לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא צוּרִי אַל תֶּחֱרַשׁ מִמֶּנִּי פֶּן תֶּחֱשֶׁה מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם יוֹרְדֵי בוֹר

לְדָוִד. אֵלֶיךָ, ה', אֶקְרָא: צוּרִי, חוזקי, לֶיךָ, ה', אֶקְרָא: צוּרִי,אַל תֶּחֱרַשׁ, תתעלם מִמֶּנִּי, פֶּן תֶּחֱשֶׁה, תחריש מִמֶּנִּי וְאז נִמְשַׁלְתִּי עִם, אפשר יהיה להשוות אותי ליוֹרְדֵי בוֹר, ההולכים למות. אם לא תפנה אלי, לא יהיה לי קיום. ההכרה שה' שומע את קולי היא חלק מכוחי. לאמתו של דבר, רק עזרתו היא הנותנת לי חיים.

שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ בְּנָשְׂאִי יָדַי אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ

שְׁמַע את קוֹל תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי, כשאני מתחנן אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאִי, כשאני מרים את יָדַי בתפילה אֶל דְּבִיר, האולם הפנימי של קָדְשֶׁךָ.

אַל תִּמְשְׁכֵנִי עִם רְשָׁעִים וְעִם פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם רֵעֵיהֶם ורָעָה בִּלְבָבָם

אַל תִּמְשְׁכֵנִי, תקרֵב או תשייך אותי עִם רְשָׁעִים וְעִם פֹּעֲלֵי אָוֶן, פושעים שהם דֹּבְרֵי שָׁלוֹם עִם רֵעֵיהֶם, ובאותה עת רָעָה בִּלְבָבָם, כי האנשים הללו מסוכנים יותר מאויבים גלויים.

תֶּן לָהֶם כְּפָעֳלָם וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם; כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם; הָשֵׁב גְּמוּלָם לָהֶם

תֶּן לָהֶם עונש כְּפָעֳלָם, ולא מעבר לכך, וּכְרֹעַ מַעַלְלֵיהֶם; כְּמַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם תֵּן לָהֶם; הָשֵׁב גְּמוּלָם, שילום עונשם לָהֶם.

כִּי לֹא יָבִינוּ אֶל פְּעֻלֹּת ה' וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם

כִּי הם לֹא יָבִינוּ, אינם מתבוננים אֶל פְּעֻלֹּת ה' וְאֶל מַעֲשֵׂה יָדָיו. אין הם רוצים לחשוב על כך, ולכן הם עושים רעות בעולם. אך למרות כל תחבולותיהם ה' יֶהֶרְסֵם וְלֹא יִבְנֵם.

בָּרוּךְ ה' כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי

וכאן דברי תודה – בָּרוּךְ ה' כִּי שָׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנָי.

ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ

ה' הוא עֻזִּי וּמָגִנִּי, בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי, וַיַּעֲלֹז, שמח לִבִּי בעזרתו, וּמִשִּׁירִי, באמצעות שירי אֲהוֹדֶנּוּ, אודה לו, או: אתן לו הוד ותפארת.

ה' עֹז לָמוֹ וּמָעוֹז יְשׁוּעוֹת מְשִׁיחוֹ הוּא

ה' הוא עֹז לָמוֹ, להם – לבוטחים בו, וּמָעוֹז, מבצר יְשׁוּעוֹת למְשִׁיחוֹ – מלך ישראל הוּא.

הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְֹּאֵם עַד הָעוֹלָם

ומסיים בתפילה על טוּב ישראל:הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, עם ישראל וארצו וּרְעֵם, הנהג אותם כרועה המנהיג את עדרו, וְנַשְֹּאֵם, הגבה אותם, הובילם והחזיקם עַד הָעוֹלָם, לנצח.