חזור
נחמיה
פרק גוַיָּקָם אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וַיִּבְנוּ אֶת־שַׁעַר הַצֹּאן הֵמָּה קִדְּשׁוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו וְעַד־מִגְדַּל הַמֵּאָה קִדְּשׁוּהוּ עַד מִגְדַּל חֲנַנְאֵל
וַיָּקָם אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וַיִּבְנוּ אֶת־שַׁעַר הַצֹּאן, שנקרא כך כנראה משום שדרכו הביאו את הצאן אל המקדש.
וְעַל־יָדוֹ בָנוּ אַנְשֵׁי יְרֵחוֹ וְעַל־יָדוֹ בָנָה זַכּוּר בֶּן־אִמְרִי
וְעַל־יָדוֹ – ליד החלק בחומה שבנו אלישיב ואחיו הכהנים בָנוּ אַנְשֵׁי יְרֵחוֹ, וְעַל־יָדוֹ של אלישיב בָנָה גם זַכּוּר בֶּן־אִמְרִי, שהיה כנראה בן למשפחה חשובה.
וְאֵת שַׁעַר הַדָּגִים בָּנוּ בְּנֵי הַסְּנָאָה הֵמָּה קֵרוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַלְתֹתָיו מַנְעוּלָיו וּבְרִיחָיו
וְאֵת שַׁעַר הַדָּגִים בָּנוּ בְּנֵי הַסְּנָאָה משפחה משבט בנימין.
וְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק מְרֵמוֹת בֶּן־אוּרִיָּה בֶּן־הַקּוֹץ וְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק מְשֻׁלָּם בֶּן־בֶּרֶכְיָה בֶּן־מְשֵׁיזַבְאֵל וְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק צָדוֹק בֶּן־בַּעֲנָא
וְעַל־יָדָם, בקטע הסמוך להם הֶחֱזִיק, תיקן את החומות מְרֵמוֹת בֶּן־אוּרִיָּה בֶּן־הַקּוֹץ, וְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק מְשֻׁלָּם בֶּן־בֶּרֶכְיָה בֶּן־מְשֵׁיזַבְאֵל, וְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק צָדוֹק בֶּן־בַּעֲנָא.
וְעַל־יָדָם הֶחֱזִיקוּ הַתְּקוֹעִים וְאַדִּירֵיהֶם לֹא־הֵבִיאוּ צַוָּרָם בַּעֲבֹדַת אֲדֹנֵיהֶם
וְעַל־יָדָם הֶחֱזִיקוּ הַתְּקוֹעִים, אנשי העיר תקוע, שהייתה עיר פעילה ופטריוטית.
וְאֵת שַׁעַר הַיְשָׁנָה הֶחֱזִיקוּ יוֹיָדָע בֶּן־פָּסֵחַ וּמְשֻׁלָּם בֶּן־בְּסוֹדְיָה הֵמָּה קֵרוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו וּמַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו
וְאֵת שַׁעַר החומה הַיְשָׁנָה, כך נקרא השער,
וְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק מְלַטְיָה הַגִּבְעֹנִי וְיָדוֹן הַמֵּרֹנֹתִי אַנְשֵׁי גִבְעוֹן וְהַמִּצְפָּה לְכִסֵּא פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר
וְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק מְלַטְיָה הַגִּבְעֹנִי וְיָדוֹן הַמֵּרֹנֹתִי שהיו ם הֶחֱזִיק מְלַטְיָה הַגִּבְעֹנִי וְיָדוֹן הַמֵּרֹנֹתִי אַנְשֵׁי גִבְעוֹן וְהַמִּצְפָּה, והם הודיעו שאת חלקם בבנייה עשו לְכִסֵּא, לכבוד שלטונו של פַּחַת עֵבֶר הַנָּהָר אולי משום שהוא תמך בהם. ייתכן שייחדו שם מקום לכיסאו של הפחה בבואו לירושלים.
עַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק עֻזִּיאֵל בֶּן־חַרְהֲיָה צוֹרְפִים וְעַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲנַנְיָה בֶּן־הָרַקָּחִים וַיַּעַזְבוּ יְרוּשָׁלִַם עַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה
עַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק עֻזִּיאֵל בֶּן־חַרְהֲיָה ששניהם היו צוֹרְפִים, וְעַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲנַנְיָה בֶּן־הָרַקָּחִים, וַיַּעַזְבוּ, חיזקו, או: בנו שכבה אוטמת
וְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק רְפָיָה בֶן־חוּר שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ יְרוּשָׁלִָם
וְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק רְפָיָה בֶן־חוּר, שהיה שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ, מחוז יְרוּשָׁלִָם. היקף תפקידו היה מוגבל שהרי אוכלוסיית העיר לא הייתה גדולה.
וְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק יְדָיָה בֶן־חֲרוּמַף וְנֶגֶד בֵּיתוֹ וְעַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק חַטּוּשׁ בֶּן־חֲשַׁבְנְיָה
וְעַל־יָדָם הֶחֱזִיק יְדָיָה בֶן־חֲרוּמַף, שם פרטי, או: כינוי שמשמעו חרום-אף – מי שאפו שקוע מעט.
מִדָּה שֵׁנִית הֶחֱזִיק מַלְכִּיָּה בֶן־חָרִם וְחַשּׁוּב בֶּן־פַּחַת מוֹאָב וְאֵת מִגְדַּל הַתַּנּוּרִים
מִדָּה שֵׁנִית, נוספת, ואולי: מידה זהה למידה הקודמת
וְעַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק שַׁלּוּם בֶּן־הַלּוֹחֵשׁ שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ יְרוּשָׁלִָם הוּא וּבְנוֹתָיו
וְעַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק שַׁלּוּם בֶּן־הַלּוֹחֵשׁ שהיה שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ השני של יְרוּשָׁלִָם, הוּא וּבְנוֹתָיו. ייתכן שלא היו לו בנים. מן הסתם הבנות לא בנו את החומה בעצמן. מסתבר יותר שהן היו נשים מכובדות ועשירות שעזרו בתרומה ושלחו גם את בני משפחותיהן לסייע.
אֵת שַׁעַר הַגַּיְא הֶחֱזִיק חָנוּן וְיֹשְׁבֵי זָנוֹחַ הֵמָּה בָנוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו מַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו ואֶלֶף אַמָּה בַּחוֹמָה עַד שַׁעַר הָשְׁפוֹת
אֵת שַׁעַר הַגַּיְא הֶחֱזִיק חָנוּן וְיֹשְׁבֵי זָנוֹחַ. הֵמָּה בָנוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו, מַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו. ומלבד בניית השער הם קיבלו על עצמם לבנות אֶלֶף אַמָּה בַּחוֹמָה עַד שַׁעַר הָשְׁפוֹת, האשפות.
וְאֵת שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת הֶחֱזִיק מַלְכִּיָּה בֶן־רֵכָב שַׂר פֶּלֶךְ בֵּית־הַכָּרֶם הוּא יִבְנֶנּוּ וְיַעֲמִיד דַּלְתֹתָיו מַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו
וְאֵת שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת עצמו הֶחֱזִיק מַלְכִּיָּה בֶן־רֵכָב, שַׂר פֶּלֶךְ בֵּית־הַכָּרֶם. הוּא יִבְנֶנּוּ וְיַעֲמִיד דַּלְתֹתָיו, מַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו.
וְאֵת שַׁעַר הָעַיִן הֶחֱזִיק שַׁלּוּן בֶּן־כָּל־חֹזֶה שַׂר פֶּלֶךְ הַמִּצְפָּה הוּא יִבְנֶנּוּ וִיטַלְלֶנּוּ וְיַעֲמִיד דַּלְתֹתָיו מַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו וְאֵת חוֹמַת בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח לְגַן־הַמֶּלֶךְ וְעַד־הַמַּעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעִיר דָּוִיד
וְאֵת שַׁעַר הָעַיִן הֶחֱזִיק שַׁלּוּן בֶּן־כָּל־חֹזֶה, שם או כינוי שמשמעו רואה כול, ואולי מובנו פיקח,
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק נְחֶמְיָה בֶן־עַזְבּוּק שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ בֵּית־צוּר עַד־נֶגֶד קִבְרֵי דָוִיד ועַד הַבְּרֵכָה הָעֲשׂוּיָה וְעַד בֵּית הַגִּבֹּרִים
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק נְחֶמְיָה בֶן־עַזְבּוּק, שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ בֵּית־צוּר, עַד־נֶגֶד, מול מקום קִבְרֵי דָוִיד והלאה, או בצד אחר
אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַלְוִיִּם רְחוּם בֶּן־בָּנִי עַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲשַׁבְיָה שַׂר־חֲצִי־פֶלֶךְ קְעִילָה לְפִלְכּוֹ
אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַלְוִיִּם: רְחוּם בֶּן־בָּנִי, ועַל־יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲשַׁבְיָה, שַׂר־חֲצִי־פֶלֶךְ קְעִילָה, שעשה את המלאכה לְפִלְכּוֹ, בשביל הפלך שלו.
אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ אֲחֵיהֶם בַּוַּי בֶּן־חֵנָדָד שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ קְעִילָה
אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ אֲחֵיהֶם בַּוַּי בֶּן־חֵנָדָד, שַׂר חֲצִי, המחצית השנייה של פֶּלֶךְ קְעִילָה.
וַיְחַזֵּק עַל־יָדוֹ עֵזֶר בֶּן־יֵשׁוּעַ שַׂר הַמִּצְפָּה מִדָּה שֵׁנִית מִנֶּגֶד עֲלֹת הַנֶּשֶׁק הַמִּקְצֹעַ
וַיְחַזֵּק עַל־יָדוֹ עֵזֶר בֶּן־יֵשׁוּעַ שַׂר הַמִּצְפָּה מִדָּה שֵׁנִית. קודם השתתף בבניית מידת אורך אחת מן החומה, וכאשר גמר את חלקו התנדב עֵזר מידה נוספת במקום אחר.
אַחֲרָיו הֶחֱרָה הֶחֱזִיק בָּרוּךְ בֶּן־זַכַּי מִדָּה שֵׁנִית מִן־הַמִּקְצוֹעַ עַד־פֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל
אַחֲרָיו הֶחֱרָה, הזדרז, התלהב והֶחֱזִיק בָּרוּךְ בֶּן־זַכַּי שבנה מִדָּה שֵׁנִית מִן־הַמִּקְצוֹעַ, הפינה עַד־פֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק מְרֵמוֹת בֶּן־אוּרִיָּה בֶּן־הַקּוֹץ מִדָּה שֵׁנִית מִפֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב וְעַד־תַּכְלִית בֵּית אֶלְיָשִׁיב
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק מְרֵמוֹת בֶּן־אוּרִיָּה בֶּן־הַקּוֹץ מִדָּה שֵׁנִית, מידה נוספת, מִפֶּתַח בֵּית אֶלְיָשִׁיב וְעַד־תַּכְלִית, סוף בֵּית אֶלְיָשִׁיב. בית אלישיב הכהן הגדול היה בית גדול שעמד כנראה סמוך לחומה, ומרמות בנה בקטע החומה המקביל למידת הבית.
וְאַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַכֹּהֲנִים אַנְשֵׁי הַכִּכָּר
וְאַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַכֹּהֲנִים אַנְשֵׁי הַכִּכָּר שסביב לירושלים.
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק בִּנְיָמִן וְחַשּׁוּב נֶגֶד בֵּיתָם אַחֲרָיו הֶחֱזִיק עֲזַרְיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה בֶּן־עֲנָנְיָה אֵצֶל בֵּיתוֹ
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק בִּנְיָמִן וְאתו חַשּׁוּב נֶגֶד, מול בֵּיתָם. אַחֲרָיו הֶחֱזִיק עֲזַרְיָה בֶן־מַעֲשֵׂיָה בֶּן־עֲנָנְיָה אֵצֶל בֵּיתוֹ. לאנשים אלה היו בתים בירושלים, והם קיבלו על עצמם לבנות את החומה הסמוכה לבתיהם.
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק בִּנּוּי בֶּן־חֵנָדָד מִדָּה שֵׁנִית מִבֵּית עֲזַרְיָה עַד־הַמִּקְצוֹעַ וְעַד־הַפִּנָּה
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק בִּנּוּי בֶּן־חֵנָדָד מִדָּה שֵׁנִית, מִבֵּית עֲזַרְיָה עַד־הַמִּקְצוֹעַ, קצה החומה וְעַד־הַפִּנָּה, המגדל הפינתי.
פָּלָל בֶּן־אוּזַי מִנֶּגֶד הַמִּקְצוֹעַ וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר לַחֲצַר הַמַּטָּרָה אַחֲרָיו פְּדָיָה בֶן־ פַּרְעֹשׁ
פָּלָל בֶּן־אוּזַי בנה מִנֶּגֶד הַמִּקְצוֹעַ וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר, ששייך לַחֲצַר הַמַּטָּרָה, ששימשה בית מעצר פנימי במתחם בית המלך.
וְהַנְּתִינִים הָיוּ יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל עַד נֶגֶד שַׁעַר הַמַּיִם לַמִּזְרָח וְהַמִּגְדָּל הַיּוֹצֵא
וְהַנְּתִינִים הָיוּ יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל, מקום או מבנה מוגבה,נְּתִינִים הָיוּ יֹשְׁבִים בָּעֹפֶל,
אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַתְּקֹעִים מִדָּה שֵׁנִית מִנֶּגֶד הַמִּגְדָּל הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא וְעַד חוֹמַת הָעֹפֶל
אַחֲרָיו הֶחֱזִיקוּ הַתְּקֹעִים, שכבר הוזכר שהתנדבו לעבודה, וכשסיימו את עבודתם לקחו על עצמם מִדָּה שֵׁנִית, מִנֶּגֶד הַמִּגְדָּל הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא וְעַד חוֹמַת הָעֹפֶל.
מֵעַל שַׁעַר הַסּוּסִים הֶחֱזִיקוּ הַכֹּהֲנִים אִישׁ לְנֶגֶד בֵּיתוֹ
מֵעַל שַׁעַר הַסּוּסִים הֶחֱזִיקוּ הַכֹּהֲנִים, אִישׁ לְנֶגֶד בֵּיתוֹ. הכהנים התגוררו מול החומה מבפנים, והם קיבלו על עצמם לבנות מול בתיהם.
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק צָדוֹק בֶּן־אִמֵּר נֶגֶד בֵּיתוֹ וְאַחֲרָיו הֶחֱזִיק שְׁמַעְיָה בֶן־שְׁכַנְיָה שֹׁמֵר שַׁעַר הַמִּזְרָח
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק צָדוֹק בֶּן־אִמֵּר נֶגֶד בֵּיתוֹ, וְאַחֲרָיו הֶחֱזִיק שְׁמַעְיָה בֶן־שְׁכַנְיָה שֹׁמֵר שַׁעַר הַמִּזְרָח.
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק חֲנַנְיָה בֶן־שֶׁלֶמְיָה וְחָנוּן בֶּן־צָלָף הַשִּׁשִּׁי מִדָּה שֵׁנִי אַחֲרָיו הֶחֱזִיק מְשֻׁלָּם בֶּן־בֶּרֶכְיָה נֶגֶד נִשְׁכָּתוֹ
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק חֲנַנְיָה בֶן־שֶׁלֶמְיָה וְחָנוּן בֶּן־צָלָף, הוא הבן הַשִּׁשִּׁי,
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק מַלְכִּיָּה בֶּן־הַצֹּרְפִי עַד־בֵּית הַנְּתִינִים וְהָרֹכְלִים נֶגֶד שַׁעַר הַמִּפְקָד וְעַד עֲלִיַּת הַפִּנָּה
אַחֲרָיו הֶחֱזִיק מַלְכִּיָּה בֶּן־הַצֹּרְפִי עַד־בֵּית הַנְּתִינִים וְהָרֹכְלִים, נֶגֶד שַׁעַר הַמִּפְקָד וְעַד עֲלִיַּת הַפִּנָּה, המגדל הפינתי.
וּבֵין עֲלִיַּת הַפִּנָּה לְשַׁעַר הַצֹּאן הֶחֱזִיקוּ הַצֹּרְפִים וְהָרֹכְלִים
וּבֵין עֲלִיַּת הַפִּנָּה לְשַׁעַר הַצֹּאן הֶחֱזִיקוּ הַצֹּרְפִים וְהָרֹכְלִים, מעין אגודות מקצועיות, שקיבלו על עצמן את המלאכה בשותפות.
