לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר

לַמְנַצֵּחַ, לִבְנֵי קֹרַח, מִזְמוֹר.

רָצִיתָ ה'אַרְצֶךָ שַׁבְתָּ שְׁבִית יַעֲקֹב

רָצִיתָ, ה', את אַרְצֶךָ. אתה מגלה כלפיה חיבה ופיוס. שַׁבְתָּ שְׁבִית, החזרת למצבו הקודם את בית יַעֲקֹב.

נָשָׂאתָ עֲוֹן עַמֶּךָ כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם סֶלָה

נָשָׂאתָ, סלחת עֲוֹן עַמֶּךָ, כִּסִּיתָ כָל חַטָּאתָם. העוון איננו גלוי כבר. הוא נעלם. סֶלָה.

אָסַפְתָּ כָל עֶבְרָתֶךָ הֱשִׁיבוֹתָ מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ

אָסַפְתָּ, העברת את כָל עֶבְרָתֶךָ, כעסך, הֱשִׁיבוֹתָ את עצמך מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ. בלמת את ביטויי כעסך.

שׁוּבֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ וְהָפֵר כַּעַסְךָ עִמָּנוּ

ובצד ההודיה תחינה לעתיד: שׁוּבֵנוּ, השב אותנו הלאה, או: שוב אלינו, אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְהָפֵר, בטל את כַּעַסְךָ עִמָּנוּ.

הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר

הַאם לְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ, תכעס עלינו, תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ, תאריך את זעמך לְדֹר וָדֹר?!

הֲלֹא אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ

הֲלֹא בסופו של דבר אַתָּה תָּשׁוּב תְּחַיֵּנוּ, וְעַמְּךָ יִשְׂמְחוּ בָךְ בשובך אליהם.

הַרְאֵנוּ ה' חַסְדֶּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ

אם כן, הַרְאֵנוּ, ה', את חַסְדֶּךָ, וְאת יֶשְׁעֲךָ, ישועתך תִּתֶּן לָנוּ.

אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּר הָאֵל ה' כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו וְאַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה

אֶשְׁמְעָה, אקשיב מַה יְדַבֵּר הָאֵל ה', ואולי יענה לדברי. והוא מפרש: כִּי יְדַבֵּר שָׁלוֹם אֶל עַמּוֹ וְאֶל חֲסִידָיו, וְאולם קיָים תנאי – אַל יָשׁוּבוּ לְכִסְלָה, למעשיהם הרעים, שהם מעשי כסילות.

אַךְ קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ

אַךְ, אכן קָרוֹב לִירֵאָיו יִשְׁעוֹ. ישועת ה' קרובה לבוא ליראיו. היא תתבטא בכך ששוב הוא יתגלה לִשְׁכֹּן כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ. והתגלותו בעולם היא נקודת מפגש של כל הטוב –

חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ

חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ, צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ, נוגעים זה בזה ונצמדים זה אל זה. בעולם המתוקן, שבו שוכן כבוד ה', הדברים מתנהלים במיטבם –

אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף

אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח, תתגלה מלמטה, וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף ונראה גם בעולם הזה.

גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ

גַּם ה' יִתֵּן הַטּוֹב לכול, וְאַרְצֵנוּ תִּתֵּן יְבוּלָהּ.

צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו

צֶדֶק לְפָנָיו – לפני ה' יְהַלֵּךְ. כביכול הצדק צועד לפני ה' המופיע בעולם, וְיָשֵׂם אחריו כבוד ה' לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו.