שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה'

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. מִמַּעֲמַקִּים, ממצוקה ומשפל המדרגה, או: מפנימיות הלב קְרָאתִיךָ, ה':

אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי

אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלִי, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי.

אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד

אִם את העֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר, יָהּ – אֲדֹנָי, מִי יַעֲמֹד בכך?! לא נוכל לעמוד במשא עוונותינו המצטברים.

כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא

כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא, כדי שייראו ממך וייזהרו שלא לקלקל את המעשים הלאה. לולא הייתה סליחה, היה אדם מניח שאין לו תקנה, ולאחר שנכשל היה מידרדר עוד ועוד.

קִוִּיתִי ה' קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי

קִוִּיתִי אל ה', קִוְּתָה נַפְשִׁי, וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי, אני מייחל ומשתוקק.

נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר

נַפְשִׁי מצפה ומייחלת לַאדֹנָי יותר מִציפייתם של שֹּׁמְרִים בלילה לַבֹּקֶר, שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר. הבוקר מגלם בעבורם את קץ שמירתם וכן את הישועה והעזרה שלהן הם מייחלים.

יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת

יַחֵל, קווה, צַפה, יִשְׂרָאֵל, אֶל ה', כִּי עִם ה' הַחֶסֶד, וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת, ישועה. בידו הכוח לפדות ולהציל ככל שירצה,

והוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו

ולכן הוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו.