הֹדוּ לה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ

הֹדוּ לה' כִּי הוא טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ,

יֹאמְרוּ גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר

את הקריאה הזאת יֹאמְרוּ בעיקר גְּאוּלֵי ה' אֲשֶׁר גְּאָלָם מִיַּד צָר, אויב,

וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב מִצָּפוֹן וּמִ יָּם

וּמֵאֲרָצוֹת קִבְּצָם, מִמִּזְרָח וּמִמַּעֲרָב, מִצָּפוֹן וּמִן היָּם או: מדרום, כלומר מכיוון ים סוף.

תָּעוּ בַמִּדְבָּר בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ

הקבוצה הראשונה בגאולים – הולכי מדבריות: תָּעוּ בַמִּדְבָּר, בִּישִׁימוֹן דָּרֶךְ, בדרך שוממה, עִיר מוֹשָׁב לֹא מָצָאוּ.

רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים נַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף

לפיכך היו רְעֵבִים גַּם צְמֵאִים בלכתם במדבר, צְמֵאִיםנַפְשָׁם בָּהֶם תִּתְעַטָּף, התעלפה.

וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יַצִּילֵם

וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, בצרתם בדרכם במדבר, ומִמְּצוּקוֹתֵיהֶם הוא יַצִּילֵם.

וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב

וַיַּדְרִיכֵם בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה לָלֶכֶת אֶל עִיר מוֹשָׁב, וכך מצאו דרכם לצאת מן המדבר.

יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם

יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם,

כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב

כִּי הִשְׂבִּיעַ נֶפֶשׁ שֹׁקֵקָה, צמאה, וְנֶפֶשׁ רְעֵבָה מִלֵּא טוֹב.

יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת אֲסִירֵי עֳנִי ובַרְזֶל

הקבוצה השנייה – האסירים: יֹשְׁבֵי חֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, בתי הסוהר שכנו לרוב בחדרים חשוכים בעומק האדמה, אֲסִירֵי עֳנִי, כבולים בעינוייהם ואזוקים בכבלי בַרְזֶל.

כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ

יש שאסירים אלו נכלאו בעוונם – כִּי הִמְרוּ אִמְרֵי אֵל, וַעֲצַת עֶלְיוֹן נָאָצוּ, חירפו, ביזו.

וַיַּכְנַע בֶּעָמָל לִבָּם כָּשְׁלוּ וְאֵין עֹזֵר

וַיַּכְנַע אלוקים בֶּעָמָל, עבודה קשה את לִבָּם, בכך שהם כָּשְׁלוּ, וְאֵין עֹזֵר להם.

וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם

וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.

יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת ומוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק

יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת ואת מוֹסְרוֹתֵיהֶם, כבליהם יְנַתֵּק.

יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם

ואז הם יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם.

כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ

כִּי שִׁבַּר דַּלְתוֹת נְחֹשֶׁת, שבהן נעלו את בתי הסוהר, וּבְרִיחֵי בַרְזֶל גִּדֵּעַ, כרת, שבר.

אֱוִלִים מִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם יִתְעַנּוּ

הקבוצה השלישית – החולים: גם ביניהם יש שמחלתם הייתה עונש על חטאיהם: אֱוִלִים, חולים, או: שוטים שמִדֶּרֶךְ פִּשְׁעָם הביאו עליהם את מחלתם, וּמֵעֲוֹנֹתֵיהֶם, ובגלל חטאיהם יִתְעַנּוּ, הם מעונים מאוד,

כָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת

וחלשים עד כדי כך שכָּל אֹכֶל תְּתַעֵב נַפְשָׁם, אין להם תיאבון כלל, וַיַּגִּיעוּ במחלתם עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת.

וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם

וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצֻקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם.

יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם וִימַלֵּט מִשְּׁחִיתוֹתָם

יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיִרְפָּאֵם ממחלתם, וִימַלֵּט, יציל אותם מִשְּׁחִיתוֹתָם, הן מחטאיהם והשחתת דרכם הן ממצב גופם שהידרדר.

יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם

יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם.

וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה

וְיִזְבְּחוּ זִבְחֵי תוֹדָה וִיסַפְּרוּ מַעֲשָׂיו בְּרִנָּה, בשירה.

יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים

הקבוצה הרביעית – יורדי הים:יוֹרְדֵי הַיָּם בָּאֳנִיּוֹת, ספנים וכיוצא באלה עֹשֵׂי מְלָאכָה בְּמַיִם רַבִּים.

הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי ה' וְנִפְלְאוֹתָיו בִּמְצוּלָה

הֵמָּה רָאוּ מַעֲשֵׂי ה', וְאת נִפְלְאוֹתָיו ראו בִּמְצוּלָה.

וַיֹּאמֶר וַיַּעֲמֵד רוּחַ סְעָרָה וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו

לעתים הם רואים – וַיֹּאמֶר ה' וַיַּעֲמֵד, עורר בציוויו רוּחַ סְעָרָה על הים וַתְּרוֹמֵם גַּלָּיו.

יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג

ואז באניותיהם הם יַעֲלוּ שָׁמַיִם על גבי הגלים הגבוהים, יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת. נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג, תימס הן מסבל טלטולי הים הן מפחד.

יָחוֹגּוּ וְיָנוּעוּ כַּשִּׁכּוֹר וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע

הם יָחוֹגּוּ, יסתובבו וְיָנוּעוּ מצד לצד כַּשִּׁכּוֹר, וְכָל חָכְמָתָם תִּתְבַּלָּע, תיעלם כשיאבדו עשתונותיהם בים.

וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם

וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, וּמִמְּצוּקֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם.

יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה וַיֶּחֱשׁוּ גַּלֵּיהֶם

יָקֵם, יהפוך את הסְעָרָה לִדְמָמָה, וַיֶּחֱשׁוּ, ישתקו גַּלֵּיהֶם של המים.

וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ וַיַּנְחֵם אֶל מְחוֹז חֶפְצָם

וַיִּשְׂמְחוּ כִי יִשְׁתֹּקוּ המים מעליהם, והם יוכלו להמשיך ולשוט. וַיַּנְחֵם ה' אֶל מְחוֹז, נמל חֶפְצָם, שרצו להגיע אליו.

יוֹדוּ לַה' חַסְדּוֹ וְנִפְלְאוֹתָיו לִבְנֵי אָדָם

ולאחר כל זה הם יוֹדוּ לַה' על חַסְדּוֹ וְאת נִפְלְאוֹתָיו יספרו לִבְנֵי אָדָם,

וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים יְהַלְלוּהוּ

וִירוֹמְמוּהוּ בִּקְהַל עָם, וּבְמוֹשַׁב זְקֵנִים, במקום שנמצאים בו זקני העדה, יְהַלְלוּהוּ. הם מהללים את שם ה' בפניהם.

יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר וּמֹצָאֵי מַיִם לְצִמָּאוֹן

כאן עובר המזמור לדבר על כוחו של ה' ביצירת תמורות בעולם: יש שה' יָשֵׂם נְהָרוֹת לְמִדְבָּר, נהרות מתייבשים, וּמֹצָאֵי, מקורות מַיִם הופכים לְצִמָּאוֹן,

אֶרֶץ פְּרִי לִמְלֵחָה מֵרָעַת יוֹשְׁבֵי בָהּ

אֶרֶץ פְּרִי הופכת לִמְלֵחָה, המים מתמעטים ונעשים מלוחים יותר ופחות ראויים לשתייה ולהשקיה. כך ה' עושה מֵרָעַת, כעונש על רשעותם של יוֹשְׁבֵי בָהּ – בארץ הזאת.

יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם

ומנגד, יש שה' יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם, וְאֶרֶץ צִיָּה, שממה הופכת לְמֹצָאֵי, למקורות מָיִם.

וַיּוֹשֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכוֹנְנוּ עִיר מוֹשָׁב

וַיּוֹשֶׁב שָׁם – במדבר שהפך להיות פורה, רְעֵבִים, וַיְכוֹנְנוּ, יְיסדו שם עִיר מוֹשָׁב.

וַיִּזְרְעוּ שָׂדוֹת וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה

וַיִּזְרְעוּ בה שָׂדוֹת, וַיִּטְּעוּ כְרָמִים, וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה.

וַיְבָרְכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט

וַיְבָרְכֵם, וַיִּרְבּוּ מְאֹד, וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט.

וַיִּמְעֲטוּ ויָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגוֹן

אך אפשר שגם זה ישתנה לרעה: וַיִּמְעֲטוּ, מספר התושבים יתמעט, והאנשים עצמם יָּשֹׁחוּ, נעשים מושפלים מֵעֹצֶר, ממצוקה רָעָה וְיָגוֹן.

שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ

אכן, לפעמים ה' שֹׁפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים, עשירים, ומשפיל את מעמדם וחייהם, וַיַּתְעֵם בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ, ללא מוצא.

וַיְשַׂגֵּב אֶבְיוֹן מֵעוֹנִי וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן מִשְׁפָּחוֹת

ומנגד, וַיְשַׂגֵּב, ייתן מחסה ומעוז לאֶבְיוֹן מֵעוֹנִי, וַיָּשֶׂם כַּצֹּאן, ירבה מאוד, עדרים עדרים את המִשְׁפָּחוֹת אשר קודם לכן התמעטו בגלל המחסור.

יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמחוּ וְכָל עַוְלָה קָפְצָה פִּיהָ

יִרְאוּ יְשָׁרִים וְיִשְׂמחוּ בחסדי ה', וְכָל עַוְלָה, רִשעה קָפְצָה, סגרה את פִּיהָ ואין היא נשמעת עוד. רק קולות תודה נשמעים.

מִי חָכָם וְיִשְׁמָר אֵלֶּה וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'

מתוך ההתבוננות בעליות ובירידות עולה הסיכום: מִי חָכָם וְיִשְׁמָר, ישים לב ויזכור את כל הדברים האֵלֶּה, וְיִתְבּוֹנְנוּ בחַסְדֵי ה'.