חזור
שמואל א
פרק ווַיְהִי אֲרוֹן ה' בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים
וַיְהִי אֲרוֹן ה' בִּשְׂדֵה, במרחב פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה חֳדָשִׁים.
וַיִּקְרְאוּ פְלִשְׁתִּים לַכֹּהֲנִים וְלַקֹּסְמִים לֵאמֹר מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן ה'הוֹדִעֻנוּ בַּמֶּה נְשַׁלְּחֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ
וַיִּקְרְאוּ פְלִשְׁתִּים לַכֹּהֲנִים וְלַקֹּסְמִים שלהם, לֵאמֹר: מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן ה'? הוֹדִעֻנוּ בַּמֶּה נְשַׁלְּחֶנּוּ לִמְקוֹמוֹ. נשלח אותו בחזרה, אך לא די בכך. עלינו להביע הכנעה מסוימת בהחזרתו, שאם לא כן אין לדעת מה עוד הוא יעולל לנו.
וַיֹּאמְרוּ אִם מְשַׁלְּחִים אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אַל תְּשַׁלְּחוּ אֹתוֹ רֵיקָם כִּי הָשֵׁב תָּשִׁיבוּ לוֹ אָשָׁם אָז תֵּרָפְאוּ וְנוֹדַע לָכֶם לָמָּה לֹא תָסוּר יָדוֹ מִכֶּם
וַיֹּאמְרוּ הכהנים והקוסמים: אִם מְשַׁלְּחִים אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – אַל תְּשַׁלְּחוּ אֹתוֹ רֵיקָם, כִּי הָשֵׁב תָּשִׁיבוּ לוֹ מתנת אָשָׁם, שתורֶה שאתם מבקשים לכפר על אשמתכם,
וַיֹּאמְרוּ מָה הָאָשָׁם אֲשֶׁר נָשִׁיב לוֹ וַיֹּאמְרוּ מִסְפַּר סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים חֲמִשָּׁה טְחֹרֵי זָהָב וַחֲמִשָּׁה עַכְבְּרֵי זָהָב כִּי מַגֵּפָה אַחַת לְכֻלָּם וּלְסַרְנֵיכֶם
וַיֹּאמְרוּ: מָה הָאָשָׁם אֲשֶׁר נָשִׁיב לוֹ?וַיֹּאמְרוּ הכהנים: כמִסְפַּר סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים – חֲמִשָּׁה טְחֹרֵי זָהָב, חמש צורות של טחורים עשויות זהב, וַחֲמִשָּׁה עַכְבְּרֵי זָהָב, כִּי מַגֵּפָה אַחַת לְכֻלָּם, לכולכם וּלְסַרְנֵיכֶם, גם לאותן ערים שהארון לא הובא אליהן.
וַעֲשִׂיתֶם צַלְמֵי טְחֹרֵיכֶם וְצַלְמֵי עַכְבְּרֵיכֶם הַמַּשְׁחִיתִם אֶת הָאָרֶץ וּנְתַתֶּם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבוֹד אוּלַי יָקֵל אֶת יָדוֹ מֵעֲלֵיכֶם וּמֵעַל אֱלֹהֵיכֶם וּמֵעַל אַרְצְכֶם
וַעֲשִׂיתֶם צַלְמֵי טְחֹרֵיכֶם וְצַלְמֵי עַכְבְּרֵיכֶם הַמַּשְׁחִיתִם אֶת הָאָרֶץ, וּנְתַתֶּם לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל כָּבוֹד, אוּלַי יָקֵל אֶת כובד יָדוֹ מֵעֲלֵיכֶם וּמֵעַל אֱלֹהֵיכֶם וּמֵעַל אַרְצְכֶם.
וְלָמָּה תְכַבְּדוּ אֶת לְבַבְכֶם כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת לִבָּם הֲלוֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעַלֵּל בָּהֶם וַיְשַׁלְּחוּם וַיֵּלֵכוּ
וְלָמָּה תְכַבְּדוּ, תכבידו אֶת לְבַבְכֶם ותתעקשו כַּאֲשֶׁר כִּבְּדוּ מִצְרַיִם וּפַרְעֹה אֶת לִבָּם?! הֲלוֹא כַּאֲשֶׁר הִתְעַלֵּל ה' בָּהֶם – וַיְשַׁלְּחוּם, המצרים נאלצו לשלח את ישראל וַיֵּלֵכוּ. כבר קרה דבר דומה למלך שהיה גדול מכם, לשם מה תשובו על טעויות העבר?!
וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל וַאֲסַרְתֶּם אֶת הַפָּרוֹת בָּעֲגָלָה וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה
וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת. לאות כבוד יַחדוּ עגלה לארון בלבד.
וּלְקַחְתֶּם אֶת אֲרוֹן ה' וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל הָעֲגָלָה וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ
וּלְקַחְתֶּם אֶת אֲרוֹן ה' וּנְתַתֶּם אֹתוֹ אֶל הָעֲגָלָה, וְאֵת כְּלֵי הַזָּהָב, הצלמים המבטאים את המכות שבאו עליכם, אֲשֶׁר הֲשֵׁבֹתֶם לוֹ אָשָׁם – תָּשִׂימוּ בָאַרְגַּז מִצִּדּוֹ – מצד הארון וְשִׁלַּחְתֶּם אֹתוֹ וְהָלָךְ.
וּרְאִיתֶם אִם דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ יַעֲלֶה בֵּית שֶׁמֶשׁ הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת וְאִם לֹא וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ
וּרְאִיתֶם: אִם דֶּרֶךְ גְּבוּלוֹ, תוואי מסעו של הארון יַעֲלֶה אל בֵּית שֶׁמֶשׁ – אז ייוודע כי הוּא עָשָׂה לָנוּ אֶת הָרָעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, וְאִם לֹא, אם הפרות ישובו הביתה או יפנו לכל כיוון אחר – וְיָדַעְנוּ כִּי לֹא יָדוֹ נָגְעָה בָּנוּ, אלא מִקְרֶה הוּא הָיָה לָנוּ. הם הרגישו שארון האלוקים הוא שהביא עליהם את המכות, ולכן נהגו בו כבוד, ועם זאת היו מעוניינים לבדוק אם לא היה כאן צירוף מקרים גרידא.
וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֵּן וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה וְאֶת בְּנֵיהֶם כָּלוּ בַבָּיִת
וַיַּעֲשׂוּ הָאֲנָשִׁים כֵּן, וַיִּקְחוּ שְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת וַיַּאַסְרוּם בָּעֲגָלָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם, העגלים כָּלוּ, כלאו בַבָּיִת.
וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן ה' אֶל הָעֲגָלָה וְאֵת הָאַרְגַּז וְאֵת עַכְבְּרֵי הַזָּהָב וְאֵת צַלְמֵי טְחֹרֵיהֶם
וַיָּשִׂמוּ אֶת אֲרוֹן ה' אֶל הָעֲגָלָה, וְגם אֵת הָאַרְגַּז וְאֵת עַכְבְּרֵי הַזָּהָב וְאֵת צַלְמֵי טְחֹרֵיהֶם.
וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ
וַיִּשַּׁרְנָה, הלכו ישר, בכיוון מדויק, הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ. בִּמְסִלָּה, בדרך אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ, וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול. הפרות נעו במסלול ברור ללא סטיות לעבר מקום שלא היו בו מעולם.
ובֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת
ואנשי בֵית שֶׁמֶשׁ קֹצְרִים אז קְצִיר חִטִּים בָּעֵמֶק. וַיִּשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ אֶת הָאָרוֹן, שהיה בולט לעין, כי כפי הנראה היה זהב כולו, ומעליו הכרובים – וַיִּשְׂמְחוּ לִרְאוֹת.
וְהָעֲגָלָה בָּאָה אֶל שְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי וַתַּעֲמֹד שָׁם וְשָׁם אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְבַקְּעוּ אֶת עֲצֵי הָעֲגָלָה וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַה'
וְהָעֲגָלָה המשיכה לנסוע עד שבָּאָה אֶל שְׂדֵה אדם בשם יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי, וַתַּעֲמֹד שָׁם. וְשָׁם אֶבֶן גְּדוֹלָה, וַיְבַקְּעוּ אֶת עֲצֵי הָעֲגָלָה, וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ קרבן עֹלָה לַה'.
וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ אֶת אֲרוֹן ה' וְאֶת הָאַרְגַּז אֲשֶׁר אִתּוֹ אֲשֶׁר בּוֹ כְלֵי זָהָב וַיָּשִׂמוּ אֶל הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה וְאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא לַה'
וְהַלְוִיִּם הוֹרִידוּ מהעגלה אֶת אֲרוֹן ה' וְאֶת הָאַרְגַּז אֲשֶׁר אִתּוֹ, אֲשֶׁר בּוֹ כְלֵי זָהָב, וַיָּשִׂמוּ אֶל, על הָאֶבֶן הַגְּדוֹלָה. וְאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עֹלוֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים בַּיּוֹם הַהוּא לַה' בתודה על חזרתו של ארון הברית.
וַחֲמִשָּׁה סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים רָאוּ וַיָּשֻׁבוּ עֶקְרוֹן בַּיּוֹם הַהוּא
וַחֲמִשָּׁה סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים שליוו את התהלוכה הזו ממרחק שָּׁה סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים רָאוּ, וַיָּשֻׁבוּ לעֶקְרוֹן, היא מקום האספה, בַּיּוֹם הַהוּא, שכן התברר להם הכול, ומבחינתם הסתיים העניין.
וְאֵלֶּה טְחֹרֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לַה' לְאַשְׁדּוֹד אֶחָד לְעַזָּה אֶחָד לְאַשְׁקְלוֹן אֶחָד לְגַת אֶחָד לְעֶקְרוֹן אֶחָד
וְאֵלֶּה טְחֹרֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לַה': לְאַשְׁדּוֹד אֶחָד, לְעַזָּה אֶחָד, לְאַשְׁקְלוֹן אֶחָד, לְגַת אֶחָד, לְעֶקְרוֹן אֶחָד. כל אחת מהערים הראשיות של הפלשתים הביאה מתנה כזו לה'.
וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב מִסְפַּר כָּל עָרֵי פְלִשְׁתִּים לַחֲמֵשֶׁת הַסְּרָנִים מֵעִיר מִבְצָר וְעַד כֹּפֶר הַפְּרָזִי וְעַד אָבֵל הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִנִּיחוּ עָלֶיהָ אֵת אֲרוֹן ה'עַד הַיּוֹם הַזֶּה בִּשְׂדֵה יְהוֹשֻׁעַ בֵּית הַשִּׁמְשִׁי
וְעַכְבְּרֵי הַזָּהָב הביאו הרבה יותר מהצעת הקוסמים
וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה'וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ חֲמִשִּׁים אֶלֶף אִישׁ וַיִּתְאַבְּלוּ הָעָם כִּי הִכָּה ה' בָּעָם מַכָּה גְדוֹלָה
וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן ה', שבדרך כלל הוא נסתר מעין אדם בקודש הקודשים, ויש סביבו אימה גדולה. אמנם אנשי בית-שמש שמחו, אך בשמחתם לא נהגו ביראת כבוד הולמת: הם השאירוהו מגולה כדי לזון עיניהם בו ולספק את סקרנותם.
וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ מִי יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' הָאֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה וְאֶל מִי יַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ
וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ באופן דומה לדבריהם של הפלשתים: מִי יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' הָאֱלֹהִים הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה?! כנראה איננו יודעים לנהוג כראוי בארון, וְלכן – אֶל מִי יַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ? לאן נוכל להעביר אותו?
וַיִּשְׁלְחוּ מַלְאָכִים אֶל יוֹשְׁבֵי קִרְיַת יְעָרִים לֵאמֹר הֵשִׁבוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן ה' רְדוּ הַעֲלוּ אֹתוֹ אֲלֵיכֶם
וַיִּשְׁלְחוּ אנשי בית-שמש מַלְאָכִים, שליחים אֶל יוֹשְׁבֵי קִרְיַת יְעָרִים, לֵאמֹר: הֵשִׁבוּ פְלִשְׁתִּים אֶת אֲרוֹן ה', רְדוּ אלינו והַעֲלוּ אֹתוֹ אֲלֵיכֶם. מקומכם חשוב ומכובד יותר, ואתם ראויים להחזיק בו יותר מאתנו.