יְקַדְּמֻנִי, אויבי יצאו לקראתי בְּיוֹם אֵידִי, בשעת המשבר שלי; ובכל זאת – וַיְהִי ה' מִשְׁעָן לִי גם בנפילתי.

וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי

וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי מתוך המצוקה, יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי. בדימויים אלה מתוארת הצלת דוד בהשגחה פרטית עליו ובדרכים נסיות שהיו כרוכות בשידוד המערכות ובזעזוע המציאות.

יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקָתִי כְּבֹר יָדַי יָשִׁיב לִי

כאן מופיעה הערת הסבר. אמנם דוד מתאר את עזרתו המתמדת של אלוקים ואת תמיכתו בו ללא הרף, אבל אין זו העדפה חריגה או חסרת טעם – יִגְמְלֵנִי ה' כְּצִדְקָתִי, ה' משלם לי על מעשי הצדק שלי, כְּבֹר יָדַי, כפי טוהר כפי, יושרי ונאמנותי יָשִׁיב לִי.

כִּי שָׁמַרְתִּי דַּרְכֵי ה'וְלֹא רָשַׁעְתִּי מֵאֱלֹהָי

כִּי שָׁמַרְתִּי מאז ומעולם את דַּרְכֵי ה', וְלֹא רָשַׁעְתִּי, סטיתי מֵאֱלֹהָי.

כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו לְנֶגְדִּי וְחֻקֹּתָיו לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה

כִּי כָל מִשְׁפָּטָיו תמיד לְנֶגְדִּי, וְחֻקֹּתָיו, כל חוקה וחוקה – לֹא אָסוּר מִמֶּנָּה.

וָאֶהְיֶה תָמִים לוֹ וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי

וָאֶהְיֶה תָמִים, שלם לוֹ, התמסרתי אליו בשלמות, וָאֶשְׁתַּמְּרָה מֵעֲוֹנִי, מעוון, או: מהעוון הטבוע בי.

וַיָּשֶׁב ה' לִי כְּצִדְקָתִי כְּבֹרִי לְנֶגֶד עֵינָיו

וַיָּשֶׁב ה' לִי כְּצִדְקָתִי, כְּבֹרִי, כניקיוני שהוא לְנֶגֶד עֵינָיו. אני זוכה לחסדי ה' ולישועות מיוחדות, משום שתמיד הלכתי בדרכיו.

עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד עִם גִּבּוֹר תָּמִים תִּתַּמָּם

עתה דוד שב ופונה לה':עִם חָסִיד תִּתְחַסָּד, אתה מתנהג בחסד. עִם גִּבּוֹר תָּמִים, שלם תִּתַּמָּם, אתה נוהג בתום, בנאמנות.

עִם נָבָר תִּתָּבָר וְעִם עִקֵּשׁ תִּתַּפָּל

עִם נָבָר, נקי, חף תִּתָּבָר, אתה פועל בנקיות. וְעִם עִקֵּשׁ, עקום תִּתַּפָּל, אתה מתפתל. אתה מודד מידה כנגד מידה ונוהג בצדק.

וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ ועֵינֶיךָ עַל רָמִים תַּשְׁפִּיל

וְאֶת עַם עָנִי, כנוע תּוֹשִׁיעַ, ומנגד, עֵינֶיךָ, מבטך אף עַל רָמִים, גבוהים תַּשְׁפִּיל, תשקיף עליהם מלמעלה ותתייחס אליהם כאל שפלים.

כִּי אַתָּה נֵירִי ה' וַה' יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי

כִּי אַתָּה נֵירִי, נרי ה', וַה' יַגִּיהַּ, מאיר את חָשְׁכִּי,

כִּי בְכָה אָרוּץ גְּדוּד בֵּאלֹהַי אֲדַלֶּג שׁוּר

כִּי בְכָה, בך, בעזרתך אָרוּץ, אני רודף, או: מרוצץ גְּדוּד שלם. בֵּאלֹהַי אֲדַלֶּג על פני שׁוּר, חומה. אני כובש ערים בצורות.

הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת ה'צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ

הָאֵל – תָּמִים, תמימה דַּרְכּוֹ. אִמְרַת ה', משפטו והבטחתו צְרוּפָה, נקייה, מתקיימת במלואה. גם כשנקלעתי למצבי דחק, בסופו של דבר נחלצתי וניצחתי, כי מָגֵן הוּא ה' לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ,

כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי ה' וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ

כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי ה', וּמִי צוּר, סלע, מעוז מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ. אין כוח ותוקף מלבדו.

הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל וַיַּתֵּר תָּמִים דַּרְכִּי

הָאֵל הוא מָעוּזִּי חָיִל, מבצרי החזק, וַיַּתֵּר, הוא הקפיץ, התיר ופתח, תר לפנַי, או: נתן תָּמִים, ללא פגם את דַּרְכִּי.

מְשַׁוֶּה רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת ועַל בָּמוֹתַי יַעֲמִדֵנִי

מְשַׁוֶּה, מיישר, מעמיד את רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת הרצות במהירות וביציבות רבה, ולאחר מכן, עַל בָּמוֹתַי, רמותי, חָזקותי יַעֲמִדֵנִי כדרך האיילים והצבאים המגיעים אל פסגות ההרים.

מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה וְנִחַת קֶשֶׁת נְחוּשָׁה זְרֹעֹתָי

מְלַמֵּד יָדַי לַמִּלְחָמָה, וְנִחַת, יישר והשווה כקֶשֶׁת נְחוּשָׁה, נחושת, שהיא קשה מקשת עץ, את זְרֹעֹתָי.

וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וַעֲנֹתְךָ תַּרְבֵּנִי

וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ, ישועתך, וַעֲנֹתְךָ, הענייה שלך, או: ענוותךתַּרְבֵּנִי, גידלה אותי.

תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי

תַּרְחִיב צַעֲדִי תַּחְתֵּנִי, תחתי. הולכת אותי הליכה בטוחה ויעילה, וְלֹא מָעֲדוּ קַרְסֻלָּי.

אֶרְדְּפָה אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם וְלֹא אָשׁוּב עַד כַּלּוֹתָם

אֶרְדְּפָה את אֹיְבַי וָאַשְׁמִידֵם, וְלֹא אָשׁוּב מהמלחמה עַד כַּלּוֹתָם, עד שאיבדתי אותם.

וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם וְלֹא יְקוּמוּן וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי

וָאֲכַלֵּם וָאֶמְחָצֵם, שברתי אותם וְלֹא יְקוּמוּן, וַיִּפְּלוּ תַּחַת רַגְלָי.

וַתַּזְרֵנִי חַיִל לַמִּלְחָמָה תַּכְרִיעַ קָמַי תַּחְתֵּנִי

וַתַּזְרֵנִי, אזרתני, חגרת אותי בחַיִל, כוח לַמִּלְחָמָה, תַּכְרִיעַ את קָמַי, אויבי הקמים עלי תַּחְתֵּנִי.

וְאֹיְבַי תַּתָּה לִּי עֹרֶף מְשַׂנְאַי וָאַצְמִיתֵם

וְאֹיְבַי תַּתָּה, נתת לִּי עֹרֶף. גרמת לכך שאויבי הפנו לי עורף, מְשַׂנְאַי ברחו מפני וָאַצְמִיתֵם, השמדתי אותם.

יִשְׁעוּ וְאֵין מֹשִׁיעַ אֶל ה' וְלֹא עָנָם

יִשְׁעוּ, הם משוועים לעזרה וְאֵין מֹשִׁיעַ, הם פונים אֶל ה' וְלֹא עָנָם, כי בי הוא בחר.

וְאֶשְׁחָקֵם כַּעֲפַר אָרֶץ כְּטִיט חוּצוֹת אֲדִקֵּם אֶרְקָעֵם

וְאֶשְׁחָקֵם, כתשתי את אויבי כַּעֲפַר אָרֶץ, כְּטִיט מושלך בחוּצוֹת אֲדִקֵּם, אני מפורר אותם עד דק, אֶרְקָעֵם, אני מרדד ורומס אותם.

וַתְּפַלְּטֵנִי מֵרִיבֵי עַמִּי תִּשְׁמְרֵנִי לְרֹאשׁ גּוֹיִם עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדֻנִי

וַתְּפַלְּטֵנִי, הצלת אותי מֵרִיבֵי, ממריבות בתוך עַמִּי, תִּשְׁמְרֵנִי, קיימת אותי עד שהייתי לְרֹאשׁ גּוֹיִם, עַם לֹא יָדַעְתִּי יַעַבְדֻנִי. כיבושי הנרחבים הגיעו עד עמים רחוקים שלא הכרתי.

בְּנֵי נֵכָר יִתְכַּחֲשׁוּ לִי לִשְׁמוֹעַ אֹזֶן יִשָּׁמְעוּ לִי

בְּנֵי נֵכָר, אויבים וזרים, מרוב פחדם מפנַי יִתְכַּחֲשׁוּ, ישקרו ויחניפו לִי, לִשְׁמוֹעַ אֹזֶן, הם רק שומעים על גבורתי, וכבר יִשָּׁמְעוּ, הם נכנעים ומצייתים לִי. או: דברי מתקבלים על הכול.

בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ וְיַחְגְּרוּ מִמִּסְגְּרוֹתָם

בְּנֵי נֵכָר יִבֹּלוּ, מתייבשים וקמלים,וְיַחְגְּרוּ, וחורגים, מזדעזעים או פורצים בבהלה מִמִּסְגְּרוֹתָם, ממסגרות ההגנה שלהם, מבצריהם.

חַי ה'וּבָרוּךְ צוּרִי וְיָרֻם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי

חַי ופועל ישועות הוא ה', וּבָרוּךְ הוא צוּרִי, וְיָרֻם, ומרומם אֱלֹהֵי צוּר יִשְׁעִי.

הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי וּמוֹרִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי

אותו הָאֵל הַנֹּתֵן נְקָמֹת לִי, וּמוֹרִיד עַמִּים תַּחְתֵּנִי,

וּמוֹצִיאִי מאֹיְבָי וּמִקָּמַי תְּרוֹמְמֵנִי מֵאִישׁ חֲמָסִים תַּצִּילֵנִי

וּמוֹצִיאִי מתחת יד אֹיְבָי, וּמִקָּמַי, מהקמים עלי תְּרוֹמְמֵנִי, הגבהת אותי, מֵאִישׁ חֲמָסִים, מאדם אלים תַּצִּילֵנִי. כל זאת הוא מתהילת דוד המלך, הכובש והמצביא.

עַל כֵּן אוֹדְךָ ה' בַּגּוֹיִם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר

עַל כֵּן אוֹדְךָ, ה', בַּגּוֹיִם, בפני ישראל ובפני כל העמים, וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר.

מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם

ה' הוא מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת, מגדל שנושעים בו למַלְכּוֹ, לדוד, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם.