וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם לְכֹל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לִי וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל במעמד ההמלכה של שאול: הִנֵּה שָׁמַעְתִּי בְקֹלְכֶם לְכֹל אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם לִי וָאַמְלִיךְ עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ. כעת כולכם מסכימים שהוא המלך הראוי.

וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה

וְעַתָּה, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ העומד בראשיכם מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם בפועל. הוא מפקד המלחמה. וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי, גם אם לא בגיל – במראה ובכוחות, וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם, כאחד מכם. הם אינם מנהיגים אחרי. לחלופין: הם יכולים לסייע לכם בנושאים שונים. ייתכן ששמואל רומז להם: אני לא אצטרך לעזרה מכם, אבל אולי בני יצטרכו. זכרו גם את בני, שאחרי הכול היו עשויים לרשת את מקומי אלא שאתם לא רציתם בהם. וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם כמנהיג מִנְּעֻרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם

הִנְנִי לפניכם. עתה עֲנוּ, העידו בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ, המלך שנמשח במצוותו, שאול – אֶת השׁוֹר של מִי לָקַחְתִּי לצרכי? וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי? וְאֶת מִי מכם עָשַׁקְתִּי בצורה כלשהי? אֶת מִי רַצּוֹתִי, רוצצתי, לחצתי, או: ריציתי, שידלתי כדי שאקבל טובת הנאה? וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר, שוחד וְעקב כך אַעְלִים, העלמתי את עֵינַי בּוֹ מהרשעתו במשפט? לחלופין, ממי לקחתי עירבון ולא החזרתי אותו בזמנו? – אמרו לי וְאָשִׁיב לָכֶם כל מה שאני חייב. כל חיי נשאתי בתפקיד שופט ומנהיג, ואם גרמתי עוול כלשהו – עכשיו נוכל ליישר הדורים.

וַיֹּאמְרוּ לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ וְלֹא לָקַחְתָּ מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה

וַיֹּאמְרוּ: לֹא עֲשַׁקְתָּנוּ וְלֹא רַצּוֹתָנוּ וְלֹא לָקַחְתָּ מִיַּד אִישׁ מְאוּמָה, כלום.

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם עֵד ה' בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה וַיֹּאמֶר עֵד

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: אם כן, מֶר אֲלֵיהֶם: עֵד ה' בָּכֶם וְעֵד מְשִׁיחוֹ הַיּוֹם הַזֶּה כִּי לֹא מְצָאתֶם בְּיָדִי מְאוּמָה. וַיֹּאמֶר כל העם פה אחד: עֵד, עדים.

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם ה'אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם

לאחר שהפרטים הטכניים של ההנהגה סודרו, ניגש שמואל לחשבון מהותי יותר.וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם: ה', שהצהרתם עתה בפניו, הוא אֲשֶׁר עָשָׂה, הפקיד על העם, גידל והצמיח אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן, וַאֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת אֲבֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם לִפְנֵי ה' אֵת כָּל צִדְקוֹת ה' אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם וְאֶת אֲבוֹתֵיכֶם

וְעַתָּה הִתְיַצְּבוּ וְאִשָּׁפְטָה אִתְּכֶם, הבה נערוך בירור לִפְנֵי ה', אֵת, על כָּל צִדְקוֹת ה' אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּכֶם וְאֶת אֲבוֹתֵיכֶם. המשפט שנערוך יקיף את ההיסטוריה של עמנו עד כה:

כַּאֲשֶׁר בָּא יַעֲקֹב מִצְרָיִם וַיִּזְעֲקוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֶל ה'וַיִּשְׁלַח ה' אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַיּוֹצִיאוּ אֶת אֲבֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם וַיֹּשִׁבוּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה

כַּאֲשֶׁר בָּא יַעֲקֹב ומשפחתו למִצְרָיִם, וַיִּזְעֲקוּ אֲבוֹתֵיכֶם אֶל ה' מפני קושי השעבוד. וַיִּשְׁלַח ה' אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן וַיּוֹצִיאוּ אֶת אֲבֹתֵיכֶם מִמִּצְרַיִם, וַיֹּשִׁבוּם בַּמָּקוֹם הַזֶּה.

וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וַיִּמְכֹּר אֹתָם בְּיַד סִיסְרָא שַׂר צְבָא חָצוֹר וּבְיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֲמוּ בָּם

וַיִּשְׁכְּחוּ אבותיכם אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם, ועל כן – וַיִּמְכֹּר אֹתָם בְּיַד סִיסְרָא שַׂר צְבָא חָצוֹר וּבְיַד פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד מֶלֶךְ מוֹאָב, אלו היו אחדים מאויבי ישראל באותה תקופה, אולי החשובים שבהם. וַיִּלָּחֲמוּ בָּם.

וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' וַיֹּאמְרוּ חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת ה' וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ

וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' וַיֹּאמְרוּ: "חָטָאנוּ כִּי עָזַבְנוּ אֶת ה' וַנַּעֲבֹד אֶת הַבְּעָלִים וְאֶת הָעַשְׁתָּרוֹת, וְעַתָּה הַצִּילֵנוּ מִיַּד אֹיְבֵינוּ וְנַעַבְדֶךָּ". זו הייתה המתכונת החוזרת בימי השופטים. כשבאה צרה, ישראל היו מתעוררים לשוב אל ה' והיו מתחייבים לעזוב את האלוהים האחרים ומבקשים ישועה מה'.

וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל וְאֶת בְּדָן וְאֶת יִפְתָּח וְאֶת שְׁמוּאֵל וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח

וַיִּשְׁלַח ה' אֶת יְרֻבַּעַל, גדעון וְאֶת בְּדָן, בן-דן, הבן הידוע לשבט דן – שמשון, וְאֶת יִפְתָּח מגלעד וְאֶת שְׁמוּאֵל. את עצמו הזכיר בגוף שלישי משום שעכשיו כבר אינו דן בענייניו הפרטיים אלא בתולדות העם. וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד אֹיְבֵיכֶם מִסָּבִיב, וַתֵּשְׁבוּ בֶּטַח.

וַתִּרְאוּ כִּי נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן בָּא עֲלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ לִי לֹא כִּי מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ וה' אֱלֹהֵיכֶם מַלְכְּכֶם

וַתִּרְאוּ כִּי נָחָשׁ מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן בָּא עֲלֵיכֶם, וַתֹּאמְרוּ לִי: "לֹא כדבריך, שמואל, כִּי, אלא מֶלֶךְ יִמְלֹךְ עָלֵינוּ". ואולם אינכם זקוקים לכך, שהרי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוא מַלְכְּכֶם. הוא נלחם לכם ומושיע אתכם מכל המעיקים.

וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם וְהִנֵּה נָתַן ה' עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ

וְעַתָּה, משרציתם לבחור מלך בשר ודם, הִנֵּה הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם, אֲשֶׁר שְׁאֶלְתֶּם, וְהִנֵּה נָתַן ה' עֲלֵיכֶם מֶלֶךְ.

אִם תִּירְאוּ אֶת ה' וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ וּשְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ וְלֹא תַמְרוּ אֶת פִּי ה'וִהְיִתֶם גַּם אַתֶּם וְגַם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם אַחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם

אִם תִּירְאוּ אֶת ה' וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ וּשְׁמַעְתֶּם בְּקֹלוֹ, וְלֹא תַמְרוּ אֶת פִּי ה' – וִהְיִתֶם גַּם אַתֶּם וְגַם הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מָלַךְ עֲלֵיכֶם אַחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם. ה' יעמוד בראשכם ואתם תיהנו מחסותו.

וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל ה' וּמְרִיתֶם אֶת פִּי ה'וְהָיְתָה יַד ה' בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם

וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ בְּקוֹל ה' וּמְרִיתֶם אֶת פִּי ה' – וְהָיְתָה יַד ה' הקשה בָּכֶם וּבַאֲבֹתֵיכֶם.

גַּם עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר ה' עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם

לא רק בעתיד הרחוק יתבררו הדברים – גַּם עַתָּה הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אֲשֶׁר ה' עֹשֶׂה לְעֵינֵיכֶם.

הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל ה' וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי ה' לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ

הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם, אמצע הקיץ. אֶקְרָא אֶל ה' וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר, יתחילו גשמי זעף מלווים בברקים ורעמים, וּבכך דְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי ה' לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ. זה יהיה סימן משמים להצדיק את דברי.

וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל ה'וַיִּתֵּן ה' קֹלֹת וּמָטָר בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּירָא כָל הָעָם מְאֹד אֶת ה' וְאֶת שְׁמוּאֵל

וַיִּקְרָא שְׁמוּאֵל אֶל ה' – וַיִּתֵּן ה' קֹלֹת וּמָטָר בַּיּוֹם הַהוּא. וַיִּירָא כָל הָעָם מְאֹד אֶת ה' וְאֶת שְׁמוּאֵל מרוב בהלה מהתופעה החריגה.

וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ וְאַל נָמוּת כִּי יָסַפְנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ רָעָה לִשְׁאֹל לָנוּ מֶלֶךְ

וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אֶל שְׁמוּאֵל: הִתְפַּלֵּל בְּעַד עֲבָדֶיךָ, בעדנו אֶל ה' אֱלֹהֶיךָ, וְאַל נָמוּת, כִּי יָסַפְנוּ, הוספנו עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ רָעָה לִשְׁאֹל לָנוּ מֶלֶךְ, כפי שמוכיחים לנו משמים.

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם אַל תִּירָאוּ אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת אַךְ אַל תָּסוּרוּ מֵאַחֲרֵי ה' וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה' בְּכָל לְבַבְכֶם

וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל הָעָם: אַל תִּירָאוּ. אמנם, אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אֵת כָּל הָרָעָה הַזֹּאת, אַךְ אַל תָּסוּרוּ מֵאַחֲרֵי ה', וַעֲבַדְתֶּם אֶת ה' בְּכָל לְבַבְכֶם,

וְלֹא תָּסוּרוּ כִּי אַחֲרֵי הַתֹּהוּ אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ כִּי תֹהוּ הֵמָּה

וְלֹא תָּסוּרוּ מדרך ה', כִּי אם תסורו, הרי תלכו אַחֲרֵי הַתֹּהוּ, דברי הבל, אמונות ועבודות זרות אֲשֶׁר לֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ, כִּי רק תֹהוּ הֵמָּה.

כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוֹאִיל ה' לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם

כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל, שהרי רצה, החליט ה' לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם.

גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַה' מֵחֲדֹל לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה

גַּם אָנֹכִי חָלִילָה לִּי מֵחֲטֹא לַה' מֵחֲדֹל, מלהפסיק לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם, אמשיך בכך כפי שביקשתם, וְהוֹרֵיתִי אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ הַטּוֹבָה וְהַיְשָׁרָה. אף שיש לכם מלך לא אפסיק להיות המורה הרוחני שלכם.

אַךְ יְראוּ אֶת ה' וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבַבְכֶם כִּי רְאוּ אֵת אֲשֶׁר הִגְדִּל עִמָּכֶם

אַךְ יְראוּ אֶת ה' וַעֲבַדְתֶּם אֹתוֹ בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבַבְכֶם, כִּי רְאוּ אֵת אֲשֶׁר הִגְדִּל לעשות עִמָּכֶם טובות.

וְאִם הָרֵעַ תָּרֵעוּ גַּם אַתֶּם גַּם מַלְכְּכֶם תִּסָּפוּ

וְאולם אִם הָרֵעַ תָּרֵעוּ במעשיכם, גַּם אַתֶּם גַּם מַלְכְּכֶם תִּסָּפוּ, תאבדו. הכול תלוי בדבקותכם בה'. אמנם חטאתם, אבל אינכם צריכים לשנות דבר. עליכם ללכת בדרך הטוב והישר וה' יוסיף לעזור לכם.