לְדָוִד ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ה' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד

לְדָוִד. ה' הוא אוֹרִי וְיִשְׁעִי, וכיוון שהוא מאיר עלי ועוזר לי בצרה מִמִּי אִירָא?! כיוצא בזה: ה' הוא מָעוֹז, מבצר ומחסה לחַיַּי, לכן מִמִּי אֶפְחָד?!

בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי צָרַי וְאֹיְבַי לִי הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ

בִּקְרֹב עָלַי מְרֵעִים, רשעים לֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרִי, אלו הם צָרַי, שונאי וְאֹיְבַי המתנכלים לִי – הֵמָּה כָשְׁלוּ וְנָפָלוּ.

אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ

אִם תַּחֲנֶה, יחנה עָלַי מַחֲנֶה צבא, לֹא יִירָא לִבִּי כי ה' מחסי. אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה, בְּזֹאת – בעובדה שה' אורי וישעי אֲנִי בוֹטֵחַ.

אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה'אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ

דוד סמוך ובטוח שה' מגונן עליו, ועל כן אינו מתפלל על ביטחונו, אלא על דבר אחר: בקשה אַחַת בלבד שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה', ורק אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ – שִׁבְתִּי, תהיה ישיבתי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי, לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר, להיכנס בקביעות, מדי בוקר בְּהֵיכָלוֹ. בקשה זו, במיוחד מפיו של מי שאיננו כהן או לוי, מבטאת את דבקותו ואת העונג שהוא מוצא בהימצאו שם.

כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי

כִּי, כאשר יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה, בסוכתו בְּיוֹם רָעָה, כשיַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר, בחוזק ובגובה יְרוֹמְמֵנִי;

וְעַתָּה יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי סְבִיבוֹתַי וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'

וְעַתָּה, כשה' מגן ומגביה אותי, יָרוּם רֹאשִׁי עַל אֹיְבַי שמסְבִיבוֹתַי, וְאֶזְבְּחָה בְאָהֳלוֹ זִבְחֵי תְרוּעָה, זבחי תודה שמביא אדם על ניצחון והצלחה, ואָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לַה'.

שְׁמַע ה'קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי

שְׁמַע, ה', את קוֹלִי כאשר אֶקְרָא, וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי.

לְךָ אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנָי אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ

לְךָ, בשבילך, במקומך אָמַר לִבִּי לכל אדם, כמצטט את דבריך: "בַּקְּשׁוּ את פָנָי". זהו הדבר שאתה, ה', מבקש. ואכן אני נענה לקריאה – אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּשׁ.

אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי אַל תַּט בְּאַף עַבְדֶּךָ עֶזְרָתִי הָיִיתָ אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי אֱלֹהֵי יִשְׁעִי

אַל תַּסְתֵּר את פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי להפקירני לפגעי העולם. אַל תַּט, תרחיק הצדה בְּאַף, מתוך כעס, גם אם הוא מוצדק, את עַבְדֶּךָ. עֶזְרָתִי הָיִיתָ עד עכשיו, וגם בעתיד אַל תִּטְּשֵׁנִי וְאַל תַּעַזְבֵנִי, אֱלֹהֵי יִשְׁעִי.

כִּי אָבִי וְאִמִּי עֲזָבוּנִי וַה' יַאַסְפֵנִי

והביטוי החזק ביותר לדבקות בה' לבדו:כִּי גם אם אָבִי וְאִמִּי, שהקשר עמם אמור להתקיים כמעט ללא תנאי, עֲזָבוּנִי, ובמישור האנושי אני נטוש ושרוי בבדידות שאין למעלה ממנה – וַה' יַאַסְפֵנִי, כי הוא מחסה לכול, גם למי שנזנח מכל הבחינות.

הוֹרֵנִי ה' דַּרְכּךָ וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר לְמַעַן שׁוֹרְרָי

הוֹרֵנִי, למד אותי, ה', את דַּרְכּךָ הטובה, וּנְחֵנִי בְּאֹרַח מִישׁוֹר, בדרך ישרה במובן המוסרי ובחיי המעשה, לְמַעַן שׁוֹרְרָי, לנוכח אויבי.

אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ צָרָי כִּי קָמוּ בִי עֵדֵי שֶׁקֶר ויפֵחַ חָמָס

אַל תִּתְּנֵנִי בְּנֶפֶשׁ, תסגירני ביד שאיפותיהם של צָרָי, שונאי, כִּי קָמוּ בִי, שהתייצבו כנגדי כעֵדֵי שֶׁקֶר, להעליל עלי עלילות שווא וכמו יפֵחַ, עד ההוגה דברי חָמָס.

לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים

הם היו מצליחים, לוּלֵא הֶאֱמַנְתִּי לִרְאוֹת בְּטוּב ה' בְּאֶרֶץ חַיִּים. רק הודות לתפילה ולתקווה אוכל לשונאי.

קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'

ומסיים בחיזוק ועידוד לעצמו ולכל אדם: קַוֵּה, יַחל אֶל ה', חֲזַק, התחזק בדרכך וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ, וְגם אם לא תראה מיד את התוצאות, קַוֵּה אֶל ה'.