לְדָוִד מִזְמוֹר נְאֻם ה' לַאדֹנִי שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ

לְדָוִד מִזְמוֹר, מזמור על דוד. נְאֻם, דְּבר ה' לַאדֹנִי המלך: "שֵׁב לִימִינִי והמתן, עַד אשר אָשִׁית, אשים את אֹיְבֶיךָ הֲדֹם לְרַגְלֶיךָ, שכן אני אלחם את מלחמתך, ואשפיל את האויבים לרגליך.

מַטֵּה עֻזְּךָ יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן רְדֵה בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ

את מַטֵּה עֻזְּךָ, שרביט שלטונך החזק יִשְׁלַח ה' מִצִּיּוֹן, ובמטה זה רְדֵה, משול בְּקֶרֶב אֹיְבֶיךָ.

עַמְּךָ נְדָבֹת בְּיוֹם חֵילֶךָ בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ מֵרֶחֶם מִשְׁחָר לְךָ טַל יַלְדֻתֶיךָ

עַמְּךָ נְדָבֹת, מתנדב בְּיוֹם חֵילֶךָ, במלחמתך בְּהַדְרֵי, בהדרת קֹדֶשׁ, ביופי של קדושה, ביראת כבוד, מֵרֶחֶם מִשְׁחָר, מראשיתך, מלידתך כבר נועדת לכל זה. לְךָ, המלך, יישאר טַל יַלְדֻתֶיךָ, רעננות של ילדות".

נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם אַתָּה כֹהֵן לְעוֹלָם עַל דִּבְרָתִי מַלְכִּי צֶדֶק

ולכבוד ההמלכה הזאת נִשְׁבַּע ה' וְלֹא יִנָּחֵם: אַתָּה כֹהֵן, מנהיג, ראש וראשון לְעוֹלָם, עַל דִּבְרָתִי, אני נשבע שתמלוך על ירושלים כמַלְכִּי צֶדֶק, המלך הקדמון של העיר.

אֲדֹנָי עַל יְמִינְךָ מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ מְלָכִים

אֲדֹנָי עַל יְמִינְךָ, עוזר לך בכל מעשיך, מָחַץ בְּיוֹם אַפּוֹ, כעסו מְלָכִים.

יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת מָחַץ רֹאשׁ עַל אֶרֶץ רַבָּה

יָדִין בַּגּוֹיִם וישבור אותם במלחמה, עד שמחנה האויב יהיה מָלֵא גְוִיּוֹת, מָחַץ רֹאשׁ של האויב עַל אֶרֶץ רַבָּה, כאילו כולו מופָּל ארצה וראשו נמחץ.

מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ

ואילו המחנה שלך מִנַּחַל בַּדֶּרֶךְ יִשְׁתֶּה בלי שיפריעו לו. עַל כֵּן יָרִים רֹאשׁ במלחמתו.