לַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר

לַמְנַצֵּחַ, הממונה על המקהלה או הנגנים עַל הַגִּתִּית, לִבְנֵי קֹרַח, ממשוררי הלויים מִזְמוֹר.

מַה יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת

מַה יְּדִידוֹת, כמה נועם וחיבה יש במִשְׁכְּנוֹתֶיךָ, ה' צְבָאוֹת.

נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי

נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה, התגעגעה מאוד נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה'. לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ שיר כיסופים אֶל אֵל חָי.

גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי

גַּם-צִפּוֹר נודדת מָצְאָה לבסוף בַיִת, וּדְרוֹר מצאה קֵן לָהּ, אֲשֶׁר בו היא שָׁתָה, שׂמה את אֶפְרֹחֶיהָ. כך אני, הנודד, מחפש למצוא את מקום משכני אֶת, עם מִזְבְּחוֹתֶיךָ, ה' צְבָאוֹת, מַלְכִּי וֵאלֹהָי. רק שם ארצה להקים את קני וביתי, לרנן ולהלל שם –

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה

אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד, שוב ושוב יְהַלְלוּךָ. סֶּלָה.

אַשְׁרֵי אָדָם עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם

אַשְׁרֵי האָדָם שעוֹז-לוֹ בָךְ, שמוצא בך את מקור כוחו. אשריהם של בני אדם שמְסִלּוֹת פונות אליך בִּלְבָבָם.

עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם-בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה

אלו עֹבְרֵי, העוברים בְּעֵמֶק הַבָּכָא, בעמק של דמעות, או: עמק מסוים ליד ירושלים שגדלו בו בכאים – מין עצים, מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ, תפילותיהם ועבודתם הופכות את העמק הזה למקור מים. גַּם-בְּרָכוֹת יַעְטֶה, ילבש, כלומר יבורך המוֹרֶה, מי שמורה את הדרך אל המקומות הללו. לחלופין: גם העוברים בדרך בבכי, כך שדמעתם נובעת מהם כמו ממעיין, מברכים ומודים לה' המורה את דרכם לשוב אליו.

יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל-חָיִל יֵרָאֶה אֶל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן

יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל-חָיִל, מהצלחה להצלחה. יֵרָאֶה כל אחד מהם בסוף דרכו אֶל, אצל אֱלֹהִים בְּצִיּוֹן.

ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת שִׁמְעָה תְפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה

ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת, שִׁמְעָה תְפִלָּתִי, הַאֲזִינָה לבקשתי, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב. סֶלָה.

מָגִנֵּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים וְהַבֵּט פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ

את מָגִנֵּנוּ, מלכנו המגן עלינו רְאֵה, השגח עליו, או: בְּחר בו, אֱלֹהִים, וְהַבֵּט בעין טובה, בהשגחה מיוחדת על פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ, מלכך המשוח.

כִּי טוֹב-יוֹם בַּחֲצֵרֶיךָ מֵאלֶף בָּחַרְתִּי הִסְתּוֹפֵף בְּבֵית אֱלֹהַי מדּוּר בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע

כִּי טוֹב-יוֹם אחד בַּחֲצֵרֶיךָ יותר מֵאלֶף ימים בכל מקום אחר. בָּחַרְתִּי להִסְתּוֹפֵף, לעמוד על הסף בְּבֵית אֱלֹהַי מאשר לדּוּר, לגור בְּאָהֳלֵי רֶשַׁע.

כִּי שֶׁמֶשׁ ומָגֵן ה' אֱלֹהִים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה' לֹא יִמְנַע טוֹב לַהֹלְכִים בְּתָמִים

כִּי שֶׁמֶשׁ, מקור האור והעצמה וגם מָגֵן, שומר ומעניק מחסה ה' אֱלֹהִים. חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה', ולֹא יִמְנַע טוֹב – לַהֹלְכִים בְּתָמִים.

ה' צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ

ה' צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ.