לְתַאֲוָה יְבַקֵּשׁ נִפְרָד בְּכָל־תּוּשִׁיָּה יִתְגַּלָּע

לְמען סיפוק תַאֲוָה נסתרת יְבַקֵּשׁ הנִפְרָד, מי שמעוניין להיפרד מאחרים ומן הסדר החברתי, ולבסוף בְּכָל־תּוּשִׁיָּה, בעקבות מחשבה, או: עצה של חכם יִתְגַּלָּע, יתגלו כוונותיו האמתיות.

לֹא־יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם־בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ

כסילים ורשעים, חכמים וצדיקים – לֹא־יַחְפֹּץ, רוצה כְּסִיל בִּתְבוּנָה, כשכסיל מדבר אין הוא מחפש אחר חכמה, כִּי אִם־בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ, הבעת עצמו. הצורך הכן לבטא את המחשבה ולגלות את מה שבלב אינו מפיק בהכרח דברים שיש בהם מן התבונה והתועלת.

בְּבוֹא־רָשָׁע בָּא גַם־בּוּז וְעִם קָלוֹן חֶרְפָּה

בְּבוֹא־רָשָׁע למקום כלשהו בָּא גַם־בּוּז כלפי הסובבים אותו, וְעִם הקָלוֹן, הגנאי שמביא עמו הרשע באה גם חֶרְפָּה גלויה לאחרים.

מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי־אִישׁ נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר חָכְמָה

מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי פִי־אִישׁ, כאשר הוא בבחינת נַחַל נֹבֵעַ ומְקוֹר חָכְמָה. אנשים שמביעים חכמה מגלים עוד ועוד דברים עמוקים, זכים ומרווים, שאינם מובנים במבט שטחי.

שְׂאֵת פְּנֵי־רָשָׁע לֹא־טוֹב לְהַטּוֹת צַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט

שְׂאֵת פְּנֵי־רָשָׁע, העדפת הרשע בדין – לֹא־טוֹב, לא רק בשל העיוות שבהצדקת הרשע; יש בכך עוול נוסף – לְהַטּוֹת דין הצַדִּיק בַּמִּשְׁפָּט. כאשר צדיק ורשע מתדיינים, לפעמים נוח יותר לסייע לרשע ולמנוע בכך מהומות, אבל בסופו של דבר התייחסות שאינה אובייקטיבית כלפי הרשע רעה וכרוכה בעונש.

שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ בְרִיב ופִיו לְמַהֲלֻמוֹת יִקְרָא

שִׂפְתֵי כְסִיל יָבֹאוּ, יתלוו בְרִיב. גם כאשר אין לכסיל כוונות רעות, מלותיו גורמות למריבה אם משום טיפשותו או מחמת סגנון דיבורו. באותו אופן – ודיבור פִיו לְמַהֲלֻמוֹת, התכתשויות יִקְרָא, מזמין.

פִּי־כְסִיל מְחִתָּה־לוֹ וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ נַפְשׁוֹ

פִּי־כְסִיל הוא מְחִתָּה־לוֹ, אסונו, וּשְׂפָתָיו מוֹקֵשׁ לנַפְשׁוֹ, במלותיו נפשו נלכדת פעם אחר פעם.

דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי־בָטֶן

מידות ותכונות אופי שונות – דִּבְרֵי נִרְגָּן, סכסכן כְּמִתְלַהֲמִים, מכים, מחרפים. אדם הרוצה להשמיץ מתלונן על הכול ומצליף לכל כיוון. לכאורה דבריו חסרי חשיבות, וְאולם לאמתו של דבר הֵם יָרְדוּ חַדְרֵי־בָטֶן. דבריו יפגעו ויעליבו. לא תמיד שמים לב לכך, מפני שאיש כזה נחשב לפגע רע המשתלח בכול, אבל דבריו עלולים לחדור למעמקי בטנו של הזולת.

גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית

גַּם המִתְרַפֶּה, מתרשל בִמְלַאכְתּוֹ אָח, דומה הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית, מחבל. מי שאינו עושה את עבודתו מזיק לעתים כמו מי שמשחית בפועל. המשחית שובר דברים, והמתרפה גורם שהם יישברו, ומבחינה זו העצלן והחבלן הם אחים.

מִגְדַּל־עֹז שֵׁם ה'בּוֹ־יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב

כמִגְדַּל־עֹז, חזק ומבוצר, שֵׁם ה'. בּוֹ־יָרוּץ, יוכל להתקדם בבטחה ללא מכשול וללא עיכוב צַדִּיק, וְנִשְׂגָּב. הצדיק יגדל ויינצל בשם ה', שהוא מקושר בו.

הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּתוֹ

ולעומת ביטחונו של הצדיק, הוֹן, כספו הרב של העָשִׁיר הוא קִרְיַת עֻזּוֹ, מבצרו, והונו הוא כְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה, גבוהה בנויה בְּמַשְׂכִּתוֹ, בחדרו המקושט, או: באוצרותיו. כוחו של הכסף מגן על העשיר.

לִפְנֵי־שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֶב־אִישׁ ולִפְנֵי כָבוֹד עֲנָוָה

לִפְנֵי־שֶׁבֶר יִגְבַּהּ לֶב־אִישׁ. הגאווה קודמת בדרך כלל לבוא שבר, ולהפך – לִפְנֵי כָבוֹד באה עֲנָוָה. כשאדם נוהג בענווה, רבים סיכוייו שינחל אחר כך כבוד, שכן כבוד אמתי רודף אחרי איש שאיננו מעוניין בו ואינו שש לקבלו.

מֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע אִוֶּלֶת הִיא־לוֹ וּכְלִמָּה

מי שמֵשִׁיב דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמָע מה אומר הצד השני, מתוך שהוא משער שהוא יודע מה עתיד האחר לומר – אִוֶּלֶת הִיא־לוֹ, שכן אולי לא לכך התכוון פלוני, וּכְלִמָּה, ובושה.

רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה

רוּחַ ביטחון ושמחה של אִישׁ יְכַלְכֵּל, מכילה את מַחֲלֵהוּ, מחלתו ומפרנסת את גופו, והוא מחזיק מעמד. וְאולם רוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה?! מי יכול לשאת עצבות, דכדוך ודיכאון?! גם אם הם אינם מביאים למצוקה מידית, הם הופכים את החיים לקשים מנשוא. מצב רוחו של אדם משפיע במידה רבה גם על דברים ממשיים מאוד, לטוב ולמוטב.

לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת

לֵב נָבוֹן אינו חי רק עם מה שכבר ידוע לו, אלא תמיד יִקְנֶה דָּעַת, וְאֹזֶן חֲכָמִים אינה מסתפקת במה שהם יודעים, אלא תמיד תְּבַקֶּשׁ ללמוד עוד ועוד דָּעַת.

מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ

מַתָּן, מעשה נתינה של אָדָם לאחרים, בכל דרך שהיא, יַרְחִיב, יביא רווח לוֹ – לעצמו, וְלִפְנֵי גְדֹלִים יַנְחֶנּוּ, מוביל אותו. החברה מעניקה מעמד גבוה למי שתורם למטרותיה.

צַדִּיק הָרִאשׁוֹן בְּרִיבוֹ וּבָא רֵעֵהוּ וַחֲקָרוֹ

מריבות ומשפט – כאשר שני אנשים מתדיינים, צַדִּיק, נראה צודק הָרִאשׁוֹן ששטח את טענותיו בְּרִיבוֹ, וּבָא, עד שיבוא רֵעֵהוּ וַחֲקָרוֹ. בין בקטטה של ילדים קטנים או בדיון בבית המשפט, מי שמעמיד תמונה מסוימת נשמע שהוא צודק, עד שדבריו ייבדקו או יופרכו על ידי הצד שכנגד. ולעתים גם כאשר השני משמיע את דבריו, יקשה עליו לשנות את התמונה שקובעה בתודעה.

מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד

מִדְיָנִים, דברי ריב יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל. הטלת גורל יכולה לסיים קטטה, וּמנגד, לעתים בֵין עֲצוּמִים, בעלי ריב לעתים הגורל יַפְרִיד. יש שהגורל מאפשר לניצים לשבת בשלווה, ויש שבעקבות הפלתו הצדדים אינם יכולים להיות יחד.

אָח נִפְשָׁע מִקִרְיַת־עֹז וּמִדְיָנִים כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן

כוחו של אָח נִפְשָׁע, פושע, רב יותר מִעצמתה של קִרְיַת־עֹז. פשיעה של אח בוגד יכולה לשבור אפילו עיר חזקה, וּמִדְיָנִים, הקטטות חזקות כִּבְרִיחַ אַרְמוֹן, הנועל בפני בעלי הריב שערים גדולים. או: הקטטות דומות לבריח שבשליפתו נפתחים שערי ארמון בפני אויב.

מִפְּרִי פִי אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ תְּבוּאַת שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע

עוד על דיבור וקשרים בינאישיים – מִפְּרִי פִי, מדיבוריו הטובים של אִישׁ תִּשְׂבַּע בִּטְנוֹ, הוא יוכל להרוויח, ואת תְּבוּאַת, יבול שְׂפָתָיו יִשְׂבָּע. הוא יישא בתוצאות של כל היוצא מפיו. ללשון יש כוח עצום, לטוב וגם לרע –

מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ

מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד־לָשׁוֹן, וְאֹהֲבֶיהָ של הלשון, מי ששומר אותה ונוהג בה נכון, יֹאכַל פִּרְיָהּ.

מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵה'

מי שמָצָא אִשָּׁה – מָצָא טוֹב. ויתרה מזו – וַיָּפֶק, יוציא רָצוֹן מֵה'. גם ה' שמח בו. יש דברים שהם נעימים רק לאדם, אבל מציאת אשה – טובה הן בעיני האדם והן בעיני ה'.

תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר־רָשׁ וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת

תַּחֲנוּנִים יְדַבֶּר־רָשׁ. העני רגיל לדבר בלשון תחנונים, כי אינו יכול להציע דבר, וְאילו עָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת, בחוצפה, בין בעניינים הקשורים אליו ובין באלה שאינם קשורים אליו.

אִישׁ רֵעִים לְהִתְרוֹעֵעַ וְיֵשׁ אֹהֵב דָּבֵק מֵאָח

אִישׁ רֵעִים, מי שמתחבר בקלות עם כל אדם עלול לְהִתְרוֹעֵעַ, להישבר. חברים רבים אינם תורמים לאדם, אלא מכלים את זמנו ואת כוחותיו, וְיֵשׁ אֹהֵב יחיד דָּבֵק יותר מֵאָח.