תְּפִלָּה לְדָוִד שִׁמְעָה ה' צֶדֶק הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה

תְּפִלָּה לְדָוִד. שִׁמְעָה ה' את דברי שנאמרים בצֶדֶק, ביושר ובכנות, הַקְשִׁיבָה רִנָּתִי, נעימת תפילתי, הַאֲזִינָה תְפִלָּתִי הנאמרת בְּלֹא שִׂפְתֵי מִרְמָה. בַּקשתי:

מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה מֵישָׁרִים

מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא לאור, כי במשפט זה יתברר צדקי, ואיוושע. עֵינֶיךָ תֶּחֱזֶינָה, יראו מֵישָׁרִים, אמת, אף אם אני אכן אשם בדבר כלשהו. המשפט הזה איננו רק משפט המעשה אלא אף משפט המחשבה והרצונות –

בָּחַנְתָּ לִבִּי; פָּקַדְתָּ לַּיְלָה; צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא; זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי

בָּחַנְתָּ לִבִּי; פָּקַדְתָּ, בדקת את לבי גם בלַּיְלָה; צְרַפְתַּנִי, חיפשת בי סיגים כדרך שעושה הצורף, אך בַל תִּמְצָא; גם אם זַמֹּתִי, עלה בלבי רעיון והרהור שאינו ראוי, בַּל יַעֲבָר פִּי, לא אמרתי דברים אלו בפי בוודאי.

לִפְעֻלּוֹת אָדָם בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ ; אֲנִי שָׁמַרְתִּי אָרְחוֹת פָּרִיץ

באשר לִפְעֻלּוֹת אָדָם, אותם דברים שאני עושה בעולם כאחד האדם, אני פועל בִּדְבַר שְׂפָתֶיךָ, כפי שאתה מצווה עלי; אֲנִי שָׁמַרְתִּי מלהגיע לאָרְחוֹת, דרכי פָּרִיץ, רשע, פורץ גדר.

תָּמֹךְ אֲשֻׁרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ בַּל נָמוֹטּוּ פְעָמָי

תָּמֹךְ, תמכתי אֲשֻׁרַי, רגלַי ופסיעותי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ, בדרכים שסללת, בַּל, לא נָמוֹטּוּ, כשלו פְעָמָי, צעדי.

אֲנִי קְרָאתִיךָ כִי תַעֲנֵנִי אֵל הַט אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי

אֲנִי קְרָאתִיךָ בתקווה כִי תַעֲנֵנִי, אֵל, ובידך לעזרני. הַט אָזְנְךָ לִי, שְׁמַע אִמְרָתִי.

הַפְלֵה חֲסָדֶיךָ מוֹשִׁיעַ חוֹסִים מִמִתְקוֹמְמִים בִּימִינֶךָ

הַפְלֵה, הכר לי את חֲסָדֶיךָ, אתה המוֹשִׁיעַ את החוֹסִים בך מִפני מִתְקוֹמְמִים, מהמורדים בך שהם אויבי, והחזיקני בִּימִינֶךָ.

שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי

שָׁמְרֵנִי כְּמו ששומרים אִישׁוֹן בַּת עָיִן, את בָּבת העין, בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי

מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ שַׁדּוּנִי אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ יַקִּיפוּ עָלָי

מִפְּנֵי רְשָׁעִים זוּ, אשר שַׁדּוּנִי, שודדים אותי, מפני אֹיְבַי בְּנֶפֶשׁ אשר יַקִּיפוּ עָלָי, הסובבים אותי במצור.

חֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ פִּימוֹ דִּבְּרוּ בְגֵאוּת

אלו הם אנשים תקיפים שחֶלְבָּמוֹ סָּגְרוּ, שומנם מקיף את גופם, אנשים עשירים השקועים בהנאותיהם ואטומים; פִּימוֹ, בפיהם דִּבְּרוּ בְגֵאוּת.

אַשֻּׁרֵנוּ עַתָּה סְבָבוּנוּ עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת בָּאָרֶץ

אַשֻּׁרֵנוּ, אני רואה את האויב – עַתָּה סְבָבוּנוּ, הנה הם מכתרים אותנו. את עֵינֵיהֶם יָשִׁיתוּ לִנְטוֹת, הם מפנים בָּאָרֶץ לחפש אחר קרבנות ולתפסם.

דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרֹף וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים

דִּמְיֹנוֹ – האויב בעיני כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף, המשתוקק לִטְרֹף, וְכִכְפִיר יֹשֵׁב בְּמִסְתָּרִים ואורב לטרפו.

קוּמָה ה' קַדְּמָה פָנָיו הַכְרִיעֵהוּ פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע חַרְבֶּךָ

קוּמָה, ה', קַדְּמָה פָנָיו במלחמה, הַכְרִיעֵהוּ, נצח אותו, פַּלְּטָה נַפְשִׁי מֵרָשָׁע בחַרְבֶּךָ.

מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים וצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם

הצל את נפשי מהרשע להיות מִמְתִים, מאנשים שתחת יָדְךָ והשגחתך, ה', מִמְתִים מֵחֶלֶד, מאנשי העולם שחֶלְקָם בַּחַיִּים, ושמצְפוּנְךָ, מאוצרותיך הצפונים תְּמַלֵּא בִטְנָם. אנשים צדיקים אלו – לא רק הם עצמם ישבעו אלא גם יִשְׂבְּעוּ הבָנִים שלהם, וְהִנִּיחוּ את יִתְרָם, מה שייוותר להם לְעוֹלְלֵיהֶם.

אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ

תפילה-תקווה אישית לסיום: אֲנִי בְּצֶדֶק, באמת, אל נכון אֶחֱזֶה, אראה את פָנֶיךָ, אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ, גם בזמן העֵרוּת, כדרך הנביאים, את תְּמוּנָתֶךָ.