שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל ה' בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי ויַּעֲנֵנִי

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת. אֶל ה' בַּצָּרָתָה לִּי, בצרתיל ה' בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי והוא יַּעֲנֵנִי.

ה' הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְׂפַת שֶׁקֶר מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה

ה', הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְׂפַת שֶׁקֶר, מדברי השקר שמספרים עלי, מִלָּשׁוֹן רְמִיָּה. ובאמצע תחינתו המשורר מוסיף דברי תוכחה כלפי המרמים:

מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה

הרי מַה יִּתֵּן לְךָ וּמַה יֹּסִיף לָךְ לָשׁוֹן רְמִיָּה?! איזו תועלת יש בהפצת דברי שקר והשמצות על הזולת?! לשון הרע מתפשטת במהירות, אבל בדרך כלל אין היא אלא דרך לפגוע באחרים, בלי שהאומר יפיק מכך הנאה או תועלת. אין בהם אלא סיפוק מעוות של רצון להזיק לזולת.

חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים

לעתים מפיצי השקרים עצמם נענשים. תרמיתם פוגעת בהם עצמם כאילו הביאה בהם חִצֵּי גִבּוֹר שְׁנוּנִים, חדים עִם גַּחֲלֵי רְתָמִים, גחלים הבוערות במשך זמן רב. לשון השקר מביאה לייסורים מתמשכים בלבד.

אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר

האדם המושמץ מכל צד חש מה שמרגיש האדם גולה או נצור בידי אויבים זרים ומנוכרים ולמודי קרבות. אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי בצדו של מֶשֶׁךְ, שמו של עם מרוחק, שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי שבטי קֵדָר הערבים.

רַבַּת שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם

המועקה המתמשכת של המושמץ מדומה לאיבה מתמשכת העלולה להתפרץ בכל עת – רַבַּת, הרבה מאוד שָׁכְנָה לָּהּ נַפְשִׁי, אני עצמי חי עִם שׂוֹנֵא שָׁלוֹם.

אֲנִי שָׁלוֹם וְכִי אֲדַבֵּר הֵמָּה לַמִּלְחָמָה

והרי אֲנִי, כוונתי ורצוני בשָׁלוֹם, וְכִי, כאשר אֲדַבֵּר אתם – הֵמָּה כוונתם לַמִּלְחָמָה.