שִׁמְעוּ בָנִים מוּסַר אָב וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה

שִׁמְעוּ, בָנִים, למוּסַר אָב, וְהַקְשִׁיבוּ לָדַעַת בִּינָה.

כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל־תַּעֲזֹבוּ

כִּי לֶקַח, לימוד טוֹב נָתַתִּי לָכֶם – תּוֹרָתִי, שאותה אַל־תַּעֲזֹבוּ.

כִּי־בֵן הָיִיתִי לְאָבִי רַךְ וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי

כִּי־בֵן הָיִיתִי לְאָבִי, רַךְ, מפונק וְיָחִיד לִפְנֵי אִמִּי. ובתור בן יחיד צעיר ניתנה לי מתנת אב:

וַיֹּרֵנִי וַיֹּאמֶר לִי יִתְמָךְ דְּבָרַי לִבֶּךָ שְׁמֹר מִצְוֹתַי וחְיֵה

וַיֹּרֵנִי, אבי לימד אותי, וַיֹּאמֶר לִי: יִתְמָךְ, יחזיק את דְּבָרַי לִבֶּךָ, שְׁמֹר מִצְוֹתַי – ובכך חְיֵה. זה מה שיועיל לך בחיים.

קְנֵה חָכְמָה קְנֵה בִינָה אַל־תִּשְׁכַּח וְאַל־תֵּט מֵאִמְרֵי־פִי

קְנֵה חָכְמָה ככל יכולתך, קְנֵה בִינָה, הבנה והתבוננות. ולאחר שהודרכת, אַל־תִּשְׁכַּח אותה וְאַל־תֵּט, תסור מֵאִמְרֵי־פִי.

אַל־תַּעַזְבֶהָ וְתִשְׁמְרֶךָּ אֱהָבֶהָ וְתִצְּרֶךָּ

אַל־תַּעַזְבֶהָ – את החכמה, וְהיא תִשְׁמְרֶךָּ, אֱהָבֶהָ – וְתִצְּרֶךָּ. כאשר תאהב אותה, היא תשמור עליך.

רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה וּבְכָל קִנְיָנְךָ קְנֵה בִינָה

רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה. התחלת החכמה היא הרצון והתשוקה לרכוש חכמה עוד ועוד. וּבְכָל, ראשית לכל קִנְיָנְךָ, רכושך שאתה קונה לעצמך, קְנֵה בִינָה. משמעות נוספת: אם קנית חכמה בהתחלה, הרי לכל מה שתסגל לעצמך תתלווה תוספת בינה.

סַלְסְלֶהָ ותְרוֹמְמֶךָּ; תְּכַבֵּדְךָ כִּי תְחַבְּקֶנָּה

סַלְסְלֶהָ, עסוק בתשומת לב, טַפֵּח ופאר את החכמה – ואז היא תְרוֹמְמֶךָּ; החכמה תְּכַבֵּדְךָ, תוסיף לך כבוד כִּי, כאשר אתה תְחַבְּקֶנָּה.

תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ

היא תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵן, קישוט נאה. אדם שיש לו חכמה, מתלווה אליו חן כלשהו, גם אם איננו איש יפה. עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת, כתר, זר מפואר היא תְּמַגְּנֶךָּ, תמסור בידך; או: תעניק לך מגן.

שְׁמַע בְּנִי וְקַח אֲמָרָי ויִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים

שְׁמַע, בְּנִי, וְקַח אֲמָרָי, וכך יִרְבּוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים.

בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵיתִיךָ הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי יֹשֶׁר

ללכת בְּדֶרֶךְ חָכְמָה הֹרֵיתִיךָ, לימדתי אותך, הִדְרַכְתִּיךָ בְּמַעְגְּלֵי, בדרכי יֹשֶׁר.

בְּלֶכְתְּךָ לֹא־יֵצַר צַעֲדֶךָ וְאִם־תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל

אם תלך בדרך הזו, בְּלֶכְתְּךָ לֹא־יֵצַר צַעֲדֶךָ. לא תצטרך להקטין את צעדיך, כי מי שהולך בדרך ישרה וסלולה יכול לצעוד צעדים רחבים ובטוחים, וְאִם־תָּרוּץ לֹא תִכָּשֵׁל.

הַחֲזֵק בַּמּוּסָר אַל־תֶּרֶף נִצְּרֶהָ כִּי־הִיא חַיֶּיךָ

הַחֲזֵק בַּמּוּסָר, אַל־תֶּרֶף, אל תרפה ממנו, נִצְּרֶהָ, שמור את דרך החכמה שלמדת כִּי־הִיא חַיֶּיךָ.

