לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לדָוִד

לַמְנַצֵּחַ, מִזְמוֹר לכבוד דָוִד ומלכותו.

יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב

המשורר פונה למלך:יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, יְשַׂגֶּבְךָ, יגביה ויחזק אותך שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב.

יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ

יִשְׁלַח ה' את עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ, ממקום משכנו, וּמִצִּיּוֹן שבקרבת המקדש יִסְעָדֶךָּ, יתמוך בך.

יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה

יִזְכֹּר, יעלו בזיכרונו בחיבה כָּל מִנְחֹתֶךָ, המנחות שהקרבת, וְאת עוֹלָתְךָ, קרבנות העולה שלך ה' יְדַשְּׁנֶה, יקבל כקרבן דשן ומובחר. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן. ואולי: כך יהיה לעַד.

יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא

יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ, כרצונך, וְכָל עֲצָתְךָ, תכניותיך יְמַלֵּא.

נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ

נְרַנְּנָה לה' בִּישׁוּעָתֶךָ, וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, נניףשׁוּעָתֶךָ, וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל, את דגלנו. נתאסף תחת שם אלוקינו ונרומם את שמו בניצחון. ושוב, בפנייה ישירה למלך: יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ.

עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ

עַתָּה, כאשר מגיע הניצחון יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' את מְשִׁיחוֹ, המלך שהוא נמשח בשם ה'; יַעֲנֵהוּ – את המלך בתפילתו מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ, בִּגְבֻרוֹת אשר ביֵשַׁע יְמִינוֹ, בימינו המושיעה של ה'. הימין היא היד המעניקה והנותנת, והיא המכניעה את האויבים כדי להביא ישועה.

אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר

אויבים אֵלֶּה יכולים לבוא כנגדנו בָרֶכֶב, כלי המלחמה החזק ביותר בעולם העתיק, וְאֵלֶּה בַסּוּסִים המקנים מהירות ועצמה, וַאֲנַחְנוּ, גם אם איננו משופעים בכלי מלחמה, בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר.

הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד

הֵמָּה – בעלי הרכב והסוסים כָּרְעוּ וְנָפָלוּ, וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד.

ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ

ה', הוֹשִׁיעָה, הושַע; הַמֶּלֶךְ, ה' יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.