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְבַלַּט כִּי־אֲנַחְנוּ בוֹנִים אֶת־הַחוֹמָה וַיִּחַר לוֹ וַיִּכְעַס הַרְבֵּה וַיַּלְעֵג עַל־הַיְּהוּדִים
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְבַלַּט כִּי־אֲנַחְנוּ בוֹנִים אֶת־הַחוֹמָה, וַיִּחַר לוֹ וַיִּכְעַס הַרְבֵּה, וַיַּלְעֵג עַל־הַיְּהוּדִים.
וַיֹּאמֶר לִפְנֵי אֶחָיו וְחֵיל שֹׁמְרוֹן וַיֹּאמֶר מָה הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים עֹשִׂים הֲיַעַזְבוּ לָהֶם הֲיִזְבָּחוּ הַיְכַלּוּ בַיּוֹם הַיְחַיּוּ אֶת־הָאֲבָנִים מֵעֲרֵמוֹת הֶעָפָר וְהֵמָּה שְׂרוּפוֹת
וַיֹּאמֶר לִפְנֵי אֶחָיו וְחֵיל שֹׁמְרוֹן, וַיֹּאמֶר, לאמור: מָה הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים, האומללים והנשחתים עֹשִׂים?! הֲיַעַזְבוּ לָהֶם?! האם הם יצליחו לחזק את החומה?! הֲיִזְבָּחוּ, האם בגמר המלאכה יעלה בידם לזבוח דבר, כפי שהם מתכננים?! הַיְכַלּוּ, האם יוכלו לסיים את המלאכה בַיּוֹם, בזמן,
וְטוֹבִיָּה הָעַמֹּנִי אֶצְלוֹ וַיֹּאמֶר גַּם אֲשֶׁר־הֵם בּוֹנִים אִם־יַעֲלֶה שׁוּעָל וּפָרַץ חוֹמַת אַבְנֵיהֶם
וְטוֹבִיָּה הָעַמֹּנִי עומד אֶצְלוֹ – ליד סנבלט, אולי בתור אחד מסגניו, וַיֹּאמֶר: גַּם אֲשֶׁר־הֵם בּוֹנִים, אף אם יצליחו לבנותה, איזו מין חומה זו תהיה?! אִם־יַעֲלֶה שׁוּעָל – וּפָרַץ חוֹמַת אַבְנֵיהֶם. אפילו שועל יוכל לפרוץ ולהפיל אותה.
שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ כִּי־הָיִינוּ בוּזָה וְהָשֵׁב חֶרְפָּתָם אֶל־רֹאשָׁם וּתְנֵם לְבִזָּה בְּאֶרֶץ שִׁבְיָה
כאשר נחמיה שמע את דבריהם, הוא פנה בתפילה לה': שְׁמַע, אֱלֹהֵינוּ, כִּי־הָיִינוּ בוּזָה, בוז, וְהָשֵׁב חֶרְפָּתָם אֶל־רֹאשָׁם. השב עליהם את הביזיון, וּתְנֵם לְבִזָּה, לבז בְּאֶרֶץ שִׁבְיָה. ראוי שהם יגלו ממקומם כשבויים.
וְאַל־תְּכַס עַל־עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל־תִּמָּחֶה כִּי הִכְעִיסוּ לְנֶגֶד הַבּוֹנִים
וְאַל־תְּכַס, תכסה עַל־עֲוֹנָם, וְחַטָּאתָם מִלְּפָנֶיךָ אַל־תִּמָּחֶה, תימחק. זכור להם את חטאותיהם, וכשיגיע הזמן תעניש אותם כראוי, כִּי הִכְעִיסוּ לְנֶגֶד, לנוכח הַבּוֹנִים.
וַנִּבְנֶה אֶת־הַחוֹמָה וַתִּקָּשֵׁר כָּל־הַחוֹמָה עַד־חֶצְיָהּ וַיְהִי לֵב לָעָם לַעֲשׂוֹת
נחמיה ממשיך לספר:וַנִּבְנֶה אֶת־הַחוֹמָה הלאה, וַתִּקָּשֵׁר כָּל־הַחוֹמָה, קטעי הבנייה של קבוצות הבונים התחברו, עַד־חֶצְיָהּ, חצי גובהה. וַיְהִי לֵב לָעָם שמח ומתלהב לַעֲשׂוֹת.