לְדָוִד מַשְׂכִּיל אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה

לְדָוִד מַשְׂכִּיל, כינוי לשיר שעיקרו הגות ועיון, או ללחן של שיר שהתחיל במלה זו. אַשְׁרֵי, מאושר, מחוזק נְשׂוּי פֶּשַׁע, מי שפשעו נסלח, כְּסוּי חֲטָאָה, מי שאין לו קשר לפשעים, והוא כמו מוגן ומכוסה מן החטא.

אַשְׁרֵי אָדָם לֹא יַחְשֹׁב ה' לוֹ עָוֹן וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה

אַשְׁרֵי אָדָם אשר לֹא יַחְשֹׁב, ימצא ויחשיב ה' לוֹ עָוֹן, פשע, וְאֵין בְּרוּחוֹ רְמִיָּה, זיוף.

כִּי הֶחֱרַשְׁתִּי בָּלוּ עֲצָמָי בְּשַׁאֲגָתִי כָּל הַיּוֹם

ואני עצמי גם כִּי, כאשר הֶחֱרַשְׁתִּי, אני שותק, בָּלוּ, נשחקות עֲצָמָי, עצמותי, וכך גם בְּשַׁאֲגָתִי, כשאני צועק ובוכה כָּל הַיּוֹם,

כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי בְּחַרְבֹנֵי קַיִץ סֶלָה

כִּי יוֹמָם וָלַיְלָה תִּכְבַּד עָלַי יָדֶךָ. בייסורי הגוף ובמאורעות החיים אני מרגיש כאילו יד כבדה לוחצת אותי. נֶהְפַּךְ לְשַׁדִּי, השמנונית שבי. כוח החיים שלי יוצא כמו נוזל המתמצה בְּחַרְבֹנֵי, ביובש הקַיִץ. אני מרגיש כאילו חום עז מייבש את כל הלחות שבי. סֶלָה.

חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי אָמַרְתִּי אוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה' וְאַתָּה נָשָׂאתָ עֲוֹן חַטָּאתִי סֶלָה

חַטָּאתִי אוֹדִיעֲךָ, אינני מתיימר להיות בלי חטא, אבל אני מודה על חטאי ומספר עליו לפניך, וַעֲוֹנִי לֹא כִסִּיתִי, הסתרתי, אָמַרְתִּי לעצמי: אוֹדֶה עֲלֵי, אתוודה עלוֹדֶה עֲלֵי פְשָׁעַי לַה'. וְאַתָּה נָשָׂאתָ, סלחת לעֲוֹן חַטָּאתִי. סֶלָה.

עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ

עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא, בזמנים שצריך למצוא מוצא, כשאדם עומד על פרשת דרכים או כשהוא חסר אונים – רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים, זרמי שיטפון המאיימים של המציאות אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ.

אַתָּה סֵתֶר לִי; מִצַּר תִּצְּרֵנִי ; רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה

אַתָּה, ה', סֵתֶר, מחסה לִי; מִצַּר, מאויבים או מצרות תִּצְּרֵנִי, תשמור אותי; רָנֵּי פַלֵּט, שירת הצלה תְּסוֹבְבֵנִי, תקיף אותי בהודיה על עזרתך. סֶלָה.

אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ ; אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי

כאן מוסר המשורר את המענה של ה': אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ, אלמד אותך בְּדֶרֶךְ זוּ, אשר תֵלֵךְ בה; אִיעֲצָה עָלֶיךָ אייעץ לך בעֵינִי, מתוך השגחה ופיקוח, והעצה מופנית לכל בני האדם:

אַל תִּהְיוּ כְּסוּס כְּפֶרֶד אֵין הָבִין בְּמֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ לִבְלוֹם בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ

אַל תִּהְיוּ כְּסוּס או כְּפֶרֶד אֵין הָבִין, שאינו מבין דבר, שבְּאמצעות מֶתֶג וָרֶסֶן עֶדְיוֹ, שעטתו וגאוותו לִבְלוֹם, ייבלם וירוסן, כדי שבַּל קְרֹב, לא יקרב אֵלֶיךָ. הבהמה זקוקה למחסומים חיצוניים כדי שלא תיפגע.

רַבִּים מַכְאוֹבִים לרָשָׁע וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ

בסופו של דבר רַבִּים מַכְאוֹבִים לשם ריסונו של הרָשָׁע, וְאילו הַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ וישמור עליו מפני המכאובים.

שִׂמְחוּ בַה' וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ כָּל יִשְׁרֵי לֵב

שִׂמְחוּ בַה' וְגִילוּ צַדִּיקִים וְהַרְנִינוּ, שירו כָּל יִשְׁרֵי לֵב.