וְאֵלֶּה הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֲשֶׁר עָלוּ עִם־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ שְׂרָיָה יִרְמְיָה עֶזְרָא

וְאֵלֶּה הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֲשֶׁר עָלוּ עִם־זְרֻבָּבֶל בֶּן־שְׁאַלְתִּיאֵל וְיֵשׁוּעַ הכהן הגדול: שְׂרָיָה, יִרְמְיָה, עֶזְרָא,

אֲמַרְיָה מַלּוּךְ חַטּוּשׁ

אֲמַרְיָה, מַלּוּךְ, חַטּוּשׁ,

שְׁכַנְיָה רְחֻם מְרֵמוֹת

שְׁכַנְיָה, רְחֻם, מְרֵמוֹת,

עִדּוֹא גִנְּתוֹי אֲבִיָּה

עִדּוֹא, גִנְּתוֹי, אֲבִיָּה,

מִיָּמִין מַעַדְיָה בִּלְגָּה

מִיָּמִין, מַעַדְיָה, בִּלְגָּה,

שְׁמַעְיָה וְיוֹיָרִיב יְדַעְיָה

שְׁמַעְיָה וְיוֹיָרִיב, יְדַעְיָה,

סַלּוּ עָמוֹק חִלְקִיָּה יְדַעְיָה אֵלֶּה רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַאֲחֵיהֶם בִּימֵי יֵשׁוּעַ

סַלּוּ, עָמוֹק, חִלְקִיָּה, יְדַעְיָה. אֵלֶּה רָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וַאֲחֵיהֶם בִּימֵי יֵשׁוּעַ.

וְהַלְוִיִּם יֵשׁוּעַ בִּנּוּי קַדְמִיאֵל שֵׁרֵבְיָה יְהוּדָה מַתַּנְיָה עַל־הֻיְּדוֹת הוּא וְאֶחָיו

וְהַלְוִיִּם: יֵשׁוּעַ, בִּנּוּי, קַדְמִיאֵל, שֵׁרֵבְיָה, יְהוּדָה, מַתַּנְיָה עַל־הֻיְּדוֹת, מזמורי ההודיות,הוּא וְאֶחָיו,

וּבַקְבֻּקְיָה וְעֻנִּי אֲחֵיהֶם לְנֶגְדָּם לְמִשְׁמָרוֹת

וּבַקְבֻּקְיָה וְעֻנִּי אֲחֵיהֶם מחולקים לְנֶגְדָּם, לעומתם לְמִשְׁמָרוֹת.

וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת־יוֹיָקִים וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת־אֶלְיָשִׁיב וְאֶלְיָשִׁיב אֶת־יוֹיָדָע

רשימת יוחסין של הכהנים, ייתכן שהיו אלה כהנים גדולים: וְיֵשׁוּעַ הוֹלִיד אֶת־יוֹיָקִים, וְיוֹיָקִים הוֹלִיד אֶת־אֶלְיָשִׁיב, וְאֶלְיָשִׁיב – אֶת־יוֹיָדָע,

וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת־יוֹנָתָן וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת־יַדּוּעַ

וְיוֹיָדָע הוֹלִיד אֶת־יוֹנָתָן, וְיוֹנָתָן הוֹלִיד אֶת־יַדּוּעַ.

וּבִימֵי יוֹיָקִים הָיוּ כֹהֲנִים רָאשֵׁי הָאָבוֹת לשְׂרָיָה מְרָיָה; לְיִרְמְיָה חֲנַנְיָה;

וּבִימֵי יוֹיָקִים בנו של יהושע הכהן הגדול הָיוּ כֹהֲנִים רָאשֵׁי הָאָבוֹת: למשפחת שְׂרָיָה שחי בדור העולים הראשון, היה ראש בית האב מְרָיָה; לְיִרְמְיָה היה ראש בית האב חֲנַנְיָה;

לְעֶזְרָא מְשֻׁלָּם; לַאֲמַרְיָה יְהוֹחָנָן;

לְעֶזְרָא – מְשֻׁלָּם; לַאֲמַרְיָה – יְהוֹחָנָן; חָנָן;

לִמְלִיכוּ יוֹנָתָן; לִשְׁבַנְיָה יוֹסֵף;

לִמְלִיכוּ – יוֹנָתָן; לִשְׁבַנְיָה – יוֹסֵף;

לְחָרִים עַדְנָא; לִמְרָיוֹת חֶלְקָי;

לְחָרִים – עַדְנָא; לִמְרָיוֹת – חֶלְקָי;

לְעִדּוֹא זְכַרְיָה לְגִנְּתוֹן מְשֻׁלָּם;

לְעִדּוֹא – זְכַרְיָה. לא מן הנמנע שהוא הנביא זכריה בן ברכיה בן עדו, שפעל בימי דריוש; לְגִנְּתוֹן – מְשֻׁלָּם;

לַאֲבִיָּה זִכְרִי; לְמִנְיָמִין ולְמוֹעַדְיָה פִּלְטָי;

לַאֲבִיָּה – זִכְרִי; לְמִנְיָמִין ולְמוֹעַדְיָה – פִּלְטָי;

לְבִלְגָּה שַׁמּוּעַ; לִשְׁמַעְיָה יְהוֹנָתָן;

לְבִלְגָּה – שַׁמּוּעַ; לִשְׁמַעְיָה – יְהוֹנָתָן;

וּלְיוֹיָרִיב מַתְּנַי; לִידַעְיָה עֻזִּי;

וּלְיוֹיָרִיב – מַתְּנַי; לִידַעְיָה – עֻזִּי;

לְסַלַּי קַלַּי; לְעָמוֹק עֵבֶר;

לְסַלַּי – קַלַּי; לְעָמוֹק – עֵבֶר;

לְחִלְקִיָּה חֲשַׁבְיָה; לִידַעְיָה נְתַנְאֵל

לְחִלְקִיָּה – חֲשַׁבְיָה; לִידַעְיָה – נְתַנְאֵל.

הַלְוִיִּם בִּימֵי אֶלְיָשִׁיב יוֹיָדָע וְיוֹחָנָן וְיַדּוּעַ כְּתוּבִים רָאשֵׁי אָבוֹת וְהַכֹּהֲנִים עַל מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ הַפַּרְסִי

הַלְוִיִּם בִּימֵי אֶלְיָשִׁיב הכהן, בנו של יויקים: יוֹיָדָע וְיוֹחָנָן וְיַדּוּעַ כְּתוּבִים בתור רָאשֵׁי אָבוֹת, וְכן הַכֹּהֲנִים נכתבו כמותם עַל ספר בזמן מַלְכוּת דָּרְיָוֶשׁ הַפַּרְסִי. כבר אין מדובר כאן בימי העלייה הראשונה אלא מאוחר יותר.

בְּנֵי לֵוִי רָאשֵׁי הָאָבוֹת כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים וְעַד־יְמֵי יוֹחָנָן בֶּן־אֶלְיָשִׁיב

בְּנֵי לֵוִי רָאשֵׁי הָאָבוֹת הרי הם כְּתוּבִים עַל־סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים, וְעַד־יְמֵי יוֹחָנָן בֶּן־אֶלְיָשִׁיב.

וְרָאשֵׁי הַלְוִיִּם חֲשַׁבְיָה שֵׁרֵבְיָה וְיֵשׁוּעַ בֶּן־קַדְמִיאֵל וַאֲחֵיהֶם לְנֶגְדָּם לְהַלֵּל לְהוֹדוֹת בְּמִצְוַת דָּוִיד אִישׁ־הָאֱלֹהִים מִשְׁמָר לְעֻמַּת מִשְׁמָר

וְרָאשֵׁי הַלְוִיִּם היו חֲשַׁבְיָה, שֵׁרֵבְיָה וְיֵשׁוּעַ בֶּן־קַדְמִיאֵל, וַאֲחֵיהֶם לְנֶגְדָּם לְהַלֵּל ולְהוֹדוֹת בְּמִצְוַת דָּוִיד אִישׁ־הָאֱלֹהִים, מִשְׁמָר לְעֻמַּת מִשְׁמָר. דוד בזמנו חילק את הלויים למשמרות של משוררים.

מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה עֹבַדְיָה מְשֻׁלָּם טַלְמוֹן עַקּוּב שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים מִשְׁמָר בַּאֲסֻפֵּי הַשְּׁעָרִים

מלבד המשוררים היו לויים שוערים – מַתַּנְיָה וּבַקְבֻּקְיָה, עֹבַדְיָה, מְשֻׁלָּם, טַלְמוֹן, עַקּוּב שֹׁמְרִים שׁוֹעֲרִים במִשְׁמָר בַּאֲסֻפֵּי, בסִפי, מפתני הַשְּׁעָרִים.

אֵלֶּה בִּימֵי יוֹיָקִים בֶּן־יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק וּבִימֵי נְחֶמְיָה הַפֶּחָה וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר

אֵלֶּה היו בִּימֵי יוֹיָקִים בֶּן־יֵשׁוּעַ בֶּן־יוֹצָדָק וּבִימֵי נְחֶמְיָה הַפֶּחָה וְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסּוֹפֵר.

וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בִּקְשׁוּ אֶת־הַלְוִיִּם מִכָּל־מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת

וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בִּקְשׁוּ, זימנו אֶת־הַלְוִיִּם מִכָּל־מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם, כדי לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת, בהודיות וּבְשִׁיר במְצִלְתַּיִם, בנְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת.

וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי הַמְשֹׁרְרִים וּמִן־הַכִּכָּר סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם וּמִן־חַצְרֵי נְטֹפָתִי

וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי הַמְשֹׁרְרִים מכל המקומות, וּמִן־הַכִּכָּר סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם וּמִן־חַצְרֵי נְטֹפָתִי, מעין מחנות של בתי אב שישבו סמוכים לנטופה,

וּמִבֵּית הַגִּלְגָּל וּמִשְּׂדוֹת גֶּבַע וְעַזְמָוֶת כִּי חֲצֵרִים בָּנוּ לָהֶם הַמְשֹׁרְרִים סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם

וּמִבֵּית הַגִּלְגָּל וּמִשְּׂדוֹת גֶּבַע וְעַזְמָוֶת, כִּי הלויים המשוררים לא גרו בתוך ירושלים עצמה, אלא חֲצֵרִים בָּנוּ לָהֶם הַמְשֹׁרְרִים סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם.

וַיִּטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וַיְטַהֲרוּ אֶת־הָעָם וְאֶת־הַשְּׁעָרִים וְאֶת־הַחוֹמָה

וַיִּטַּהֲרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, וַיְטַהֲרוּ אֶת־הָעָם וְאֶת־הַשְּׁעָרִים וְאֶת־הַחוֹמָה, הם סילקו מהעיר כל טומאה.

וָאַעֲלֶה אֶת־שָׂרֵי יְהוּדָה מֵעַל לַחוֹמָה וָאַעֲמִידָה שְׁתֵּי תוֹדֹת גְּדוֹלֹת וְתַהֲלֻכֹת לַיָּמִין מֵעַל לַחוֹמָה לְשַׁעַר הָאַשְׁפֹּת

כעת מתאר נחמיה את פרטי הטקס של חנוכת החומה: וָאַעֲלֶה אֶת־שָׂרֵי יְהוּדָה מֵעַל לַחוֹמָה, וָאַעֲמִידָה שְׁתֵּי תוֹדֹת גְּדוֹלֹת, לחמי תודה, וְתַהֲלֻכֹת צועדות לַיָּמִין מֵעַל לַחוֹמָה לְכיוון שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת.

וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם הוֹשַׁעְיָה וַחֲצִי שָׂרֵי יְהוּדָה

וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם הוֹשַׁעְיָה וַחֲצִי שָׂרֵי יְהוּדָה

וַעֲזַרְיָה עֶזְרָא וּמְשֻׁלָּם

וַעֲזַרְיָה, עֶזְרָא וּמְשֻׁלָּם,

יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּשְׁמַעְיָה וְיִרְמְיָה

יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּשְׁמַעְיָה וְיִרְמְיָה. מְיָה.

וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים בַּחֲצֹצְרוֹת זְכַרְיָה בֶן־יוֹנָתָן בֶּן־שְׁמַעְיָה בֶן־מַתַּנְיָה בֶּן־מִיכָיָה בֶּן־זַכּוּר בֶּן־אָסָף

וּמִבְּנֵי הַכֹּהֲנִים התוקעים בַּחֲצֹצְרוֹת: זְכַרְיָה בֶן־יוֹנָתָן בֶּן־שְׁמַעְיָה בֶן־מַתַּנְיָה בֶּן־מִיכָיָה בֶּן־זַכּוּר בֶּן־אָסָף, בֶּן־זַכּוּר בֶּן־אָסָף,

וְאֶחָיו שְׁמַעְיָה וַעֲזַרְאֵל מִלֲלַי גִּלֲלַי מָעַי נְתַנְאֵל וִיהוּדָה חֲנָנִי בִּכְלֵי־שִׁיר דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים וְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר לִפְנֵיהֶם

וְאֶחָיו שְׁמַעְיָה וַעֲזַרְאֵל, מִלֲלַי, גִּלֲלַי, מָעַי, נְתַנְאֵל וִיהוּדָה וחֲנָנִי בִּכְלֵי־שִׁיר, שירי דָּוִיד אִישׁ הָאֱלֹהִים, וְעֶזְרָא הַסּוֹפֵר צועד לִפְנֵיהֶם,

וְ עַל שַׁעַר הָעַיִן ונֶגְדָּם עָלוּ עַל־מַעֲלוֹת עִיר דָּוִיד בַּמַּעֲלֶה לַחוֹמָה מֵעַל לְבֵית דָּוִיד וְעַד שַׁעַר הַמַּיִם מִזְרָח

וְהם ממשיכים לצעוד עַל שַׁעַר הָעַיִן. וכנֶגְדָּם עָלוּ אנשים אחרים עַל־מַעֲלוֹת, מדרגות עִיר דָּוִיד בַּמַּעֲלֶה לַחוֹמָה מֵעַל לְבֵית דָּוִיד וְעַד שַׁעַר הַמַּיִם מִזְרָח.

וְהַתּוֹדָה הַשֵּׁנִית הַהוֹלֶכֶת לְמוֹאל וַאֲנִי אַחֲרֶיהָ וַחֲצִי הָעָם מֵעַל לְהַחוֹמָה מֵעַל לְמִגְדַּל הַתַּנּוּרִים וְעַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה

וְהַתּוֹדָה הַשֵּׁנִית הַהוֹלֶכֶת לְמוֹאל, אל מול התודה הראשונה, וַאֲנִי, נחמיה הולך אַחֲרֶיהָ וַחֲצִי הָעָם מֵעַל לְהַחוֹמָה, ליד החומה מֵעַל לְמִגְדַּל הַתַּנּוּרִים וְעַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה.

וּמֵעַל לְשַׁעַר־אֶפְרַיִם וְעַל־שַׁעַר הַיְשָׁנָה וְעַל־שַׁעַר הַדָּגִים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל וּמִגְדַּל הַמֵּאָה וְעַד שַׁעַר הַצֹּאן וְעָמְדוּ בְּשַׁעַר הַמַּטָּרָה

וּמֵעַל לְשַׁעַר־אֶפְרַיִם וְעַל־שַׁעַר החומה הַיְשָׁנָה וְעַל־שַׁעַר הַדָּגִים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל וּמִגְדַּל הַמֵּאָה וְעַד שַׁעַר הַצֹּאן. וְעָמְדוּ, עצרו התהלוכות עם התודות בְּשַׁעַר הַמַּטָּרָה.

וַתַּעֲמֹדְנָה שְׁתֵּי הַתּוֹדֹת בְּבֵית הָאֱלֹהִים וַאֲנִי וַחֲצִי הַסְּגָנִים עִמִּי

וַתַּעֲמֹדְנָה שְׁתֵּי הַתּוֹדֹת בְּבֵית הָאֱלֹהִים, וַאֲנִי וַחֲצִי הַסְּגָנִים, הפקידים הגבוהים עִמִּי.

וְהַכֹּהֲנִים אֶלְיָקִים מַעֲשֵׂיָה מִנְיָמִין מִיכָיָה אֶלְיוֹעֵינַי זְכַרְיָה חֲנַנְיָה בַּחֲצֹצְרוֹת

וְהַכֹּהֲנִים: אֶלְיָקִים, מַעֲשֵׂיָה, מִנְיָמִין, מִיכָיָה, אֶלְיוֹעֵינַי, זְכַרְיָה, חֲנַנְיָה תוקעים בַּחֲצֹצְרוֹת.

וּמַעֲשֵׂיָה וּשְׁמַעְיָה וְאֶלְעָזָר וְעֻזִּי וִיהוֹחָנָן וּמַלְכִּיָּה וְעֵילָם וָעָזֶר וַיַּשְׁמִיעוּ הַמְשֹׁרְרִים וְיִזְרַחְיָה הַפָּקִיד

וּמַעֲשֵׂיָה וּשְׁמַעְיָה וְאֶלְעָזָר וְעֻזִּי וִיהוֹחָנָן וּמַלְכִּיָּה וְעֵילָם וָעָזֶר –יָּה וְעֵילָם וָעָזֶר וַיַּשְׁמִיעוּ הַמְשֹׁרְרִים הללו את השיר, וְיִזְרַחְיָה היה הַפָּקִיד הממונה עליהם.

וַיִּזְבְּחוּ בַיּוֹם הַהוּא זְבָחִים גְּדוֹלִים וַיִּשְׂמָחוּ כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְּחָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְגַם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים שָׂמֵחוּ וַתִּשָּׁמַע שִׂמְחַת יְרוּשָׁלִַם מֵרָחוֹק

וַיִּזְבְּחוּ בַיּוֹם הַהוּא זְבָחִים גְּדוֹלִים וַיִּשְׂמָחוּ, כִּי הָאֱלֹהִים שִׂמְּחָם שִׂמְחָה גְדוֹלָה בכך שירושלים נבנתה והוקפה סוף סוף חומה. וְגַם הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים שָׂמֵחוּ, וַתִּשָּׁמַע שִׂמְחַת יְרוּשָׁלִַם מֵרָחוֹק.

וַיִּפָּקְדוּ בַיּוֹם הַהוּא אֲנָשִׁים עַל־הַנְּשָׁכוֹת לָאוֹצָרוֹת לַתְּרוּמוֹת לָרֵאשִׁית וְלַמַּעַשְׂרוֹת לִכְנוֹס בָּהֶם לִשְׂדֵי הֶעָרִים מְנָאוֹת הַתּוֹרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם כִּי שִׂמְחַת יְהוּדָה עַל־הַכֹּהֲנִים וְעַל־הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים

וַיִּפָּקְדוּ, התמנו לתפקיד בַיּוֹם הַהוּא אֲנָשִׁים עַל־הַנְּשָׁכוֹת, הלשכות לָאוֹצָרוֹת, לַתְּרוּמוֹת, לָרֵאשִׁית, לביכורים וְלַמַּעַשְׂרוֹת, לִכְנוֹס, לאסוף בָּהֶם לִשְׂדֵי, משדות הֶעָרִים מְנָאוֹת, מנות הַתּוֹרָה לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם, כִּי שִׂמְחַת יְהוּדָה הייתה עַל־הַכֹּהֲנִים וְעַל־הַלְוִיִּם הָעֹמְדִים.

וַיִּשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת אֱלֹהֵיהֶם וּמִשְׁמֶרֶת הַטָּהֳרָה וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים כְּמִצְוַת דָּוִיד שְׁלֹמֹה בְנוֹ

וַיִּשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת עבודת אֱלֹהֵיהֶם וּמִשְׁמֶרֶת הַטָּהֳרָה, שלא ייטמא הקודש, וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים ממלאים את תפקידיהם כְּמִצְוַת דָּוִיד ושְׁלֹמֹה בְנוֹ.

כִּי בִימֵי דָוִיד וְאָסָף מִקֶּדֶם רָאשֵׁ הַמְשֹׁרְרִים וְשִׁיר־תְּהִלָּה וְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים

כִּי מנהגי השירה נקבעו כבר בִימֵי דָוִיד וְאָסָף מִקֶּדֶם שהיו רָאשֵׁי הַמְשֹׁרְרִים וְשִׁיר־תְּהִלָּה וְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים, ועכשיו החזירו את הדברים לנוסח הישן, כל דבר על מקומו.

וְכָל־יִשְׂרָאֵל בִּימֵי זְרֻבָּבֶל וּבִימֵי נְחֶמְיָה נֹתְנִים מְנָיוֹת הַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ וּמַקְדִּשִׁים לַלְוִיִּם וְהַלְוִיִּם מַקְדִּשִׁים לִבְנֵי אַהֲרֹן

וְכָל־יִשְׂרָאֵל בִּימֵי זְרֻבָּבֶל וּבִימֵי נְחֶמְיָה נֹתְנִים מְנָיוֹת, מנות הַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ, וּמַקְדִּשִׁים אותן לַלְוִיִּם, וְהַלְוִיִּם מַקְדִּשִׁים לִבְנֵי אַהֲרֹן את המעשר מן המעשר.