חזור
משלי
פרק חהֲלֹא־חָכְמָה תִקְרָא וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ
הֲלֹא־חָכְמָה תִקְרָא, תכריז, וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ, תצעק.
בְּרֹאשׁ־מְרֹמִים עֲלֵי דָרֶךְ בֵית נְתִיבוֹת נִצָּבָה
בְּרֹאשׁ־מְרֹמִים, המקום הגבוה ביותר, וגם במקום גלוי
לְיַד־שְׁעָרִים לְפִי־קָרֶת מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה
לְיַד־שְׁעָרִים לְפִי־קָרֶת, בפתח העיר – מקום הכינוס המרכזי.
אֲלֵיכֶם אִישִׁים אֶקְרָא וְקוֹלִי אֶל־בְּנֵי אָדָם
וזה הנאום שהיא נושאת: אֲלֵיכֶם, אִישִׁים, אֶקְרָא, וְקוֹלִי אשא אֶל־בְּנֵי אָדָם:
הָבִינוּ פְתָאיִם עָרְמָה וּכְסִילִים הָבִינוּ לֵב
הָבִינוּ, פְתָאיִם, חסרי לימוד וניסיון, עָרְמָה, פיקחות. וּכְסִילִים, חסרי דעת, הָבִינוּ לֵב, השכילו.
שִׁמְעוּ כִּי נְגִידִים אֲדַבֵּר וּמִפְתַּח שְׂפָתַי מֵישָׁרִים
שִׁמְעוּ את דברי כִּי נְגִידִים, צַווים ברורים וחתוכים;
כִּי־אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי רֶשַׁע
כִּי־אֱמֶת יֶהְגֶּה חִכִּי, ידבר פי, וְתוֹעֲבַת שְׂפָתַי – רֶשַׁע. החכמה נבחנת באמתותה. אין היא סובלת עיוות וחוסר הגינות.
בְּצֶדֶק כָּל־אִמְרֵי־פִי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ
בְּצֶדֶק, ביושר נאמרים כָּל־אִמְרֵי־פִי, אֵין בָּהֶם דבר נִפְתָּל, עקלקל וְעִקֵּשׁ, עקום.
כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת
כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין. המתבונן ייווכח שכל דברי נכונים, וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת. לא תמיד דברי פשוטים, ולא כל אדם יוכל לרכשם בלא עזרה, אבל מי שיחשוב יעמוד על יושרם.
קְחוּ־מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר
החכמה מוסיפה ומתפארת: קְחוּ־מוּסָרִי, וְאַל תקחו כָּסֶף. עדיפה קניית המוסר שאני מגישה, מאגירת כסף, וְהדַעַת שקולה יותר מֵחָרוּץ, זהב נִבְחָר, מובחר.
כִּי־טוֹבָה חָכְמָה מִפְּנִינִים וְכָל־חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ־בָהּ
כִּי־טוֹבָה, רצויה, יקרה ומועילה החָכְמָה יותר מִפְּנִינִים, וְכָל־חֲפָצִים לֹא יִשְׁווּ־בָהּ. שום חפץ אינו שווה לערכה.
אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא
ברור שהחכמה שעליה מדובר כאן, איננה עצה והדרכה נבונה בלבד. ניכר שהיא מתנשאת מעבר לתחום של המעשה בפועל, ומרמזת על התורה עצמה, שהיא חכמת ה' המושלמת, שאין דבר בעולם שערכו ישווה לה.
יִרְאַת ה'שְׂנֹאת רָע גֵּאָה וְגָאוֹן וְדֶרֶךְ רָע וּפִי תַהְפֻּכוֹת שָׂנֵאתִי
יִרְאַת ה', המזוהה כאן עם החכמה, היא שְׂנֹאת, שנאַת רָע, שנאת גֵּאָה וְגָאוֹן, גאווה והתנשאות וְדֶרֶךְ רָע, וּפִי תַהְפֻּכוֹת, פה מלא סילופים שָׂנֵאתִי.
לִי עֵצָה וְתוּשִׁיָּה אֲנִי בִינָה לִי גְבוּרָה
לִי, לקשורים אלי
בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ וְרֹזְנִים יְחוֹקְקוּ צֶדֶק
אשר על כן, בִּי, באמצעותי מְלָכִים יִמְלֹכוּ, וְרֹזְנִים יְחוֹקְקוּ חוקי צֶדֶק.
בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ ונְדִיבִים כָל־שֹׁפְטֵי צֶדֶק
בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ, ימשלו, וישלטו בעזרתי נְדִיבִים, נכבדים וכָל־שֹׁפְטֵי צֶדֶק. החכמה מכשירה את בעליה לתפקידים האלו ומורה להם את דרכם.
אֲנִי אֹהֲבַי אֵהָב וּמְשַׁחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי
אֲנִי את אֹהֲבַי אֵהָב, אוהַב, ועל כן אני מגלה להם את סתרַי
עֹשֶׁר־וְכָבוֹד אִתִּי הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה
גם עֹשֶׁר־וְכָבוֹד נמצאים אִתִּי, הוֹן עָתֵק, כביר וּצְדָקָה.
טוֹב פִּרְיִי מֵחָרוּץ וּמִפָּז וּתְבוּאָתִי מִכֶּסֶף נִבְחָר
טוֹב פִּרְיִי יותר מֵחָרוּץ וּמִפָּז – שמות נרדפים לזהב. וּתְבוּאָתִי, התוצר שאני מספקת שווה יותר מִכֶּסֶף נִבְחָר.
