הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, ומקהלת הקהל עונה: כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הודו לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ, לַיחיד שיכול לעשות נפלאות גדולות, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

תיאור הנפלאות הללו: הודו לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הודו לְרֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם, למי שכיסה את תהומות המים בארץ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הודו לְעֹשֵׂה אוֹרִים, מאורות גְּדֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הודו לעושה אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הודו לעושה אֶת הַיָּרֵחַ וְהכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

לְמַכֵּה מִצְרַיִם בּבְכוֹרֵיהֶם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

כמו קודמו גם מזמור זה עובר מתיאור גדולת ה' בעולם לתיאור גדולתו במעשיו בהיסטוריה: הודו לְמַכֵּה מִצְרַיִם בּאמצעות הכאת בְכוֹרֵיהֶם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

וַיּוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם – מתוך המצרים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה, בגבורה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִיםכִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הודו לְגֹזֵר, לקורע את יַם סוּף לִגְזָרִים,כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

והנס השני באותו הקשר: וְהֶעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

והנס השלישי: וְנִעֵר, טלטל, זרק את פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְיַם סוּף, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הודו לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר, שסיפק להם שם את כל צורכיהם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הודו לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים על סף הכניסה לארץ כנען ובתוכה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הודו למי שהרג לְסִיחוֹן, את סיחון מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

ולְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

וכן הודו למי שהרג לְעוֹג, את עוג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. חֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

וכאן באים דברים שאינם שייכים למאורע היסטורי מסוים: שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ, בזמן ירידתנו והשפלתנו זָכַר לָנוּ, אותנו להושיענו, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

וַיִּפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

וַיִּפְרְקֵנוּ, הציל אותנו מִצָּרֵינוּ, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

והעניין הקבוע והמתמיד ביותר: הודו למי שנֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, למפרנס את כל יצורי העולם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.

הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

והמשורר מסכם ברינה: הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.