menu
small logo

חזור

תהילים

פרק עט

מִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים

מִזְמוֹר לְאָסָף. אֱלֹהִים, בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ, נכנסו וכבשו אותה, טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ, שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים, תלי חורבות.

נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ

נָתְנוּ אֶת נִבְלַת, גופות עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם, ואת בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ מאכל לְחַיְתוֹ, לחיית אָרֶץ.

שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאֵין קוֹבֵר

שָׁפְכוּ דָמָם של עבדיך וחסידיך כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם, וְאֵין קוֹבֵר.

הָיִינוּ חֶרְפָּה לִשְׁכֵנֵינוּ לַעַג וָקֶלֶס לִסְבִיבוֹתֵינוּ

הָיִינוּ חֶרְפָּה, מושא לבושה ובוז לִשְׁכֵנֵינוּ בעקבות תבוסתנו והצרות שאירעו לנו, לַעַג וָקֶלֶס, צחוק היינו לִסְבִיבוֹתֵינוּ.

עַד מָה ה' תֶּאֱנַף לָנֶצַח תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ

עַד מָה, כמה, ה', תֶּאֱנַף, תכעס לָנֶצַח?! עד כמה תִּבְעַר כְּמוֹ אֵשׁ קִנְאָתֶךָ?! גם אם חטאנו וכעסת עלינו, צריך להיות סוף לכעס זה, בוודאי אם משווים בינינו לבין אלה שכבשו וניצחו אותנו.

שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ

ואם חֵמה יש לך, שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ, וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ, שהם בוודאי מרוחקים ממך יותר.

כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ

כִּי אָכַל האויב הזה אֶת יַעֲקֹב, וְאֶת נָוֵהוּ, מעונו, בית מקדשו הֵשַׁמּוּ, הפכו לשממה.

אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד

אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים שאכן חטאנו בהם; דיינו במה שנענשנו. מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ, כִּי דַלּוֹנוּ, נחלשנו ואומללנו מְאֹד עכשיו.

עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ

עָזְרֵנוּ, אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, לכל הפחות עַל דְּבַר, בגלל כְּבוֹד שְׁמֶךָ שנקרא עלינו, וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ כי מפלתנו ובושתנו גורמות לחלל את שמך.

לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם אַיֵּה אֶלֹהֵיהֶם יִוָּדַע בַּגּוֹיִם לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ

שהרי לָמָּה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִם, הרואים שאין אתה מגיב לצעקתנו: "אַיֵּה אֶלֹהֵיהֶם?" יִוָּדַע בַּגּוֹיִם, לא רק לעתיד לבוא אלא גם לְעֵינֵינוּ, בעודנו רואים, נִקְמַת דַּם עֲבָדֶיךָ הַשָּׁפוּךְ.

תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת אָסִיר כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ הוֹתֵר בְּנֵי תְמוּתָה

תָּבוֹא לְפָנֶיךָ אֶנְקַת, גניחת, בכי האָסִיר, הנתון בשבי ביד האויבים. כְּגֹדֶל זְרוֹעֲךָ, כוחך הוֹתֵר, השאר בחיים והצל את בְּנֵי התְמוּתָה, הנועדים למות מישראל.

וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם אֶל חֵיקָם חֶרְפָּתָם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ אֲדֹנָי

וְהָשֵׁב לִשְׁכֵנֵינוּ שִׁבְעָתַיִם, פי כמה וכמה אֶל חֵיקָם, את העונש על חֶרְפָּתָם, החירופים שלהם אֲשֶׁר חֵרְפוּךָ, אֲדֹנָי.

אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ

הרי אֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאן מַרְעִיתֶךָ. נוֹדֶה לְּךָ לְעוֹלָם, לְדוֹר וָדֹר נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ.