לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד לְהַזְכִּיר

לַמְנַצֵּחַ, לְדָוִד לְהַזְכִּיר, להעלות את קיומו של דוד לזיכרון לפני ה'.

אֱלֹהִים לְהַצִּילֵנִי; ה' לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה

אֱלֹהִים, מהר לְהַצִּילֵנִי; ה', לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה, מהר נא.

יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי

יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ, יתביישו מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, יִסֹּגוּ, ינוסו ויירתעו אָחוֹר וְיִכָּלְמוּ חֲפֵצֵי רָעָתִי.

יָשׁוּבוּ עַל עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים הֶאָח הֶאָח

יָשׁוּבוּ עַל עֵקֶב שהוא בָּשְׁתָּם, יחזרו על עקבותיהם מבוישים, אותם הָאֹמְרִים על מפלתי: "הֶאָח, הֶאָח!".

יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ; וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל אֱלֹהִים אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ

וכנגדם – יָשִׂישׂוּ וְיִשְׂמְחוּ בְּךָ כָּל מְבַקְשֶׁיךָ; וְיֹאמְרוּ תָמִיד "יִגְדַּל אֱלֹהִים", אלה שהם אֹהֲבֵי יְשׁוּעָתֶךָ.

וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן אֱלֹהִים חוּשָׁה לִּי עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה ה' אַל תְּאַחַר

בסיכום חוזר המשורר אל עצמו: וַאֲנִי עָנִי וְאֶבְיוֹן. אֱלֹהִים, חוּשָׁה לִּי, מהר, כי אני זקוק לעזרה מידית, עֶזְרִי וּמְפַלְטִי אַתָּה, ה', אַל תְּאַחַר להצילני מצרותי.