מִזְמוֹר שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ

מִזְמוֹר. שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ, כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה, וכי הוֹשִׁיעָה לּוֹ, לעניינו יְמִינוֹ, עצמתו וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ.

הוֹדִיעַ ה' יְשׁוּעָתוֹ לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה צִדְקָתוֹ

הוֹדִיעַ ה' וגילה את יְשׁוּעָתוֹ, לְעֵינֵי הַגּוֹיִם גִּלָּה את צִדְקָתוֹ. גילוי זה קשור גם לעם ישראל:

זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל רָאוּ כָל אַפְסֵי אָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ

זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל. כאשר ה' מתגלה בכוחו, ניכרת גדולת ישראל, ואז רָאוּ כָל אַפְסֵי, קצות האָרֶץ אֵת יְשׁוּעַת אֱלֹהֵינוּ שעשה עמנו.

הָרִיעוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ; פִּצְחוּ וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ

ואולם המזמור איננו מתמקד רק בישראל. הוא פונה לכל העולם, וקורא לו לשיר לכבוד ההתגלות האלוקית: הָרִיעוּ לַה', כָּל הָאָרֶץ; פִּצְחוּ, פתחו פיכם בשיר וְרַנְּנוּ וְזַמֵּרוּ. ומן הפה אל הנגינה –

זַמְּרוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה

זַמְּרוּ לַה' בְּכִנּוֹר, בְּכִנּוֹר וְקוֹל זִמְרָה. ומשירת הפה וכלי המיתר העדין אל כלי הנשיפה –

בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'

בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה'. המנגינה הולכת וגוברת, עד שהיא הופכת לקול תרועה של חצוצרות ושופר.

יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָּהּ

עם התרועה הזאת יִרְעַם גם הַיָּם וּמְלֹאוֹ, ואף ילוו את השירה והנגינה תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָּהּ.

נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ

גם הנְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף. שלא כמו הים, המשמיע קולות רועמים בשעת סערה, הנהר בזרימתו משמיע בדרך כלל קול רך יותר, הדומה למחיאות כפיים. אתם יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ.

לִפְנֵי ה' כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים

כל אלו ישירו ויהמו לִפְנֵי ה' המתגלה בעולם כִּי, כאשר בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ, כשיִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בְּמֵישָׁרִים, בדרכי יושר.