בְּנִי אִם־תִּקַּח אֲמָרָי וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ

האב-המדריך ממשיך בהמרצת החניך לקנות חכמה ומוסר. בְּנִי, אִם־תִּקַּח ללבך את אֲמָרָי, וּמִצְוֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ, תשמור אצלך –

לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה

עליך לְהַקְשִׁיב, לכוון כדי לשמוע לַחָכְמָה את אָזְנֶךָ, תַּטֶּה, תַּפנה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה.

כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ

כִּי אִם, לא רק תטה אוזנך להקשיב למה שנאמר, אלא אף לַבִּינָה תִקְרָא, תתפלל ותזמין אותה מיזמתך, לַתְּבוּנָה תִּתֵּן קוֹלֶךָ, תשתוקק ותתלהב,

אִם־תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה

אִם־תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף, כאנשים שאוהבים כסף ואינם שבעים ממנו, וְכַמַּטְמֹנִים, כאוצרות מוחבאים תַּחְפְּשֶׂנָּה, במרץ, בחדווה ובחשק, ביסודיות ובתשומת לב – למרות הקושי והאכזבות שבחיפוש –

אָז תָּבִין יִרְאַת ה'וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא

אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא.

כִּי־ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה

כִּי־ה' יִתֵּן חָכְמָה, מִפִּיו – ביטוי המרמז על התקרבות וחיבה גדולה – ניתנות דַּעַת וּתְבוּנָה.

יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם

ה' יִצְפֹּן, ישמור לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, עצה טובה, תבונה ויכולת מעשית, ויעניק מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם, להולכים בתמימות, כדי שיוכלו

לִנְצֹר אָרְחוֹת מִשְׁפָּט וְדֶרֶךְ חֲסִידָו יִשְׁמֹר

לִנְצֹר אָרְחוֹת מִשְׁפָּט, דרכי יושר וְאת דֶרֶךְ חֲסִידָו יִשְׁמֹר.

אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים כָל־מַעְגַּל טוֹב

אָז תָּבִין צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵישָׁרִים וכָל־מַעְגַּל, דרך, אורח חיים טוֹב.

כִּי תָבוֹא חָכְמָה בְלִבֶּךָ וְדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם

כִּי, כאשר תָבוֹא החָכְמָה בְלִבֶּךָ, וְהדַעַת לְנַפְשְׁךָ יִנְעָם, יהיה נעים –

מְזִמָּה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ תְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה

המְזִמָּה, המחשבה, העיון וההברקה תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ, והתְּבוּנָה תִנְצְרֶכָּה, תשמור אותך –

לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת

לְהַצִּילְךָ מִדֶּרֶךְ רָע, מֵאִישׁ מְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת, דברי שקר, שבכוחו לשכנע בנכונותם.

הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי־חֹשֶׁךְ

אלה אנשים הַעֹזְבִים אָרְחוֹת יֹשֶׁר לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי־חֹשֶׁךְ,

הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע יָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת רָע

הַשְּׂמֵחִים לַעֲשׂוֹת רָע, אנשים שיָגִילוּ בְּתַהְפֻּכוֹת, סילוף רָע. אנשים אלו שמחים כאשר הרע נהפך לטוב והטוב לרע, ונעשה בלבול בין העולמות.

אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים וּנְלוֹזִים בְּמַעְגְּלוֹתָם

אֲשֶׁר אָרְחֹתֵיהֶם עִקְּשִׁים, דרכיהם עקומות, וּנְלוֹזִים, מעוותים הם בְּמַעְגְּלוֹתָם, באורחות חייהם.

לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה

לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה שאֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה, מדברת דברי חלקות. כנראה היו אז נשים נשואות שבעת שבעליהן לא היו בבית, היו מחפשות לעצמן הרפתקאות. אשה זרה כזו מנסה לתפוס בחורים צעירים וחסרי ניסיון ולפתות אותם בדבריה.

הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ ואֶת־בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה

זוהי אשה הַעֹזֶבֶת את אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, בוגדת בבעלה ובו בזמן אֶת־בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה, שהרי משמעותה של ברית הנישואין אינה רק כלפי אדם אלא גם כלפי אלוקים.

כִּי שָׁחָה אֶל־מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל־רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ

כִּי שָׁחָה, הושפל אֶל־מָוֶת בֵּיתָהּ. הבית שלה קרוב אל המוות, וְאֶל־רְפָאִים, מתים, נעים מַעְגְּלֹתֶיהָ, מסלוליה. דרכה של אשה זו מובילה היישר אל שאול תחתית.

כָּל־בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן וְלֹא־יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים

כָּל־בָּאֶיהָ, הבאים אליה לֹא יְשׁוּבוּן. הם שקעו ונבלעו בתוך החוויה הזו ואינם יכולים להיחלץ ממנה, וְלֹא־יַשִּׂיגוּ עוד אָרְחוֹת חַיִּים.

לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר

כל זה לְמַעַן תֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבִים, וְאָרְחוֹת צַדִּיקִים תִּשְׁמֹר.

כִּי־יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ וּתְמִימִים יִוָּתְרוּ בָהּ

כִּי־יְשָׁרִים יִשְׁכְּנוּ באָרֶץ וישבו בה לבטח, וּתְמִימִים, נאמנים, צדיקים יִוָּתְרוּ, יישארו בָהּ. רק ההולכים בדרך הישר והשומרים את דרך ה' יוכלו לשכון בארץ הטובה.

וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה

וּלעומתם הרְשָׁעִים – מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ, וקיומם בארץ ארעי, וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ, ייעקרו מִמֶּנָּה.