לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר

לַמְנַצֵּחַ, העומד בראש המקהלה או הנגנים לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר.

כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה

המזמור פותח בקריאה כלל עולמית לקבל את מלכות ה':כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף, מחאו כפיים, הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה,

כִּי ה' עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ

כִּי ה' עֶלְיוֹן ולְיוֹן נוֹרָא, מעורר יראה, נכבד ונערץ, מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ.

יַדְבֵּר עַמִּים תַּחְתֵּינוּ וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ

מלכות ה' ניכרת בעולם, בעם ישראל ובארצו. יַדְבֵּר, יכניע עַמִּים תַּחְתֵּינוּ, וּלְאֻמִּים תַּחַת רַגְלֵינוּ. כאן נרמז כיבוש הארץ –

יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה

יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ בארץ ישראל, אֶת גְּאוֹן, גודלו ומקור גאוותו של יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב, שהרי ארץ ישראל היא ארץ נבחרת. סֶלָה, סימן מוסיקלי; אכן; או: לעולם.

עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר

עָלָה כבוד אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, תקיעה חגיגית שיש בה כבוד והדר, כבוד ה' עלה בְּקוֹל שׁוֹפָר.

זַמְּרוּ אלֹהִים זַמֵּרוּ זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ זַמֵּרוּ

זַמְּרוּ לאלֹהִים, זַמֵּרוּ. זַמְּרוּ לְמַלְכֵּנוּ, ה', זַמֵּרוּ,

כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל

כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים, ולכבודו זַמְּרוּ מַשְׂכִּיל, כינוי לשיר מסוים, אולי זמר שעשוי בהשכל או שמעורר את שומעיו לעניין מושכל.

מָלַךְ אֱלֹהִים עַל גּוֹיִם אֱלֹהִים יָשַׁב עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ

כאן מתוארת מלכות שמים לאחר ההמלכה האוניברסלית:מָלַךְ אֱלֹהִים עַל כל הגּוֹיִם, העמים, אֱלֹהִים יָשַׁב למלוך עַל כִּסֵּא קָדְשׁוֹ.

נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ מְאֹד נַעֲלָה

בכינוס הזה שבו ניתן כבוד לה', נְדִיבֵי, נכבדי העַמִּים נֶאֱסָפוּ, והם מצטרפים לעַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, עם ישראל, כִּי לֵאלֹהִים מָגִנֵּי אֶרֶץ. בידו הכוחות להגן ולשמור על הארץ, כי הוא מְאֹד נַעֲלָה, מתעלה מעל לכול.