חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה

חָכְמוֹת, החכמה בָּנְתָה בֵיתָהּ, וכדי להעמיד את ביתה היא חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה – מספר סמלי המבטא קדושה.

טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ

ובתוך ביתה היא טָבְחָה טִבְחָהּ, הכינה בשר לאכילה, מָסְכָה, מזגה את יֵינָהּ, אַף עָרְכָה את שֻׁלְחָנָהּ. הכול מוכן לסעודה.

שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל־גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת

שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ, תִקְרָא, תזמין באמצעותן עַל־גַּפֵּי, על גבי, או: על כנפי, בקצה מְרֹמֵי, גגות או מגדלי קָרֶת, העיר. נערותיה של החכמה מפרסמות בראש חוצות את המסעדה של גבירתן:

מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ

מִי־פֶתִי, חסר חכמה יָסֻר הֵנָּה. לחֲסַר לֵב, שֵׂכל היא אָמְרָה לּוֹ:

לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחְמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי

לְכוּ, בואו ולַחֲמוּ בְלַחְמִי, שהכנתי בעצמי, וּשְׁתוּ בְּיַיִן אשר מָסָכְתִּי, מזגתי. בואו אלי, קבלו ממני דברים בסיסיים, מועילים ומשמחים.

עִזְבוּ פְתָאיִם וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָה

עִזְבוּ, פְתָאיִם, את הפתיות, וִחְיוּ וְאִשְׁרוּ, צעדו בְּדֶרֶךְ בִּינָה.

יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לו קָלוֹן ומוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ

ההזמנה אינה מופנית אל החכמים החושקים בחכמה מעצמם, אך גם אין היא פונה אל הלצים הבזים לחכמה, שהרי יֹסֵר, מי שמייסר לֵץ, הלועג על דברים מתוך ביטחון עצמי מופרז, בין אם הוא מתלוצץ ומתבדח ובין אם לא, לֹקֵחַ לוֹ, מביא על עצמו קָלוֹן, ביזיון. המוכיח אדם כזה לא יזכה לכבוד רב מפני שהלץ אינו מעוניין לשמוע. וגורלו יהיה כמוֹכִיחַ לְרָשָׁע על מוּמוֹ, חסרונותיו. אנשים כאלו אינם אוהבים מוסר, ואין הם מגיבים יפה לתוכחות.

אַל־תּוֹכַח לֵץ פֶּן־יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ

אַל־תּוֹכַח לֵץ פֶּן־יִשְׂנָאֶךָּ בשל כך; לעומת זאת הוֹכַח לְחָכָם, העמידנו על שגיאותיו וְיֶאֱהָבֶךָּ, כי הוא שמח ומודה לך שעזרת לו לתקן את דרכיו.

תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם־עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶקַח

תֵּן לְחָכָם הצעה או רעיון וְיֶחְכַּם־עוֹד, הוֹדַע לְצַדִּיק מה עליו עוד לעשות וְיוֹסֶף לֶקַח, לימוד. לחכם ולצדיק אפשר וראוי להגיד דברי חכמה, והם מעוניינים בהם. החכמה פונה לכול, אבל היא מביאה בחשבון שלא הכול מעוניינים לשמוע את דבריה, ושדבריה אינם מועילים לכול.

תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה'וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה

תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה', וְדַעַת קְדֹשִׁים, ידיעת הקדושים, ידיעת דבריהם ואימוץ מנהגם היא הבסיס לבִּינָה.

כִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים

כִּי־בִי – בחכמה, בתורה יִרְבּוּ יָמֶיךָ, וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים. החכמה היא מקור העצמה ומקור החיים.

אִם־חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְבַדְּךָ תִשָּׂא

אִם־חָכַמְתָּ, אם בחרת בצד של החכמה – חָכַמְתָּ לָּךְ. אתה תהיה הראשון שיקבל מכך תועלת. וגם אם תבחר בדרך האחרת– וְאם לַצְתָּ – לְבַדְּךָ תִשָּׂא בתוצאות. גם בחכמה וגם בלצון האחריות היא על האדם עצמו. גם אם הבחירה לא תשפיע על מצבך החברתי, היא תשפיע על חייך שלך.

אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל־יָדְעָה מָּה

עד כה תוארה החכמה המנסה למכור את עצמה, אולי לא בהצלחה מרובה. אף שהיא מעניקה לאנשים מכל טוב, מאכילה ומשקה אותם, מלמדת אותם פשט ודרש, נגלה ונסתר, זוהי חכמה מכוונת ומוגדרת למדי. אין היא שעשוע אינטלקטואלי מופשט ומתוחכם, אלא היא מיוסדת על יראת ה' ונכללים בה תוכחות ומוסר. על כן היא אינה פופולרית ביותר. המתחרה שלה זמינה לא פחות – אֵשֶׁת כְּסִילוּת, הטיפשות ההֹמִיָּה, מרבה לדבר, מרעישה ומופיעה מעל כל במה ובכל אמצעי תקשורת. דבריה דברי פְּתַיּוּת, וּבַל־יָדְעָה מָּה. היא אינה יודעת דבר. דבריה אינם ברורים, אך היא מנסה לפתות במרכולתה.

וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל־כִּסֵּא מְרֹמֵי קָרֶת

וְיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל־כִּסֵּא במְרֹמֵי קָרֶת. גם היא, כמו החכמה, מפרסמת את עצמה בחוצות העיר.

לִקְרֹא לְעֹבְרֵי־דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם

לִקְרֹא לְעֹבְרֵי־דָרֶךְ הַמְיַשְּׁרִים אֹרְחוֹתָם, המחפשים את דרכם. הכסילות מכריזה באותה לשון כמו החכמה:

מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר־לֵב וְאָמְרָה לּוֹ

מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה, וַחֲסַר־לֵב, וְאָמְרָה לּוֹ את דבריה. כמו החכמה אף הסכלות פונה אל הצעירים חסרי הניסיון הפתוחים ללמוד, והיא מציעה להם ללמוד מניסיונה שלה, אלא שניסיון זה שונה בתכלית. וכך היא אומרת:

מַיִם־גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם

מַיִם־גְּנוּבִים מאחרים יִמְתָּקוּ, נעשים מתוקים רק בגלל גנבתם, וְלֶחֶם סְתָרִים, שהושג בדרכים נסתרות, באופן לא הגון, יִנְעָם יותר. החטא מושך. הכסילות מייעצת לאדם לסטות קצת מהדרך כדי להוסיף תבלין לחייו המשעממים וחסרי התכלית.

וְלֹא־יָדַע כִּי־רְפָאִים שָׁם בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל קְרֻאֶיהָ

כאן מוסיף החכם: וְלֹא־יָדַע אותו פתי כִּי־רְפָאִים, מתים, כוחות דמוניים נמצאים שָׁם, בְּעִמְקֵי שְׁאוֹל שוכנים קְרֻאֶיהָ, אורחיה של אשת הכסילות. גם לה יש מסעדה, וגם אצלה מגישים לאנשים הכול לפי בקשתם, אבל מה שנדמה כמסעדה נאה ומוארת לפי האפנה האחרונה, אינו אלא מרתף מעמקים הרוחש רוחות וצללי מתים.