בְּאֹרַח צְדָקָה אֲהַלֵּךְ בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפָּט
בְּאֹרַח, דרך צְדָקָה אֲהַלֵּךְ, בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת, שבילי מִשְׁפָּט. את פריי הטוב אין להשיג בדרכי מרמה ורוע אלא בהגינות ובנטייה לטוב.
לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא
מגמתי היא לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ, דבר של ממש, קיום אמתי,
קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז
עד כה דובר על חכמת העולם הזה – חכמה של הנהגה אנושית ושל התייחסות לעולם. כעת מתוארת החכמה של מעלה. תפיסת התורה המתוארת בקטע הבא, במדרגות מופשטות ובהיקף הגדול ביותר, היא יוצאת דופן במקרא כולו. ה' קָנָנִי, המציא אותי ברֵאשִׁית דַּרְכּוֹ – דרך הבריאה, קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז. אני מפעלו הראשון. החכמה היא ההוויה הראשונה של העולם.
מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי־אָרֶץ
מאז ומֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי, נמשחתי, הייתי נסיכה או מלכה, מֵרֹאשׁ, מִקַּדְמֵי־אָרֶץ, בטרם היות העולם. מבחינה מסוימת התורה היא מושלת העולם.
בְּאֵין תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי מָיִם
בְּאֵין, בטרם היו תְּהֹמוֹת חוֹלָלְתִּי, נוצרתי, בְּאֵין מַעְיָנוֹת נִכְבַּדֵּי, עמוסי מָיִם,
בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ לִפְנֵי גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי
בְּטֶרֶם הָרִים הָטְבָּעוּ, קיבלו את צורתם, או: נוסדו, לִפְנֵי שנוצרו גְבָעוֹת חוֹלָלְתִּי.
עַד־לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת וְרֹאשׁ עַפְרוֹת תֵּבֵל
עַד־לֹא עָשָׂה ה' אֶרֶץ וְחוּצוֹת, מדינות וסביבותיהן
בַּהֲכִינוֹ שָׁמַיִם שָׁם אָנִי בְּחֻקוֹ חוּג עַל־פְּנֵי תְהוֹם
בַּהֲכִינוֹ את השָׁמַיִם – שָׁם אָנִי. הייתי עם ה' בְּחֻקוֹ חוּג, כשקבע עיגול הארץ עַל־פְּנֵי תְהוֹם, כשתחם את התהום ביבשה,
בְּאַמְּצוֹ שְׁחָקִים מִמָּעַל בַּעֲזוֹז עִינוֹת תְּהוֹם
בְּאַמְּצוֹ, כשחיזק שְׁחָקִים, שמים מִמָּעַל, ומלמטה – בַּעֲזוֹז, כשגברו ועצמו עִינוֹת, מעיינות התְּהוֹם,
בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ
בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ, תחומו, וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ את פִיו, שפתו, או: לא ימרו את דברו. עם כל הסערות שבו, לים יש גבול שאין הוא עובר. בְּחוּקוֹ, כשקבע מוֹסְדֵי, יסודות אָרֶץ כבר הייתי קיימת.
וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם מְשַׂחֶקֶת לְפָנָיו בְּכָל־עֵת
וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ, אצל ה' אָמוֹן, חניך.
מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ וְשַׁעֲשֻׁעַי אֶת בְּנֵי אָדָם
והייתי מְשַׂחֶקֶת בְּתֵבֵל אַרְצוֹ. החכמה האלוקית מתווה את העולם, העולם הוא זירת המשחק של החכמה האלוקית, וְשַׁעֲשֻׁעַי היו אֶת, עם בְּנֵי אָדָם.
וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ־לִי וְאַשְׁרֵי דְּרָכַי יִשְׁמֹרוּ
התורה ממשיכה לדבר אך מן התורה במהותה העליונה והמופשטת, היא מתייחסת יותר למעמדה בעולם המעשה: וְעַתָּה, בָנִים, שִׁמְעוּ־לִי, וְאַשְׁרֵי אלה שאת דְּרָכַי יִשְׁמֹרוּ.
שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ וְאַל־תִּפְרָעוּ
שִׁמְעוּ מוּסָר וַחֲכָמוּ, הַחכימו וְאַל־תִּפְרָעוּ, אל תפרו את מוסרי.
אַשְׁרֵי־אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל־דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי
אַשְׁרֵי־אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד, להתמיד, להזדרז עַל־דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם. הרוצה ללמוד חכמה צריך לבוא לבקר אצלי בכל יום. לִשְׁמֹר, להשגיח ולהמתין על מְזוּזֹת פְּתָחָי.
כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'
כִּי מֹצְאִי, מי שמצא אותי – מָצָא חַיִּים, וַיָּפֶק, וימצא בכך רָצוֹן מֵה'.
וְחֹטְאִי חֹמֵס נַפְשׁוֹ כָּל־מְשַׂנְאַי אָהֲבוּ מָוֶת
וְאילו חֹטְאִי, החוטא כנגדי איננו פוגע באחרים, אלא הוא חֹמֵס את נַפְשׁוֹ שלו. כָּל־מְשַׂנְאַי, השונאים אותי אָהֲבוּ מָוֶת, כי המוות הוא היפוכה של החכמה. התורה היא תורת חיים והיא מקור החיים ומעיין החיים.