חזור
תהילים
פרק קטזאָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי
לא רק בזמנים שמחים אני מרגיש את קרבת ה'; אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי, קול תַּחֲנוּנָי. אני שמח בה' לא רק בכך שהוא מושיע אותי; אני אוהב את עצם הקשבתו לתפילתי.
כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי וּבְיָמַי אֶקְרָא
כִּי הִטָּה אָזְנוֹ לִי וּבְיָמַי הקשים אֶקְרָא, קראתי אל ה'.
אֲפָפוּנִי חֶבְלֵי מָוֶת וּמְצָרֵי שְׁאוֹל מְצָאוּנִי צָרָה וְיָגוֹן אֶמְצָא
אֲפָפוּנִי, עטפו אותי מכל עבר חֶבְלֵי מָוֶת, צרות שכבלו אותי, וגם: צירי מוות, ייסורים קשים, וּמְצָרֵי, מצוקות של שְׁאוֹל מְצָאוּנִי, תפסוני. צָרָה וְיָגוֹן, צער אֶמְצָא, מצאתי בדרכי,
וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא אָנָּה ה' מַלְּטָה נַפְשִׁי
וּבתוך כל אלה בְשֵׁם ה' אֶקְרָא: אָנָּה, אנא, בבקשה ה', מַלְּטָה, הצל את נַפְשִׁי.
חַנּוּן ה' וְצַדִּיק וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם
ואכן, חַנּוּן, רחום ה' וְצַדִּיק, וֵאלֹהֵינוּ מְרַחֵם.
שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה'דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ
שֹׁמֵר פְּתָאיִם, חסרי ניסיון המתפתים בקלות גם לדברים שליליים, ה', ומאחר שהם אינם יודעים לשמור את עצמם, ה' שומר אותם מנזק. דַּלֹּתִי, הפכתי דל, אומלל, וְלִי ה' יְהוֹשִׁיעַ, יושיע.
שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי ה' גָּמַל עָלָיְכִי
שׁוּבִי, נַפְשִׁי, לִמְנוּחָיְכִי, למנוחתך, כִּי ה' גָּמַל עָלָיְכִי, עלייך, שילם לך טובה.
כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי
כִּי חִלַּצְתָּ, ה', את נַפְשִׁי מִמָּוֶת, אֶת עֵינִי הצלת מִן דִּמְעָה ואֶת רַגְלִי – מִדֶּחִי, ממכשול.
אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים
ועכשיו, לאחר שיצאתי מכל אלה, אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים, כי סכנת המוות שארבה לי בטלה, ושוב אני יכול לחיות בלי דאגה.
הֶאֱמַנְתִּי כִּי אֲדַבֵּר אֲנִי עָנִיתִי מְאֹד
הֶאֱמַנְתִּי בך כִּי אֲדַבֵּר, כאשר התפללתי אליך בעת מצוקתי, בשעה שאֲנִי עָנִיתִי, התעניתי וסבלתי מְאֹד.
אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי כָּל הָאָדָם כֹּזֵב
באותן שעות קשות חשתי בדידות קשה. ומתוך חווייתי הסובייקטיבית אֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי, בפזיזותי: כָּל הָאָדָם כֹּזֵב. ואולם לא פעם הסבל מתעצם בגלל ההנחה המוטעית של הסובל שאיש מסובביו אינו מתעניין בו בכנות ואינו נאמן לו. לחלופין: בשעת העינוי והדחק (חָפְזִי – דחקי) הגעתי להכרה כי רק בך אמונתי ומבטחי ולא בבני אדם.
מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי
ומכאן לדברי ההלל: מָה אָשִׁיב לַה' על כָּל תַּגְמוּלוֹהִי, מה שגמל עָלָי?!
כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא
כּוֹס יְשׁוּעוֹת, כוס היין הנשתית ברבים כדי לברך ולהלל עליה, אֶשָּׂא, ארים, וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא, כדי להודות לו:
נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ
את נְדָרַי שנדרתי לַה' בשעת מצוקתי, אֲשַׁלֵּם עכשיו, אחרי שנחלצתי מן הצרה, נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ, בפומבי, בנוכחות כל עם ישראל, כדי לרומם את שם ה' בעיני רבים.
יָקָר בְּעֵינֵי ה'הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו
יָקָר, כבד בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה, המוות לַחֲסִידָיו, של חסידיו, אוהביו, ואין הוא רוצה להביאו עליהם. על כן מבקש המשורר:
אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי
אָנָּה, אנא, בבקשה, ה', עזור לי כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ, ולא רק אני לבדי, אלא אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ, שפחתך, אני בן למשפחת עבדיך. מאחר שאני עבדך, אתה פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי, שחררת את כבלי הייסורים שלי. העבדות לך כרוכה ברוממות וביטחון.
לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא
לְךָ אֶזְבַּח זֶבַח תּוֹדָה על הנס והישועה, וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא בתפילה ובהודאה ובהודעה לכול:
נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ
את נְדָרַי שאולי נכללים בהם קרבנות תודה לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ
בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' בְּתוֹכֵכִי יְרוּשָׁלִָם הַלְלוּיָהּ
בְּחַצְרוֹת בֵּית ה' בְּתוֹכֵכִי, בתוכך, יְרוּשָׁלִָם. הַלְלוּיָהּ.