שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה. אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת – שָׁוְא, לחינם עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, כי הבית יתמוטט. אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר – שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר, שכן ההגנה על אותה עיר לא תועיל, והעיר תיפרץ.

שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא

כך הוא גם בחיים הכלכליים: שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם, המשתדלים להתחיל בעבודתם מוקדם, וגם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת, הממשיכים לעבוד עוד ועוד, אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים, האוכלים את לחמם בעצב, בטרדות ובתכניות למען העתיד. המאמצים המתמידים להצליח ולשגשג עלולים שלא לשאת פֵּרות. לעומת זאת, כֵּן יִתֵּן ה' לִידִידוֹ, לאוהבו שֵׁנָא, שינה. ה' מאפשר לאדם הבוטח בו שחייו יעלו יפה והוא יישן במנוחה.

הִנֵּה נַחֲלַת ה'בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן

הדבר נכון גם ביחס לשאר מתנות ה': הִנֵּה נַחֲלַת ה', מה שה' מנחיל לבני האדם הם בָּנִים, השָׂכָר שהם מקבלים ממנו הוא פְּרִי הַבָּטֶן, הילדים.

כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים

כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן גם בְּנֵי הַנְּעוּרִים, היוצרים את העתיד. והוא ממשיך בדימוי החצים:

אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר

אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ, הכלי שבו מונחים החצים, מֵהֶם. מאושר מי שהתברך בילדים רבים. מי שזכו לזרע רב לֹא יֵבֹשׁוּ, יתביישו כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר, הן במלחמה ממשית הן בדיונים פנימיים בשער העיר הם ירגישו חזקים יותר.