בְּנִי לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ

בְּנִי, לְחָכְמָתִי, שנרכשה גם מניסיון חיים, הַקְשִׁיבָה, לִתְבוּנָתִי הַט, הטה את אָזְנֶךָ.

לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת ודַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ

כדי לִשְׁמֹר מְזִמּוֹת, מחשבות חכמות וכדי שדַעַת שְׂפָתֶיךָ יִנְצֹרוּ, שתשמור על דיבור מושכל ותדע להיזהר מדיבור אחר.

כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ

כִּי נֹפֶת, מתיקות, דברי פיתוי נעימים תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי האשה הזָרָה המעוניינת ללכוד אותך, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ, החך שלה.

וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת

תחילה דיבוריה מחניפים, חלקלקים ומתוקים, וְאולם אַחֲרִיתָהּ, סופה מָרָה כַלַּעֲנָה, שם של עשב מר. ולעומת חִכהּ החלק היא חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת, המושחזת משני צדדיה.

רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ

רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת, מהלכה מוביל אל המָוֶת, או: אחריתה מוות, אל השְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ, יכוְונו, ואם תתפתה להתלוות אליה, גם אותך היא תיקח לשם.

אֹרַח חַיִּים פֶּן־תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע

אֹרַח חַיִּים פֶּן־תְּפַלֵּס, היזהר מליישר לך דרך חיים קצרה, כביכול. נָעוּ, הסתובבו, התרחקו מַעְגְּלֹתֶיהָ, מסלוליה עד שלֹא תֵדָע. מחמת מיעוט ניסיון החיים שלך אתה עלול לחשוב שהדרך להגיע אל בית הזרה ובחזרה קלה ומהירה, אך מה שנראה לך גיחה קטנה, הוא למעשה דרך מסוכנת. דרכיה של המציאות ‘החלקה' נפתלות ומסובכות.

וְעַתָּה בָנִים שִׁמְעוּ־לִי וְאַל־תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי־פִי

וְעַתָּה, בָנִים, שִׁמְעוּ־לִי, וְאַל־תָּסוּרוּ מֵאִמְרֵי־פִי.

הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ דַרְכֶּךָ וְאַל־תִּקְרַב אֶל־פֶּתַח בֵּיתָהּ

הַרְחֵק מֵעָלֶיהָ – מעל האשה הזו את דַרְכֶּךָ, וְאַל־תִּקְרַב אֶל־פֶּתַח בֵּיתָהּ. מדובר באשה נשואה, שמחפשת בחורים לפעמים רק לשם הרפתקה ולפעמים לקשר עמוק יותר, ואילו היא מסבכת את המסכן שמתפתה לה.

פֶּן־תִּתֵּן לַאֲחֵרִים הוֹדֶךָ וּשְׁנֹתֶךָ לְאַכְזָרִי

היזהר פֶּן־תִּתֵּן לַאֲחֵרִים את הוֹדֶךָ, תפארתך ונכסיך. אתה עלול להלוות לה כסף, להעניק לה מתנות ולהשקיע בה כוחות. היזהר שמא היא תיקח ממך הכול, וּפן תיתן שְׁנֹתֶךָ לְאַכְזָרִי. אתה עלול לכלות את ימיך בגלל נצלנותה.

פֶּן יִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ וַעֲצָבֶיךָ בְּבֵית נָכְרִי

פֶּן יאכלו ויִשְׂבְּעוּ זָרִים כֹּחֶךָ, את כל מה שיש לך, וַעֲצָבֶיךָ, עמלך, רכושך שיגעת בו יהיה בְּבֵית נָכְרִי. בסוף יתברר שמאחורי האשה הזו קיים מנגנון שלם הסוחט ממך כסף.

וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָ בִּכְלוֹת בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶךָ

וְנָהַמְתָּ בְאַחֲרִיתֶךָ, סופך שתרגז ותרטון מכאב, בִּכְלוֹת, כאשר בעקבות התהליך הזה יכלה בְּשָׂרְךָ וּשְׁאֵרֶךָ, בשרך, או: שאריתך.

וְאָמַרְתָּ אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָר וְתוֹכַחַת נָאַץ לִבִּי

וְאָמַרְתָּ: אֵיךְ שָׂנֵאתִי מוּסָר, וְתוֹכַחַת נָאַץ, שנא, ביזה לִבִּי?! למה לא שמתי לב לתוכחות,

וְלֹא־שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי וְלִמְלַמְּדַי לֹא־הִטִּיתִי אָזְנִי

וְלֹא־שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל מוֹרָי, וְלִמְלַמְּדַי לֹא־הִטִּיתִי אָזְנִי?!

כִּמְעַט הָיִיתִי בְכָל־רָע בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה

כתוצאה ממעשי כִּמְעַט, בן-רגע הָיִיתִי בְכָל־רָע, במצב רע מאוד בְּתוֹךְ קָהָל וְעֵדָה, בקרב החברה והשופטים.

שְׁתֵה־מַיִם מִבּוֹרֶךָ וְנוֹזְלִים מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ

שְׁתֵה־מַיִם מִבּוֹרֶךָ, וְנוֹזְלִים שאב מִתּוֹךְ בְּאֵרֶךָ שלך. אם רצונך בקרבת אשה, פְּנה אל אשתך ולא לאשה זרה.

יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה בָּרְחוֹבֹת פַּלְגֵי־מָיִם

במקום ללכת למעיינות אחרים, יָפוּצוּ צוּמַעְיְנֹתֶיךָ, ברכתך שלך החוּצָה, בָּרְחוֹבֹת, במרחבים יזרמו פַּלְגֵי־מָיִם, והם ירוו ויצמיחו. כך תהיה מקור שופע ברכה.

יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ

יִהְיוּ מימיך לְךָ לְבַדֶּךָ, וְאֵין לְזָרִים אִתָּךְ. שמור את מה שיש לך – ביתך וחייך.

יְהִי־מְקוֹרְךָ בָרוּךְ וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ

יְהִי־מְקוֹרְךָ, מעיינך בָרוּךְ, וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ.

אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל־עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד

הלא אשתך היא אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן, דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל־עֵת, בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה, תתפתה, תהגה ותחשוב תָמִיד.

וְלָמָּה תִשְׁגֶּה בְנִי בְזָרָה וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה

יש לך אשה יפה ואוהבת, המספקת את כל צרכיך הגשמיים והרוחניים, וְלָמָּה תִשְׁגֶּה, בְנִי, בְאשה זָרָה, וּתְחַבֵּק חֵק נָכְרִיָּה?!

כִּי נֹכַח עֵינֵי דַּרְכֵי־אִישׁ וְכָל־מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס

כִּי נֹכַח, מול עֵינֵי ה' דַּרְכֵי־אִישׁ. ה' רואה את כל מעשיו של האדם, וְאת כָל־מַעְגְּלֹתָיו, דרכיו, אורח חייו אשר הוא מְפַלֵּס.

עֲווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת־הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ

עֲווֹנוֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ, ילכדוהו – אֶת־הָרָשָׁע, וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ של עצמו יִתָּמֵךְ, יסתבך. אין הכרח בעונשים מן החוץ דווקא; האדם יוצר את המלכודות לעצמו.

הוּא יָמוּת בְּאֵין מוּסָר וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ יִשְׁגֶּה

הוּא יָמוּת בְּאֵין, בהיעדר מוּסָר, וּבְרֹב אִוַּלְתּוֹ, טיפשותו יִשְׁגֶּה, יטעה. הצעיר שאליו מופנות אזהרות אלה מרגיש אדון לעצמו. הוא מסתובב ברחובות העיר ועשוי לפגוש את האשה הזרה מרצונו או מרצונה. כאן נאמר שהאשה האחרת – שדרך העולם להימשך אחריה – אינה אלא חזון תעתועים של יופי, שבפועל מוליך לבאר שחת בגשמיות וברוחניות. כאמור, במובן הסמלי הכוונה לחכמות: יש לך תורה שהיא שלך והיא לפניך – ולמה אתה פונה לאסכולות, שיטות ודתות זרות? אם תתפתה אחריהן, בסופו של דבר תפסיד, תסתבך ותיהרס על ידיהן.