לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מַשְׂכִּיל לְדָוִד,

בְּבֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ

בְּבֹא הַזִּיפִים, אנשי העיר זיף, וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל: הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ, ואז פנה שאול לתפוס את דוד שם, אבל כיוון שדוד ידע על כך, הוא נמלט בעוד מועד. על ההצלה הזו הוא מודה.

אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי

אֱלֹהִים, בְּשִׁמְךָ, בעבור שמך ועל ידו הוֹשִׁיעֵנִי, וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי לכף זכות.

אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִי

אֱלֹהִים, שְׁמַע תְּפִלָּתִי, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִי.

כִּי זָרִים קָמוּ עָלַי וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי לֹא שָׂמוּ אֱלֹהִים לְנֶגְדָּם סֶלָה

כִּי זָרִים שאין להם סיבה מיוחדת לשנוא אותי קָמוּ עָלַי, וְעָרִיצִים בִּקְשׁוּ נַפְשִׁי, לֹא שָׂמוּ אֱלֹהִים לְנֶגְדָּם. והרי אין להם כל סיבה וכל טעם להציק לי. אין הם מתחשבים בדבר בשנאתם השרירותית כלפי. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן.

הִנֵּה אֱלֹהִים עֹזֵר לִי אֲדֹנָי בְּסֹמְכֵי נַפְשִׁי

הִנֵּה אני בטוח שאֱלֹהִים עֹזֵר לִי, אֲדֹנָי בְּסֹמְכֵי, שרוי בקרב תומכי נַפְשִׁי.

יָשִׁיב הָרַע לְשֹׁרְרָי בַּאֲמִתְּךָ הַצְמִיתֵם

יָשִׁיב הָרַע לְשֹׁרְרָי, לאויבי הצופים לי רע, בַּאֲמִתְּךָ, במידת האמת שלך הַצְמִיתֵם, השמד אותם.

בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה לָּךְ אוֹדֶה שִּׁמְךָ ה' כִּי טוֹב

ואני בִּנְדָבָה אֶזְבְּחָה לָּךְ על הישועה, אוֹדֶה שִּׁמְךָ, ה', כִּי טוֹב,

כִּי מִכָּל צָרָה הִצִּילָנִי וּבְ אֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי

כִּי מִכָּל צָרָה הִצִּילָנִי, וּבְמפלת אֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי.