חזור
משלי
פרק כבנִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב
נִבְחָר, רצוי ומועדף השֵׁם הטוב יותר מֵעֹשֶׁר רָב. לשם טוב אין מחיר, הוא נשמר יותר מעושר, ואינו מדאיג ומכביד כמותה. וכיוצא בזה, יותר מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב נבחר החֵן הטוֹב. היכולת להבין את המציאות ולהתנהג בתוכה בחן ובטקט, ערכה גדול מערכם של כסף וזהב.
עָשִׁיר וָרָשׁ נִפְגָּשׁוּ עֹשֵׂה כֻלָּם ה'
עָשִׁיר וָרָשׁ, אף שהם ניצבים בשני הקטבים של הרצף החברתי, במצבים מסוימים הם נִפְגָּשׁוּ, כי בסופו של דבר עֹשֵׂה כֻלָּם ה'. ה' עושה הן את העשירים והן את העניים, ולכן יש ביניהם צדדים רבים של דמיון המאפשרים להם להיפגש, להתקשר, ולפעמים גם להצטרך זה לזה ולסייע זה לזה.
עָרוּם רָאָה רָעָה וְנִסְתָּר וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ
העָרוּם, הנבון רָאָה רָעָה, מבחין ברעה המתקרבת אליו, וְנִסְתָּר מפניה, וּפְתָיִים עָבְרוּ לידה וְנֶעֱנָשׁוּ, נפגעו מכיוון שלא נזהרו.
עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה'עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים
עֵקֶב, בעקבות עֲנָוָה באות יִרְאַת ה', עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים.
צִנִּים פַחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם
צִנִּים ופַחִים, מיני מכשולים ופגעים – בין אם מדובר על קור וחום,
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי־יַזְקִין לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה
חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל־פִּי דַרְכּוֹ, באופן המתאים לו והנוח לו לקלוט. אם תעשה זאת כהוגן ולא תלחץ אותו לכיוונים שאינם מתאימים, גַּם כִּי־יַזְקִין – לֹא־יָסוּר מִמֶּנָּה. הצלחת החינוך אינה תלויה בשיטה החינוכית התיאורטית בלבד. רק דרך ההולמת את אישיותו של החניך, תטביע בו את חותמה. אם מנסים לחנך מישהו שלא לפי דרכו, סביר שכשיגדל הוא ימצא לעצמו דרך טבעית יותר.
עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל וְעֶבֶד לוֶֹה לְאִישׁ מַלְוֶה
עָשִׁיר בְּרָשִׁים, בעניים יִמְשׁוֹל, וְְלעֶבֶד נעשה הלוֶֹה לְאִישׁ מַלְוֶה.
זוֹרֵעַ עַוְלָה יִקְצָר־אָוֶן וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה
הזוֹרֵעַ עַוְלָה, עוול יִקְצָר־אָוֶן, רֶשע. סופו של המרע לאחרים שאף הוא עצמו ייפגע מרוע, וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה, כוחו שלו יישבר לבסוף. תוצאות הרשע יהרסו את מחולליו עצמם.
טוֹב־עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי־נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל
טוֹב־עַיִן, מי שמסתכל על אחרים בעין טובה ומנסה למלא את חסרונם,
גָּרֵשׁ לֵץ ויֵצֵא מָדוֹן וְיִשְׁבֹּת דִּין וְקָלוֹן
גָּרֵשׁ מביתך או מחברתך את הלֵץ, איש קל-דעת וחסר אחריות, ובכך יֵצֵא מָדוֹן, ריב, וְיִשְׁבֹּת, יופסק דִּין, התדיינות וְקָלוֹן, בושה. הלץ אינו מתקוטט עם כל סובביו בהכרח, אך הוא מסבך את חייהם ומעורר קטטות וצרות. עם הסתלקותו נהיה שקט.
אֹהֵב טְהָר־לֵב חֵן שְׂפָתָיו רֵעֵהוּ מֶלֶךְ
מי שהוא אדם אֹהֵב וגם טְהָר־לֵב – יש חֵן בשְׂפָתָיו,
עֵינֵי ה'נָצְרוּ דָעַת ויְסַלֵּף דִּבְרֵי בֹגֵד
עֵינֵי ה' נָצְרוּ, שומרים דברי דָעַת, או: אנשי דעת ואמת.
אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵרָצֵחַ
אָמַר העָצֵל, שאינו אוהב לצאת מהבית: "אֲרִי מסתובב בַחוּץ. בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵרָצֵחַ, ירצחו אותי ברחובות". אריות אינם שכיחים בחוצות העיר, ולא סביר שהוא יירצח, אבל העצל מוצא לו מיני תירוצים כדי להימנע מפעילות.
שׁוּחָה עֲמֻקָּה פִּי זָרוֹת זְעוּם ה'יִפָּל־שָׁם
שׁוּחָה, בור, עֲמֻקָּה, הוא פִּי זָרוֹת, פה רע, עקום ומנאץ; או: פי נשים זרות ומפתות. זְעוּם ה', מי שה' כועס עליו הוא זה שיִפָּל־שָׁם – בפה זה, שהוא בעצם מלכודת חפורה.
אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב־נָעַר שֵׁבֶט מוּסָר יַרְחִיקֶנָּה מִמֶּנּוּ
אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה בְלֶב־נָעַר, לפעמים נכנס בלבו של נער רעיון שהנער אינו מודע לטיפשותו,
עֹשֵׁק דָּל לְהַרְבּוֹת נֹתֵן לְעָשִׁיר אַךְ־לְמַחְסוֹר
העֹשֵׁק דָּל כדי לְהַרְבּוֹת לוֹ – לעצמו, ולעומתו הנֹתֵן לְעָשִׁיר – אין יתרון בלקיחה ונתינה כאלה, הן אַךְ־לְמַחְסוֹר. אין הן אלא עלבון בצד האחד וכאב בצד השני.
הַט אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים וְלִבְּךָ תָּשִׁית לְדַעְתִּי
הַט, הטה את אָזְנְךָ וּשְׁמַע דִּבְרֵי חֲכָמִים, וְלִבְּךָ תָּשִׁית, תשים לְדַעְתִּי, לחכמתי.
כִּי־נָעִים כִּי תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ יִכֹּנוּ יַחְדָּו עַל־שְׂפָתֶיךָ
כִּי־נָעִים יהיה לך כִּי, כאשר תִשְׁמְרֵם בְּבִטְנֶךָ, תפנים את הדברים ותזכרם,
לִהְיוֹת בַּה' מִבְטַחֶךָ הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף־אָתָּה
אז תזכה לִהְיוֹת בַּה' מִבְטַחֶךָ. והוא חוזר ומדגיש: ראה, הוֹדַעְתִּיךָ הַיּוֹם אַף־אָתָּה, לךָ-עצמך.
הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים בְּמֹעֵצוֹת וָדָעַת
הֲלֹא כָתַבְתִּי לְךָ שָׁלִישִׁים, חזרתי על אותם הדברים שלוש פעמים ויותר,
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ אִמְרֵי אֱמֶת לְהָשִׁיב אֲמָרִים אֱמֶת לְשֹׁלְחֶיךָ
לְהוֹדִיעֲךָ קֹשְׁטְ, אמת אִמְרֵי אֱמֶת. זכוֹר שהודעתי לך בנאמנות ובדיוק דברי אמת. או: דברי אמת שאמִתתם ברורה לכול.
אַל־תִּגְזָל־דָּל כִּי דַל הוּא וְאַל־תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר
ועתה אזהרות ועצות פרטיות: אַל־תִּגְזָל־דָּל, עני, כִּי דַל, ירוד וחלש הוּא ואין מי שיסייע לו,
כִּי־ה' יָרִיב רִיבָם וְקָבַע אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ
כִּי־ה' יָרִיב את רִיבָם של המסכנים, וְקָבַע, יקפח אֶת־קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ, את היורדים לחייהם של הדלים.
אַל־תִּתְרַע אֶת בַּעַל אָף וְאֶת־אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבוֹא
הדרכות הקשורות לסביבתו האנושית של האדם. אַל־תִּתְרַע, תתרועע, תתיידד אֶת, עם אדם בַּעַל אָף, כעסן, וְאֶת־אִישׁ חֵמוֹת, רתחן לֹא תָבוֹא בחברתו, לא משום שהוא יכעס עליך בהכרח, שהרי אתה חברו,
פֶּן־תֶּאֱלַף אֹרְחֹתָו וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ
אלא פֶּן־תֶּאֱלַף, תלמד מאֹרְחֹתָו, דרכיו, תתרגל לעשות כמוהו, וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ, מכשול לְנַפְשֶׁךָ. טוב שלא להתחבר עם אדם המשמש דוגמא שלילית.
אַל־תְּהִי בְתֹקְעֵי־כָף בַעֹרְבִים מַשָּׁאוֹת
אַל־תְּהִי בְתֹקְעֵי־כָף, בין מבטיחי הבטחות ובַעֹרְבִים, בין אלו הנעשים ערבים על מַשָּׁאוֹת, הלוואות. גם אם אתה מוקף באנשים שחותמים ומתחייבים, כדי להתפאר או מסיבה אחרת, אל תיכנע ללחץ החברתי. שים לב לאפשרויותיך, וזכור שאינך חייב להתחייב.
אִם אֵין־לְךָ לְשַׁלֵּם לָמָּה יִקַּח מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ
אִם יתברר לבסוף שאֵין־לְךָ מה לְשַׁלֵּם, לָמָּה יִקַּח, ייקחו ממך את כל רכושך, ואפילו את מִשְׁכָּבְךָ מִתַּחְתֶּיךָ?!
אַל־תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ
אַל־תַּסֵּג, תזיז אחורנית גְּבוּל שהוצב מעוֹלָם, בעבר, אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֶיךָ, הדורות הראשונים.
חָזִיתָ אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי־מְלָכִים יִתְיַצָּב בַּל יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים
אם חָזִיתָ, ראית אִישׁ מָהִיר בִּמְלַאכְתּוֹ, אדם זריז, יעיל וחרוץ, דע לך שהוא יגיע רחוק – לִפְנֵי־מְלָכִים יִתְיַצָּב, יעמוד. הוא יתקדם ויגדל, בַּל, לא יִתְיַצֵּב לִפְנֵי חֲשֻׁכִּים, במקומות נסתרים וחשוכים, או בין אנשים שפלים. לפיכך ראוי ללמוד ממנו ולעשות כמעשיו.