menu
small logo

חזור

תהילים

פרק קלג

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד. הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים, בני ישראל, ובעיקר בני ירושלים גַּם יָחַד. הטובה והנועם ששורים עליהם דומים למראה שהם רואים, כשהם צופים בתפארת הכהנים:

כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו

כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב, המבושם עַל הָרֹאשׁ הנוטף ויֹרֵד עַל הַזָּקָן, זְקַן אַהֲרֹן ובניו הכהנים אחריו, שהוא זקן ארוך שֶׁיֹּרֵד עַל, עד פִּי, פתח מִדּוֹתָיו, מדיו, לבושו. השמן המבושם המחליק שיורד על זקן הכהן מבטא שפע, כבוד, תפארת ונחת.

כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם

הרווחה הגדולה מתוארת באמצעות תיאור פנטסטי: כְּטַל, כמים היורדים מהר חֶרְמוֹן, שבגלל גובהו ומיקומו מרובים בו הגשמים והטללים, שֶׁיֹּרֵד במקום שאין בו טללים לרוב – עַל הַרְרֵי צִיּוֹן, כִּי שָׁם – בציון צִוָּה ה' אֶת הַבְּרָכָה, שהיא חַיִּים על כל תכונותיהם ומעלותיהם, עַד הָעוֹלָם, לעולם.