בְּאֹרַח רְשָׁעִים אַל־תָּבֹא וְאַל־תְּאַשֵּׁר בְּדֶרֶךְ רָעִים

בְּאֹרַח, דרך רְשָׁעִים אַל־תָּבֹא, תיכנס, וְאַל־תְּאַשֵּׁר, תדרוך, או: אל תחזיק, תיתן אישור בְּדֶרֶךְ רָעִים. אל תחשוב שדרכם היא הדרך הנכונה. כאמור, מדובר על אדם שאיננו רע לב אלא חסר ניסיון. נראה לו שההליכה דרך הטוב והישר משעממת, ושהנתיבים האחרים, אלו שאינם סלולים ומסומנים, יפים יותר וחופשיים יותר.

פְּרָעֵהוּ אַל־תַּעֲבָר־בּוֹ שְׂטֵה מֵעָלָיו וַעֲבֹר

פְּרָעֵהוּ, קלקל את דרך הרעים, או: התרחק מנתיבם, אַל־תַּעֲבָר־בּוֹ, שְׂטֵה, סטה מֵעָלָיו וַעֲבֹר.

כִּי לֹא יִשְׁנוּ אִם־לֹא יָרֵעוּ וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם אִם־לֹא יַכְשִׁילוּ

כִּי הרעים לֹא יִשְׁנוּ, יוכלו לישון אִם־לֹא יָרֵעוּ, וְנִגְזְלָה שְׁנָתָם ָתָםאִם־לֹא יַכְשִׁילוּ אחרים. הדרך הזו המושכת את לבך איננה ניטרלית. ההולכים בה מוכרחים לגרום רע.

כִּי לָחֲמוּ לֶחֶם רֶשַׁע וְיֵין חֲמָסִים יִשְׁתּוּ

כִּי לָחֲמוּ, הם אוכלים לֶחֶם שהושג ברֶשַׁע, וְיֵין חֲמָסִים, גזלות יִשְׁתּוּ.

וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד־נְכוֹן הַיּוֹם

וְאילו אֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, זוהר וזורח שהוֹלֵךְ וָאוֹר. גם אם עכשיו אינך רואה זאת, דע שההולך בה צועד לכיוון השמש, וכך דרכו הולכת ומאירה יותר ויותר, עַד־נְכוֹן, יתחזק הַיּוֹם ויגיע לשיא תוקפו.

דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ

ולעומת זאת דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה, הם לֹא יָדְעוּ בַּמֶּה יִכָּשֵׁלוּ.

בְּנִי לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה לַאֲמָרַי הַט אָזְנֶךָ

בְּנִי, לִדְבָרַי הַקְשִׁיבָה, לַאֲמָרַי הַט, הפנה את אָזְנֶךָ,

אַל־יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ

אַל־יַלִּיזוּ, יסורו הדברים הללו מֵעֵינֶיךָ, שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ.

כִּי חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם וּלְכָל־בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא

כִּי נותנים חַיִּים הֵם לְמֹצְאֵיהֶם, למי שמצא אותם, וּלְכָל־בְּשָׂרוֹ הם נותנים מַרְפֵּא. עצה אחרת, גדולה ומקיפה:

מִכָּל־מִשְׁמָר נְצֹר לִבֶּךָ כִּי־מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים

מִכָּל־מִשְׁמָר נְצֹר, שמור את לִבֶּךָ, כִּי־מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת, יוצאים חַיִּים. לבו של אדם הוא מקור חיותו, ועל כן יש לשמרו היטב. הסטייה והסילוף בו הם מקור הפורענויות שבאות על האדם.

הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת פֶּה; וּלְזוּת שְׂפָתַיִם הַרְחֵק מִמֶּךָּ

הָסֵר מִמְּךָ עִקְּשׁוּת, עקמומיות, צביעות פֶּה; וּלְזוּת שְׂפָתַיִם, דיבורים נלוזים הַרְחֵק מִמֶּךָּ. ההולך בדרך עקומה אנשים מדברים עליו. אל תהיה מושא לשיחתם השלילית של אנשים ולחשָׁדם.

עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ

עֵינֶיךָ לְנֹכַח, למולךָ, אל הדרך הישרה שלך, יַבִּיטוּ, וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ, יסתכלו ישר, במקום להסתכל לצדדים ולחפש פינה להסתתר בה או דרך קיצור.

פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶךָ וְכָל־דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ

פַּלֵּס, ישֵר, אזן ומַצֵע את מַעְגַּל, דרך רַגְלֶךָ, וְאז כָל־דְּרָכֶיךָ יִכֹּנוּ, יתקיימו.

אַל־תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע

אַל־תֵּט יָמִין וּשְׂמֹאול מהדרך הנכונה, הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע.